של נספרסו, בשיא ההתלהבות שלי, קניתי במקום רק את השחור והסגול, גם שני שרוולים מהקולקציה (איזה קונספט מפגר - קולקציה לקפה? unheard of) החדשה, אחש בטעם שקדים והשני בטעם שוקולד תפוז. להקיא ולמות מהקיא של עצמך באותו זמן. אולי אפשר להכין מזה אייס בלנד, אבל אספרסו אי אפשר. אני מחפש להעביר את הקפסולות האלה לבית חם ואוהב (אוהב קפה רע ז"א).
מזל שלא קניתי את הכוסות המזעזעות שהולכות עם זה - הן נראות כמו כוסות שהיו מגישים איתן קפה שחור או לימונדה בכל מיני בתי קפה מעצבנים כמו סוניה או משהו כזה.
מה שכן קניתי זה עוד שתי כוסות מהקולקציה הכן יםה שלהם, כי קניתי שתיים ועכשיו קניתי עוד שתיים, אז כאילו יש לי 4.
אני גם צריך להתוודות, כמה שאני שומר שומר, בסוף כל יום, בשנייה שאני נכנס מהעבודה אני חייב, אבל חייב - אחרת אני יכול למות - למות אני אומר לכם - למות - כוס של אספרסו, אבל אליה וקוץ בה, אני גם חייב, אבל חייב - חייב אני אומר לכם - טראפל שמפניה ליד. כן זה החטא שלי. קוראים לי מארס ואני מכור לטראפלים. או שמפניה או שוקולד מריר מריר. אז תמיד אני מביא מחו"ל, אבל רצה הגורל ונגמר ולא יצא לי להביא כי לא עברתי בשדה"ת הנפלא והמהם והמרגש והמפעים של ג'נבה או פרנקפורט, אז הייתי צריך לקנות בארץ. בחרתי בדסקלידס, היה לא רע, אבל לא מדהים. מה שבאמת היה זוועה זה שהבחורה מהקבלה (למען האמת היא גם הבחורה מהקופה, וגם המוכרת - היא הייתה הבחורה היחידה שם) ריכלה עם השליח השמן המיוזע והלא אטרקטיבי בעליל (גם ב70 גם ב69 וגם לא תמורת מליון, הייתי לוקח הבייתה, אומר שלום, או נושם אותו אוויר). בקיצור היה קשה.
נחזור לגודיבה, או לינדט, אני מאוד אוהב את הטראפלים שלהם, הכי אני אוהב טויישר, אבל כבר אין כמעט. בעסה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
