אני לא מספיק כלום, לא בעבודה ולא בבית.
היום תכננתי להספיק הרבה בעבודה, אבל זה לא הלך. בכלל לא הלך. גם קשה החזרה מהחופשה לעבודה, וגם פגשתי את המזכירה לשעבר של היו"ר, הייתה לי פגישה אצלו והיא החליטה לקפוץ לביקור היא בדיוק בארץ מLA, שמתברר שזה בכלל כבר וגאס, שם היא מאוד מצליחה בתור אשת מכירות (שזה אומר מוכרת את הזבל שכל הישראלים מוכרים שם בדוכנים האלה) קודם כל היא רצת שמנה, דבר שני היא נראית לי ממש מכוערת עכשיו, לא מאמין שפעם חשבתי שהיא חמודה.
הבעייה הכי קשה שלה היא המצח, והאף. את החזה היא ניפחה אז אין בעייה, וכנ"ל לגבי השפתים, ואת השיער היא מבהירה, ז"א מה שנשאר אצלה בעייתי הוא מה שהיא עוד לא סידרה.
יש לה מצח כל כך קצר שבחיים שלי לא ראיתי כזה דבר, זה כמעט והוא מתחיל העל העיניים. מעניין מה יש לעשות בקשר לזה, זה נראה זוועה. היא גם כל הזמן מכווצת אותו. כבר נהיה לה קמט קבוע, שמרוב שהמצח שלה קצר הוא ממש חוצה את המצח זוועה.
בקיצור לא היה לי שום חשק לפגוש אותה והרגשתי הקלה גדולה כשהיא הלכה.
מה רבה הייתה הפתעתי כשירדתי לצאת מהבניין וראיתי אותה מחכה ככה סתם בלובי כאילו לכלום, איזה זוועה. אמרתי טוב נשתה איתה קפה, עדיף עכשיו מאשר להיפגש אחרי העבודה, אבל לא, מקפה היא הפכה את זה ללאכול, והיא החליטה שהיא רוצה במקום הכי מגעיל בעיר, כי היא נורא התרגלה לסושי, כמובן שהסושי שהיה שם לא היה מהסוג שהיא אוכלת (או במילותיה "אחרי שמתרגלים לסושי בווגאס, כבר אי אפשר לאכול כל סושי") היא רוצה עם רק עם סוי פייפר, את האצה היא לא כל כך אוהבת, ועל זה אני אומר, אתמול הוציאו אותך מהצריף שגרת בו (לא משנה איפה, פעם אחרונה שהזכרתי שם של עיר כולם נעלבו לי פה, אז אני רק אגיד שזו אותה עיר). בקיצור אפשר להוציא את הבחורה מהעיר ההיא אבל אי אפשר להוציא את העיר ההיא מהבחורה.
זוועה, זוועה, זוועה. היא אחרי זה גם התעקשה להסיע אותי חזרה למשרד, כדי להסביר לי כל הדרך איך כולם בארץ נוהגים בצורה לא תרבותית, ולא אדיבה. באמת זוועה, לא שמתי לב, מזל שהגיעה הדודה מאמריקה להסביר לי.
נקווה שזו הפעם האחרונה להרבה זמן שאני רואה אותה.
וטום פור מראה שהוא לארד ברמות על, שלא לומר שיא ושעליו כלום, אבל כלום לא משפיע, ולא רק זה ככל שהוא מתבגר יותר הוא מתפשט יותר, מהמם לו.
לפחות חזרתי לקיקבוקסינג, עשיתי אתמול, והיום , היה מאוד מאוד קה (כי שבועיים לא עשיתי) אבל מאוד כיף.