היום שיעור בנושא כשאתה נראה טוב אז אתה נראה טוב וכלום לא יעזור לאף אחד, וכשלא אז לא וכלום לא יעזור לך.
למי שלא יודע, אני לא דוגמן וכמו שמוריסי אומר:
I had a really bad dream
It lasted 20 years, 7 months, and 27 days
אני מצטער שאני אל עושה את החישוב המדויק שלי, אבל לחשוב שפעם השורה הזאת נראתה לי כ"כ רחוקה, חשבתי כמה זקן הוא, 20 שנה, והיום, איפה עשרים ואיפה אני, ובחזרה לנושא, הבנתי שכל הזמו שחשבתי שנראיתי טוב, נראיתי רע, שהרי אם הייתי נראה טוב, כבר הייתי דוגמן, אבל אופס זה לא קרה, אז כנראה שטוב אני לא נראה, ועדיף להשלים עם זה, זה קרה לי יום אחד שהבטתי במראה, פתאום הבנתי what you see is what you get, פשוט ככה, אל תחשוב לרגע שאת הפגמים שאתה רואה מישהו אחר לא רואה.
תנסו את זה בבית, תישירו מבט אל המראה למעלה מדקה, בד"כ שמעיפים מבט במראה לעשר שניות הפנים זזות לא רואים הכל, מייפים את המציאות, תנסו לנעוץ מבט דקה, שתיים רצוף, רק להסתכל על עצמכם. עצה – תכינו דלי ליד, כי בטח תקיאו.
פעם שהייתי בכיתה ז' אמרתי להורים שלי שאני יכול להיות דוגמן כי אני נראה טוב, ההורים שלי טיפוסים סובלניים ככל שיהיו, אמרו לי שאני יכול להיות דוגמן של מחממי אוזניים, והמבין יבין...
אז מה נשאר לי למכור?
פעם תמי היפה אמרה לי, מארס, אצלי כל הזמן מסתכלים לי על תחת, כי אין לי חזה, החורה שאין לה חזה, מה נשאר להסתכל עליה. רק תחת.
ונחזור לעניינו , אם אין לי פנים, אז לפחות גוף, אבל מה גם בגזרה הזאת יש בעייה, אני רק 173 ס"מ, אז אין גובה, אז מה נשאר? שלפחות יהיה חטוב – רגע עצרו, גם כאן יש בעייה, נכון אני קורע את עצמי במכון, אני בעל כושר אירובי מצויין, אבל הגוף שלי הוא חביב מינוס, לא מדהים, כי אני מארקס, לא יכול לחיות בלי הטיפה המתוקה, כן כן, מכור למתוקים, אומנם לא לשוקולד פרה, או כיףכף, אבל בהחלט למאקרונס, אצבעות שוקולד, ועוד ועוד ועוד.
אז מה נשאר לי? לפחות אני מתחבש יפה, אה סליחה גם זה לא, אני מתלבש לעבודה, וכמו כולם, גם אני חייב ללבוש דוקרס ופולו, מדי העבודה הנצחיים, לפחות הנעלים בסדר, אה רגע גם זה לא – סתם – זה כן.
לעומת זאת מי שיפה תמיד יהיה יפה, לא משנה מה הוא יעשה – חוץ מלהזדקן, זה פוגע בכולם, גם באנשים יפים. ראו את קמרון עם שחור.
ולזאת שרשמה לי בתגובות שאני דומה לאור כחלון – ת מ ו ת י.
שלכם,
מארקס
בבלוג זה
בכל הבלוגים
