לפעמים אתה מחכה לסרט המון זמן עד שהוא מגיע, המיוחד אני שמאוד אוהב ללכת לקולנוע, ולפעמים אתה פשוט בוחר אחד מהשלושים סרטים במטוס, אחרי שכבר ראית את השטן לובשת פראדה שלוש פעמים, ואת כל השאר ראית בקולנוע, בדיוק מהסיבה שאתה מאוד אוהב קולנוע.
לפעמים הסרט שכ"כ חיכית לו וראית אותו באחלה אולם הוא זוועה, ולפעמים הסרט במטוס, יחד עם הדיילת שמגישה אוכל תוך כדי, אתה מוציא את המגש היא פורשת את המפית, מגישה מפנה מוזגת וכו', ולמרות זאת אתה יותר נהנ מהסרט במטוס, מי היה מאמין?
בבל הוא סרט גרוע, פשוט גרוע. לכאורה מתחכם ומנסה להגיד המון – אבל באמת אוסף של סיטואציות עלובות ופתטיות, נסיון של במאי כושל להגיד משהו, רק שלא ברור בדיוק מה המשהו הזה (זהירות ספויילר), שמי שאין לו אזרחות אמריקאית יקבל יחס פחות טוב מאזרח אמריקאי בארה"ב? שהאמריקאים מוכנים לעשות הרבה כדי לעזור לאזרחים שלהם כשהם נקלעים לצרה במדינה ערבית? שיש עדיין ערבים שחיים כמו בימי הביניים ואוכלים עם הידים (לא פינגר פוד)? שביפן יש בעייה קשה עם בני הנוער? שמי שהוא אילם חירש מאוד קשה לו בחברה ולרוב הוא מרגיש דחוי, בעיקר בן נוער ע"י בני נוער אחרים? מה לעזאזל הסרט המפגר הזה מנסה להגיד?
לעומת זאת סטפ אפ – זה סרט.
איזה טקסטים איזה עלילה, איזה שחקנים, איזה פסקול – גאוניות צרופה (יחסית לז'אנר) זהירות ספויילר, יש לקרוא את הקטע הבא באינטנסיביות ללא הפסקה ע"מ להכנס לאווירה:
ילד מאומץ ממשפחה כושלת אשר עוסק בפשיעה קלה (אבל כזאת חביבה) שאין לו כלום בבית, נתפס פורץ לביה"ס לאומניות (חבריו דירדרו אותו הוא היה נגד), השופט גוזר עליו עונש חינוכי כשרת בביה"ס שאליו פרץ. באותו זמן באותו ביה"ס יש נערה מבית עשיר (מי אמר הפתעה ולא קיבל?) אשר רוקדת (לא ברור איזה סגנון זה – כנראה למיוזיקל או משהו) ועובדת על הופעת סוף השנה שלה (אם לא תופיע כראוי לא תגוייס לאף להקה ואז אימה תכריח אותה ללכת לבראון או לייל או משהו כזה). אה, אימה נגד הריקוד, אביה תמיד עודד אותה – אבל כמה חבל – הוא נפטר. בן הזוג שלה להופעת סוף השנה נוקע את הרגל – בכל ביה"ס לא נמצא מחליף ראוי, ולכן השרת מציע את עצמו, הוא מעין רקדן ברייקדאנס. אני צריך להמשיך לספר או שזה כבר ברור? יש מלא קטעים מצחיקים, שכן הוא רקדן ברייקדאנס (או ריקוד רחוב אחר) והיא רקדנית אומנותית מקצועית, הוא לא רוצה לבוא עם טייץ, יש משבר הם מתגברים עליו, יש משבר שני זה שנקע את הרגל מבריא ורוצה להחליף אותו, גם על זה מתגברים (לא יודע איך – הדגישו קינוח) וכמובן שהופעת סוף השנה מדהימה ויופי טופי. הכי חשוב הם בחרו לסרט שחקנים יפים. בדרך כמובן יש עוד כמה עלילות משנה, שעוזרות לצייר את דמויותיהן של הגיבורים הראשיים (ילד רחוב – אח של חבר שלו מת מיריות, ילדה עשירה – החבר שלה מוכר את החבר הכי טוב שלו על מנת להצליח) בקיצור ביה"ס לתסריטאות, הייתי ממליץ לגל אוחובסקי ואיתן פוקס לרוץ לרות את הסרט הוא יכול ללמד אותם הרבה על בחירת עלילה, והכי חשוב – על כמה חשוב שהשחקנים שבוחרים יהיו אטרקטיבים ככל האפשר.
אה, ובתפקיד משנה בסרט ג'וש אנדרסון שמשחק את אחיה של אידי בריט בעונה החדשה של Desperate
בבלוג זה
בכל הבלוגים
