השבוע הייתי בטוח שלקחתי את השלט של החנייה, אבלל אז כשהגעתי הביתה גיליתי שלא, חשבתי שאולי איבדתי אותו וכל מיני דברים וכו', אבל זה לא באמת משנה. מה שמשנה הוא שהייתי צריך להחנות בחוץ ולא בחניון, בעודי מתמרן קדימה אחורה, את מי אני רואה ברחוב? את אליל הנוער. שתבינו אליל הנוער מתגורר בLA. מיד פתחתי את החלון וקראתי אליל, הוא הסתובב זה הוא. אני חושב שלמעלה משלוש שנים לא פגשתי אותו בארץ, מאז שהוא בא עם החברה הדוגמנית שהופיעה על שער של ID והפכה לשחקנית. הם הכירו בהמבורגריה בLA. והיא באה לארוחה עם החולצה הכי תלויה ושקופה בעולם, ללא חזייה והוציאה את העיניים לכל הבחורות שהיו אז בשולחן או ברדיוס של קילומטר ממנו, הסוד שלה? פילאטיס וגנטיקה מעולה. היא כבר לא דוגמנית כמה שנים היא שחקנית. שיחקה לצד כמה שמות גדולים, אבל בסרטים לא מצליחים. עושה ה מ ו ן פרסומת שבהן כבר לא מחפשים את הדוגמנית, כמו כל הפרסומת של דיאט קולה. הוא עלה אלי הביתה עם איזה חבר וסיפר לי שזה כנראה נגמר איתה. אבל אף פעם אי אפשר לדעת אצלו. עוד לפני שעלינו שני מטר מאיפה שהחנתי לאיפה שהבית, מישהי ציפצפה לו ברמזור, כמובן שזו הייתה אחת הבחורות הכי יפות והכי בלונדיניות שראיתי, כמובן שהיא עצרה עם האוטו באמצע הכביד ברמזור ירוק וחסמה את הצומת כדי לדבר איתו. כמובן שהם פעם יצאו, כמובן שאני לא זוכר אותה שהיא יצאה איתו, למען האמת חוץ משתי אקסיות , סליחה שלוש, שלו שהיו מטורללות כל אחת בדרכה שלה, אני לא כל כך זוכר את כל השאר. גם הוא לא. למי שתוהה למה אני מכנה אותו אליל הנוער, אז זה כי הוא באמת היה כזה, הוא היה בטלוויזיה באיזה שהוא מקום שפעם היה הכי חם שיש, ופרש משם די מהר כי זה לא הוא והוא מוכר את הנשמה שלו, איזה מזל שאמא שלו מכרה את הסטארט אפ שלה ככה שהוא לא צריך למכור את הנשמה שלו. כן החיים של האליל קשים. בכל מקרה שמחתי לראות אותו, הוא הזכיר לי תקופה שעברה שהיינו שנינו הרבה יותר צעירים שהייתי שורץ בסטפן והייתי פוגש אותו במפתיע. או הבית של ההורים שלו שהייתה תקופה אחרי שהם בנו אותו מחדש לגמרי, בעזרתה האדיבה של אורלי שרם עם שניים שלושה פינגווינים בחצר (זה היה נורא אופנתי אז לקנות את זה במכירה הפומבית) היינו נפגשים שם כמעט כל שבת, נחים על הדק, שותים אוכלים. היה כיף, בלי מחוייבויות.
פעם הייתי בסטפן ופתאום מישהו ליטף לי את הראש, הסתובבתי בעצבנות רק כדי לגלות שמדובר באליל. חייב להודות שבאותו ערב היה לי ראש מגולח צבוע מנומר.
בקיצור הוא הזכיר לי תקופה כיפית, עם ע' ואשתו וג' ועוד כמה, והיום אף אחד כבר כמעט לא בקשר, את האליל פגשתי רק כי ראיתי אותו ברחוב והוא עלה אלי, אחרת לא הייתי פוגש אותו כנראה. לאשתו של ג' היה יומהולדת, needles to say שלא האליל ולא ע' ואשתו היו שם. החיים משתנים.
אותו דבר נזכרנו שעוד מעט זה היומהולדת של אחד החברים הטובים שלנו, שפעם היה אחת הדמויות הידועות בישראבלוג עד שנעלם. לפני כמה שנים ארגנו לו מיני מסיבת הפתעה בבוקר של היומהולדת שלו איך שהוא קם וזה הי נורא מוצלח ומאוד ריגש אותו כי יצא שזו איכשהו הפעם הראשונה שחוגגים לו יומהולדת ממש, כמעט תמיד היו לו ארועים בחיים שהתנגשו עם זה, או שסתם לא עשה משהו מיוחד. וזה גם הזכיר לי תקופה שהיינו מין חבורה כזאת עם החברה הקודמת קודמת קודמת קודמת שלו, שמאז הפכה לאויבת, אבל בזמנו הייתה חברה מאוד מאוד קרובה, והיינו כל הזמן מסתובבים ביחד והולכים לאכול ביחד וארוחות בוקר בשבת ביחד וארוחות שישי בערב ביחד, ואפילו ניסינו לגור באותו בניין או לקנות דירות באותו בניין אבל זה לא יצא. מאז כמו שהבנתם החברה הפכה לשטן, אבל באמת השטן, החבר – הוא עדיין חבר מאוד טוב של האחד, אבל אני רואה אותו הרבה פחות ואחרי הנסיון הלא מוצלח עם החברה הקודמת קודמת קודמת קודמת וכל ה10 שבאו אחריה וכל הבעיות שהיו, הבנתי שטוב יהיה לכולם אם אני אתפוס מרחק מהחברות שלו.
זהו, אלה החיים, אנחנו כבר לא צעירים חסרי דאגות, יוצאים לשתות כל יום בבר וכן הלאה, לא רק זה, עוד התחלנו לחשוב על לקנות דירה.
*רמז: השם של אליל הנוער קשור לתמונה למעלה...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
