יש לי בעייה, אני לא יודע להחליט, אני רוצה את הכל.
למי שלא זוכר רציתי את התיק ההוא של פראדה לעבודה, בזמנו הרגשתי שאני לא אוכל לחיות בלעדיו, רק הנסיבות, כמו תזמון הנסיעות שלי, העובדה שלא הביאו אותו לארץ וכו', מנעו ממני לקנות אותו. והיום חודש וחצי אחרי, כבר ירד לי ממנו, הוא יפה, אני עדיין שמח שיהיה לי אותו, אבל אני כבר לא מרגיש שזה צורך קיומי בלתי נתפס. אולי תרמה להרגשה זו העובדה שקניתי תיק חדש של דולצ'ה גבאננה.
הבעייה בתיקים היא שכל תיק נראה לי יפה, וכל תיק נראה לי שיוכל לשמש אותי באופן שונה, לפעמים הם לא מספיק גדולים, לפעמים הם גדולים מדי, לפעמים בא לי שחור מט ןלפעמים מבריק (אם אפשר מעור תנין), לפעמים אני רוצה שהצורה תהיה מובנה, לפעמים רכה. אני אוהב שיש רצועת נסיעה על הכתף. לפני חצי שנה הייתי חייב שיהיו לתיק ידיות משני הצדדים (להבדיל מידית אחת מרכזית), לא יכולתי לדמיין משהו אחר (אז קניתי את הפראדה), עכשיו אני מרגיש שזה של דולצ'ה עם הידית האחת (אלא מה) הוא הכי נכון.
אני עדיין רוצה את התיק גב של טומי, אני כמעט ולא משתמש בתיק האחר של טומי שיש לי.
נעליים? קניתי ארבעה זוגות שבוע שעבר, שניים של טוד'ס (אחד בדיוק כמו זה שכבר יש לי אבל יותר חדש) עוד מגף של טוד'ס ועוד נעל של פראדה. כמו שאתם מבינים לא חסרות לי נעלים, אבל הן פשוט היו מוצלחות, אז קניתי. אני מציין את המותג לא כדי לפאר את הקניות שלי, אלא כדי לתת סדר גודל של מחירים. אם הבעייה שלי הייתה כמו של אחותי, שאני פשוט לא יכול לעצור את עצמי בסניף של זארה או H&M, הייתי עוד חי עם זה, כמו שאמא שלי אומרת כל הקניות של אחותך בעונה לא מסתכמות לתיק אחש שלך...
השבוע האובססיה הייתה כפפות, כשאתה נמצא במדינה של אפס מעלות (טמפרטורה של 1-6 מעלות, אך טמפרטורה בפועל של 1-4 בשקלול רוחות), אתה נורא רוצה כפפות. של מי? של הרמס, מה זה של מי.
עשיתי סיבוב חנויות, בגוצ'י המחירים היו בערך 300 – 350 אירו, בוויטון היה רק מרופד במיק עם אבזמים מזהב וV ענק – לא בשבילי, בבארברי נגמר ופראדה לא היה. למי שלא יודע שיטת התמחור המסורתית של הרמס היא לקחת כל דבר של גוצ'י או פראדה ופשוט להכפיל את המחיר פי שניים, לפעמים גם יותר אבל פי שניים זה פחות או יותר הממוצע. בהרמס היו כפפות במידה שלי (בסניך של שדה התעופה) הבעייה היחידה הייתה רק שהן עלו 700 אירו, שזה באמת קצת הרבה בשביל ככפות, אפילו בשבילי.
אבל מה אתם חושבים שוויתרתי? לא! פשוט התפשרתי, במקום הרמס קניתי גוצ'י, כי ככה זה – אני איש של פשרות!
נחתתי, ישנתי שעתיים שלוש, טמיד פניתי לסניף גוצי המקומי, בו היו כפפות שעלו סה"כ 1,300 ש"ח שאחרי הרמס זה כבר באמת נראה זול, הן מעור שחור והריפוד שלהן מבפנים הוא 50% קשמיר 50% משי, ויש עליהן ב ע נ ק הטבעה של הGG הגרסה המעוגלת, אני לא משתגע על זה אבל לקחתי, עד שמצאתי במידה ובמחיר כזה זול – לקחתי. הבעייה הייתה בקופה, אתם מכירים איך בסופר תמיד שמים לכם ליד הקופה את כל המסטיקים והשטויות האלה שתקנו? אז אותו דבר בגוצ'י. אז קניתי לנו שני מחזיקי מבטחות תואמים לשלטים של הרכב, כדי שלא נתבלל כי השלטים שלנו נראים אותו דבר (השלטים של פולקסווגן שנראים כמו מצית כשהם סגורים), אז לא יהיה בזהב, לא כי הוא ערס אלא כי הוא לובש הרבה חום, ושלי בכסף, כי אני לובש הרבה שחור, וככה בדיוק, הצלחתי תוך שנייה להכפיל את סכום הקנייה שהתכוונתי להוציא.
רוצים דוגמא לעוד הוצאה בלתי נשלטת? משקפי שמש, אני לא יודע שובע, אם הם שחורים וגדולים, אני קונה, פשוט קונה. לא יכול לעמוד בפני זה. כבר ראיתי זוג בגוצ'י ששמתי עליו עין (או כשאני חושב עלזה צריך לשים אותו על העיניים).
הבעייה היא שיש לי דחפים לקנות שאני לא יכול השתלט עליהם, אני תמיד צריך עוד ועיצוב מוצלח פשוט מפיל אותי.
אני מת על בעלי חיים, קשה לי לחשוב על הקונספט שמגדלים חיות רק כדי לפשוט מהן את הפרוות שלהן (אם כי אני לא צמחוני), אבל כשאני נתקל בפריט פרווה מהמם כל העקרונות עפים דרך החלון כלא היו. זה קרה עם המעיל שנה שעברה, והשנה שה בתהליך של לקרות עם הקפוצ'ון.
ראיתי שם איזה קפוצ'ון אחד מהמם – הורס בריאות – אני גסוס עליו, לא תאמינו של מי של ג'וסי קוטור שכל הבפים שלו מרופד במינק הכי נעים בעולם, עם צבעים כ"כ יפים, שרק הטבע יודע לעשות. זה בסוף עונה 500 אירו, ואני כאילו עוד עומד בחנות מתלבט, מזל ששבוע הבא אני שוב שם.
זה בדיוק מסוג הפריטים שקשה לי לעמוד בפניהם, ולכן כ"כ קשה לי לעמוד בפניו, העניין הוא שלחורף הזה כבר באמת הוצאתי המון כסף על בגדים, אז אני לא יודע, מה גם שבהרמס שם אמרו לי ששבוע הבא יהיה סוף עונה על חלק מהדברים.
אגב ביום ראינו במזרין זוג פרחי להחריד בעל יכולת התאמת בגדים ששואפת לאפס, שלא לומר שלילית, הוא והיא היו לבושים בקפוצונים מרופדי פרווה, רק ששלהם היו צ'יפ עם פרווה מוייפת מאברקרומבי, מה שנקרא If you can’t make it – Don’t fake it, או משהו בסגנון.
עוד נקודה למחשב – אני כל הזמן יושב בבנקים האלה, כולם לבושים בצורה כ"כ מוקפדת עם חפתים והכל. נניח הע"ו של הבנק הייתה עם שעון קרטייה מוזהב עם רצועת עור שחורה, טבעת יהלום של קראט משובץ בזהב לבן/פלטיניום (עוד לא נולדה מישהי שעובדת בבנק השקעות שאין לה כזו טבעת, זה כנראה מדים), עגילי קטנים ועוד איזה שרשרת. זה הסטנדרט. לכולם יש שעוניחם יפםים, חפתים וכו'. בקיצור אתם מבינים למה אני חותר?
אתם בטח שואלים את עצמכם איפה פה המסקנות?
אז הנה, היום דיברנו אני והוא והחלטנו שenough is enough, אני חייב ללמוד לשים לעצמי גבולות. חלילה לא לקנות בזארה או משהו כזה, אבל לדעת להתנהג בתבונה גם בגוצ'י, לשלוט על עצמי בחנויות של פראדה ובעיקר בהרמס.
הבעייה שלי היא שאני לא בוחר איזה שניים שלושה לוקים שאני אדבוק בהם בעונה ונשאר עם זה, אני קודם כל קונה את זה, ואש כשאני רואה איזשהו פריט איכותי תפור טוב – בעיקר אם הוא של דולצ'ה גבאננה, אני פשוט חייב אותו, כי הוא שם, והוא כ"כ איכותי, ונכון יש לי כבר חליפה שחורה אחת (או שתיים) שלהם, אבל זו גזורה כ"כ טוב ומחמיא ודווקא אח"כ כשאני ארצה לקנות חליפה כזאת, אז אני לא אמצא ולכן כדאי לקנות עכשיו. סיכמנו שמפסיקים עם זה. שאני מחליט מראה מה אני צריך והולך וקונה בדיוק את מה שאני רוצה איפה שאני רוצה (עם הסתייגות קלה מהרמס בגלל המחירים) וזהו. לא חי כל הזמן תוך כדי חיפוש אחר עוד פריט מדהים. אם יש לי מעיל עור שחור אחד, אסור לי לקנות עוד מעילי עור שחורים, ונכון לכרגע עד שהשיטה תפעל גם לא מעילי עור בצבעים אחרים, גם לא כאלה במבצע, נכון גם לא כאלה של D&G, וגם לא כאלה של דולצ'ה – JUST SAY NO!!!
תיק? אסור לי לקנות בשנתיים הקרובות, וכן הלאה. אני מאוד מקווה שזה יעזור ואני אצליח להכנס לאיזה מסלול מסויים, אני לא רוצה להגיד אני סקפטי, כי אם אתה לא מאמין שתצליח, אז אתה לא תצליח, אבל אני מקווה, אני מקווה לאיזשהו סוג של שינוי. ככה אני כל הזמן לא מסופק, אני כל הזמן רוצה עוד ועוד ועוד.
קשה להיות עני, הכלכלה העולמית פורחת, ורק אני עני. קשה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
