או איזה שבוע שעבר עלי. תרשו לי לכתוב לא לפי סדר הארועים.
נתחיל בספה, אני לא רגוע לא שקט, ולא לחינם זה המצב שלי. הייתי היסטרי היום בבוקר שמישהו יקנה את הספה שלי ולא ישאר לי.
היום בבוקר התחלנו בסניף של הרצליה, תוך כדי שאני יושב שם על הספה נכנס מישהו מעצבן נורא והתחיל לשאול שאלות על הספה ולעשות רושם כאילו הוא הולך לקנות אותה (הכרתי אותו בפנים מהקפה השכונתי אבל לא הייתי בטוח). זו כבר ספה אחרת ה Tufty, ואז כבר נהייתי עצבני ולחוץ. וצריך היה ליסוע גם מהר מהר לסניף בתל אביב. איך שהגענו לתל אביב, שתיים מתוך השלוש פסלנו ישר, אבל ה tufty הזאת הוציאה אותי משווי משקל, כבר לא ידעתי כלום, והייתי נורא לחוץ שיקנו אותה, ונחשו מה? קנו אותה! אבל הוא הרגיע אותי והבטיח לי שיש עוד אחת במחסן. וככה אני אקבל חדשה והזבל שקנה יקבל את זאת מהתצוגה. וגם אם לא הוא הבטיח להזמין לי חדשה במחיר מבצע – אבל זה לוקח שלושה חודשים. טוב זה לקח כמה שעות שהיינו שם ועוד לא הצלחתי להחליט. עכשיו הוא הציע שהם יביאו את שתיהן הבייתה ונראה מה יותר מתאים, אבל אני נוסע יום ראשון כך שאין ממש מתי לעשות את זה. אז אני חייב לקבל החלטה, ואני כבר עצבני ולא יודע מה להחליט.
הטופטי
עכשיו הדילמה כזאת, הטופטי נראית קצת יותר צעירה ונראה שהיא יכולה יותר להשתלב עם כל דבר אחר. מצד שני הלונג איילנד נראית מגניבה, והיא נראית מאוד מאוד קלאסית. מצד שלישי המוכרת שהייתה סופר – אבל סופר – מקצועית, אמרה שלדעתה אולי באמת ניקח את הטופטי היותר צעירה ועוד עשר שנים נקנה את הלונג איילנד, אולי היא צודקת, אולי לא.
ההתלבטות כבר הורגת אותי. באופן מאוד מוזר, אני נוטה לטופטי, אבל אני באמת שלא בטוח, וגם אם כן, לא ברור לי אם הגרסה עם השז לונג או בגרסה עם ההדום, נורא נורא בעייתי כל הסיפור הזה. ממש בעייתי. ראיתי גם שולחן צד יפה, אבל הוא חושב שהוא לא יפה,
אבל זה השולחן שהולך עם הספה, ואני דווקא מתחבר מאוד לעניין.
עוד שולחן שהולך הם הספה, אבל גם אותו הוא לא כל כך אהב, ויותר מזה הוא חושב שהוא פשוט מדי ולא מצדיק את המחיר.
שולחן שהוא אולי אהב, אבל לא ברור בדיוק עם מה הוא הולך.
וגם מנורה עומדת יפה.
בקיצור אני כולי בעניין, הייתי אמור לטוס בשני וזה הוקדם לראשון ולכן אני לא יכול להספיק לעשות כלום לפני כן עם הספות וחייב לקבל החלטה. חשבתי כבר להתקשר לאדריכל שאני עובד איתו, אבל נראה לי שהוא ייעלב שאני מתקשר לדבר על סלון, וחוץ מזה זה עניין של טעם אישי, איך הוא יכול לדעת מה יותר טוב בשבילי?
אחרי זה הלכנו לאכול ארוחת בוקר בשכונתי, ואת מי אני רואה שם? נכון, את החלאה, הזבל שקנה את הספה. חרא של שכונה – תאמינו ליץ אדם לאדם זאב.
מדהים אותי איך יש להם כל כך הרבה דברים יפים בחנות הזאת. הכל הייתי לוקח משם, הכל. חוץ ממטבח, הכל. וגם מטבח, אם הייתם מצמידים לי אקדח לרכה, הייתי לוקח משם, זה לא סוף העלם שהמטבח לא יהיה מבולטהופ, יש עוד פירמות בעולם. אבל בוא נחזור לדברים הטובים שכן הייתי רוצה משם. יש גם עמוד של מדפים, שכבר שלוש שנים כל סוף עונה אני מנסה לשכנע אותו לקנות והוא אף פעם לא רוצה.
אפילו כיסא של דולצ'ה גבאנה (פיליפ סטארק לקארטל עם בד בעיצוב דולצ'ה גבאנה {זה נורא קשה לעצב מנומר אתם יודעים}) שמה שמגניב בו זה שיש לו את הלוחית מתכת שהם שמים בג'ינס, על הכיסא. אני חשבתי שצריך אחד לחדר שינה, הוא לא.
אוף למה הכל צריך להיות כל כך קשה? למה?
היינו השבוע שוב בברתולינה, גם ל' וש' באו. היה מצויין. שרון אייל פשוט אישה מאוד מאוד מוכשרת הן בתור רקדנית והן בתור כוראוגרפית. פשוט מוכשרת. אבל לא רק היא. כל הרקדנים של בת שבע הם פשוט ברמה כל כך גבוהה, משהו בגאגה הזה של אוהד נהרין כנראה עובד. זה פשוט עובד. הם כל כך מוצלחים. והתלבושת (רקפצ לוי אם אני לא טועה). רק דבר אחד העיב על הערב, בסוף הערב רקדנית בשם טליה (ביתו של יזם ההיי טק המאוד מצליח) ביקשה להקריא משהו לקהל, ואז היא הקריאה נאום על כך שהממשלה החליטה לקצץ בתקציב התרבות 50 מיליון שקל. המשמעות של זה היא שהחל מ2008, יותר לא יהיו מפעלי תרבות כמו שהיו עד היום, המון, אבל המון, להקות, קבוצות מחול, תאטרונים, קבוצות שחקנים וכו' פשוט לא ימשיכו להתקיים. לא יהיו שום מופעי תרבות בפריפריה – אני לא יודע אם אתם יודעים אבל כל מה שאפשר לראות בהבימה/קמארי/בית ליסין גם מגיע אחר כך לכל מיני מרכזי תרבות בפריפריה (אני יודע על אור עקיבא) וככה גם קהל שהוא מחוץ לתל אביב נחשף לתרבות. בת שבע, ואני בטוח שגם המון אומנים אחרים, מופיעים בפני בתי ספר, אתם בטח יכולים לדמיין לעצמכם שיש תלמידים שהמופעים האלה דרך בתי ספר זה האומנות היחידה שהם יכולים להחשף אליה, וכל זה לא יהיה, לא יהיה ולא יקרה. אם כל המחקרים הקיימים על רמת החינוך לא מספיקים וההדרדרות של מצב החינוך בארץ, כולל כל המשתמע מכך (אלימות בקרב בני נוער, אחוזי גיוס נמוכים, רמה נמוכה יותר באוניברסיטאות ובכלל חברה מזעזעת שנוצרת פה) לא מספיקים, אז מעכשיו יהיה הרבה יותר גרוע. אני חושב שלילי ספרא שהיא תומכת גדולה מאוד באומנות ובחינוך אמרה פעם בראיון שתרבות היא הדבר הכי חשוב שאפשר להעניק, כי זה הכרטיס כניסה שלך להכל, תרבות שווה חינוך שווה השכלה.
אני חייב להגיד לכם, וסליחה על הפאתוס, אבל בלי תרבות אין מקום לרעיון הציוני, אנו פשוט נהפוך למדינת עולם שלישי.
אתמול גם היינו בפילהרמונית בג'ינס (של דולצ'ה גבאנה במקרה שלי, אבל ג'ינס) והאולם היה מלא לחלוטין, כולל חיילים שנכנסים חינם במדים על בסיס מקום פנוי, כולל אנשים שנראים מכל שכבות האוכלוסייה, חלקם נראים אמידים יותר חלקם פחות, חלקם בכלל לא. כולל זוגות של אנשים מכל הגילאים, כולל מתנחלים (או ככה הם נראו לפחות) כולל הורים עם ילדים, כולל חברים וחברות, כולל הכל. היכל התרבות היה מפוצץ אתמול. זאת אומרת שיש המון, אבל המון קהל שרוצה לצרוך תרבות בישראל, שזה מעניין אותו שזה מדבר אליו, שמעדיף את זה על פני המשחק של מכבי, על פני ערוץ שתיים, ללכת לקולנוע, או כל דבר אחר. שם לא הקריאו בסוף הערב את אותו מכתב שהקריאו בבת שבע, אבל אני בטוח שגם הם יפגעו מהקיצוץ.
העניין הוא שנראה שלאף אחד פשוט לא אכפת. תמיד יציגו את זה כמיגון לחיילים מול עוד מופע מחול אוונגרדי. אבל זה לא ככה, זה אף פעם לא ככה. זה עוד מופע תרבות אחד שמישהו יראה לפני שהוא יהיה חייל, ואז יהיו לו קצת יותר שאיפות בחיים, והוא כנראה גם יהיה בן אדם יותר טוב, וחייל יותר טוב. ככה אני חושב לפחות.
הגוסטבו דודמל הזה, הוא כנראה כישרון ממש עולה, הוא גם מונה למנצח של התזמורת הפילהרמונית של LA, שם כנראה יש יותר תקציב.
אני כל כך מקווה שזה לא יקרה בסוף הקיצוץ הזה, אבל במדינה כמו שלנו, כשכל השילטון עסוק כל היום בחקירות, נראה שהגענו לאיזה שהוא שלב שהורסים את כל מה שבנו פה בשנים האחרונות, הנורמות החברתיות פשוט הושחתו. עליזה אולמרט תמשיך ליצור את האומנות שלה, בזמן שבעלה מוריד אותנו ביגון השאולה בכל תחום שרק יכול להיות, מלך הקומבינות הוא ראש הממשלה, אלטרנטיבה אין וככה זה נראה. אין שלום, אין ביטחון, ועכשיו גם לא יהיה תרבות. כמה לא מפתיע.
הבעייה עם כל העניין הזה היא לא בת שבע או הפילהרמונית, הם ישרדו, יש להם תורמים, יש להם תקצוב (שיפגע אבל יש), הבעייה היא כל היצירה החדשה שיש כל השוליים שלא יהיו קיימים, ובלי שוליים למי שלא יודע – אין מיינסטרים איכותי. זה באמת אסון.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
