זוכרים שאמרתי שאני אשתדל לעשות עוד קניות (חוץ מהחולצה והמשקפי שמש שמצאתי ב:
http://www.apropos-coeln.de/english.htm
באמת שניסיתי לעשות קניות גם ברוסיה, אבל היה קשה מאוד.
קודם כל היה 4- מעלות, דבר שני היה שלג בלתי פוסק, אם אתה משתמש בנהג, אתה לא יכול לזוז,קחו לדוגמא את כיכר המדינה, אם היה שם את התנועה של רוסיה היה לוקח להקיף אותה עם אוטו בערך שעתיים, אולי גם יותר, וכל זה עם צפצופים בלתי פוסקים כל הזמן. אז האופציה הזאת ירדה מהפרק. הוא הוריד אותנו בנייבסקי פרוספקט וקבענו להיפגש עוד שעה וחצי באותו מקום.
התחלנו ללכת, טוב הייתה חנות אחת שמחזיקה די הרבה גוצ'י עם דגש מיוחד על מעילים שמאוד אהבתי, אבל, עם מחיר התחלתי של 20,000 ₪ למעיל (גם עם שער הדולר החלש) ונטייה חזקה מאוד למעילים עם שילוב פרווה בצווארון/פנים/קפוצ'ון/כל המעיל – היה נראה שאני אצטרך להתפשר על העקרונות שלי (ולקחת הלוואה) כדי לקנות מעיל של גוצ'י שם.
חוצמזה היה את הקפוצ'ון שרציתי בערך לפני שנה בפרנקפורט של ג'ויסי קוטור שכל הבפנים שלו הוא פרווה, בפרנקפורט זה עלה אז משהו כמו 2,000 ₪ בסוף עונה, פה זה 4,000 ₪ (נו סוף עונה פור מי), וכמו שכבר רשמתי פרווה זה לא באג'נדה שלנו.
היו מלאה כובעי פרווה של ארמני, גוצ'י, דולצ'ה – ואם יש מקום בו פרווה היא שימושית, רוסיה זה המקום, אבל כמו שאמרתי זה לא באג'נדה שלי.
אני עדיין מאוד אוהב פריטים מפרווה, זה מאוד יפה בעיניי, וזה גם באמת מאוד נעים, עוד לא הצלחתי להביא את עצמי לראות משהו עם פרווה ולהגיד איכס, זה דוחה אותי (כמו לדוגמה לחם מקמח לבן) אני לא מצליח לראות שם פגר של חיה תלוי על קולב, פגר של חיה שעברה חיים נוראים ומתה מסבל, אני רואה פשוט בגד מהמם עם פרווה נעימה בצורה יוצאת דופן שלצערי העולם המערבי עוד לא הצליח (או פשוט לא רצה) לייצר לה תחליף הולם.
מזל שיש את הראיון ההוא עם סטלה מקרטני, שהיא אמרה בו שהיא מקווה שהילדים שלה לא יגדלו לאכול בשר, אבל קשה לה להאמין שיהיו לה ילדים עם כל כך הרבה אכזריות בתוכם שהם אי פעם ילבשו פרווה, זה משום מה תפס אותי המשפט הזה. לא הייתי צריך לקנות את הW ההוא, תראו כמה נזק זה עשה לי.
בחנות החדשה של D&G שפתחו שם דווקא היו הרבה דברים שרציתי, ואפילו המחירים היו בסדר גמור, אבל מה לא ידעתי מה לקנות, לבשתי חליפה עם עניבה, מעל זה מעיל, צעיף, כובע, כפפות ועכשיו תדמיינו להוריד את כל זה כדי למדוד טישירט. בקיצור דפדפתי את עצמי משם.
לא נורא עוד מעט נעשה שוב קניות, גיליתי שקשה לי לערבב ביזנס עם פלייז'ר, או שאני במוד של קניות או במוד של עבודה.
הסופשבוע הזה היה דרך אגב מוד של עבודה (מסתבר) כל מה שעשיתי היה לקרוא את הדוח ניתוח שוק שהזמנתי מהבוקר עד הערב, ועוד לא סיימתי.
חוצמזה שכל השעון הביולוגי שלי נדפק, כנראה מהקור קמתי בחמש וחמישים, התקלחתי שעה, עשיתי סיבוב בתל אביב לקנות אוכל, נורא כיף בשבת בשמונה בבוקר, אין אף אחד - אבל גם כל הבתי קפה סגורים, בעסה.
חזרתי הבייתה קראתי את החוברת של ה200 עמודים, הלכתי לישון קמתי בשתים עשרה, קראתי עוד בחוברת, בשש ומשהו שוב הלכתי לישון שוב קמתי לקרוא בחוברת וחוזר חלילה...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
