נתחיל בטוב, הכי טוב, כי למה לא לפתוח חיובי, תמיד אופטימי לא ככה? ככה, ככה, רק ככה.
החלק הכי טוב בלונדון הוא הריבר קפה. זו המסעדה הטובה בעולם, ולא אני לא נסחף. אכלתי בנובו, אכלתי בדניאל, אכלתי בלמלאוז, אכלתי בביצ'ה, והמסקנה היא חד משמעית, כל הכוכבי מישלן שבעולם לא יוכלו לריבר קפה. כמה פשוט ככה מושלם, ולמי מכם שלא יודע אני בנאדם של הנאות פשוטות. מושלמות, אבל פשוטות. אני מוכן לשלם 5,000 ש"ח עבור הג'ינס המושלם (עדיף של דולצ'ה) או עבור טי שירט עם קרעים של מארק ג'ייקובס, אבל לא משתגע על חליפות משי ויהלומים. כזה אני - אדם פשוט. פשוט ומושלם. הנאות קטנות חיים קטנים, ושקטים.
בקיצור הריבר קפה, מדובר במקום מושלם, עם עיצוב מושלם, אוכל מושלם, קונספט מושלם, ובקיצור מושלם. מה אכלתי? לראשונה מרק גרגירי חומוס עם רצועות פסטה, לעיקרית פילה דג קוד עם לבבות ארטישוק מטוגנים וסלט עלים ירוקים, לקינוח חצי נמסיס (איך אפשר שלא) וחצי עוגת שוקולד אספרסו ואגוזי לוז. עם יין לבן. הכל היה מושלם, בחיים לא אכלתי אוכל כ"כ טעים. כמה שיותר פשוט, כמה שפחות מעוצב על הצלחת, כמה שפחות מרכיבים במנה, וכמה שיותר הקפדה על המרכיבים שכבר כן יש, ככה יותר נהנתי. ונהנתי.
בקיצור מומלץ מאוד.
בלי קשר לאוכל, שם שאתם חייבים להכיר הוא (ואני מצטער אם אני לא מחדש) אמי ווינהאוס (Amy Winehouse), היא פשוט הדבר, לפחות לכרגע.
קצת מהאוסקר:
ליאו בלי בר, את ג'יזל הוא דוקא לקח לטקס, כנראה שיש דרג ויש ז...
קטרין דנב - במראה של איפה אני ואיפה העבר שלי (רמז בארכיון)
מארקי מארק, מה שנקרא לא נס ליחו
ופורטיה דה רוסי במראה של מה שנקרא - התגברתי על האנורקסיה, אבל שכחתי ללכת לחדר כושר (ומותר לי כי אני יוצאת עם המנחה של הערב)