אתמול הלכתי לכנס גיוס של מקינזי. שורה תחתונה, זה לא בשבילי.
כנראה שיש דברים שצריך לעשות בגיל מסויים במקום מסויים בחיים. הם גורמים למה שהם עושים להשמע בכנס נורא סקסי ומלהיב, הדגשים שלהם זה על האופי הבינלאומי של העבודה אצלהם, העבודה רק מול מנכלים בארגונים שהוא עובדים מולם וכו'
זה נשמע באמת נורא מעניין, ונורא נחמד, ואני בטוח שהייתי יכול להתעניין מאוד ב Private Equity ו Banking בעבודה אצלהם, אבל המערכת שלהם בנויה כמו צבא, הם מדגישים שהצוותי העבודה הם לא היררכים, אבל בכל זאת התחושה שעוברת היא אחרת.
מה כן טוב אצלהם? נשמע שיש להם תנאים מעולים לעובדים, להבדיל מעבודה בחברה, כשאתה חברה שנותנת שירותי ייעוץ, זה בדיוק כמו משרד עו"ד מפילים את כל ההוצאות על הלקוח בנוסף לחיוב שעות, אני מכיר את זה, כי אותי מחייביםכל המשרדים האלה מצד אחד, ועלי חוסכים כי אצלנו את מי לחייב הלאה מצד שני... אתם יודעים על כמה עומד החשבון שלנו אצל אחד ממשרדי העו"ד דין הגדולים איפה שהעבודה שלי מתרכזת כרגע? אנחנו עומדים כרגע על 350,000€, רק עבור שתי עסקאות שאחת מהן עוד לא הסתיימה, כך שמי יודע לאן החשבון יגיע, וזה לתקופה של פחות משנה.
בקיצור הדבר העיקרי שאני רואה מהמעבר למקום כזה הוא שינוי בסביבת העבודה, לסביבה יותר צעירה, דינמית, מעוצבת עם תנאים יותר טובים.
חסרונות?
- אני כבר עובד רק עם מנכלים, יו"רים, וכו' – אחד הפחדים הכי גדולים שלי בלעבור מקום עבודה הוא שאני אצטרך לדבר עם סגלים של למטה ממנהל כספים (זה לא יקרה במקינזי – אבל זה גם ממש לא יקדם אותי במקינזי)
- עבודה בינלאומית – אני כבר עובד בינלאומית ואני כבר הספקתי ללמוד שכמה שזה נחמד בהתחלה, ורגע אחד אתה פה ורגע אחר אתה שם, זה די נורא וקורע ומוציא אותך מהשגרה שלך ומקשה עליך להתמיד על שמירה על כושר (אם כי הם אמרו שהם מקפידים לשכן את העובדים במלונות עם חדרי כושר) אכילה מאוזנת (אתם יודעים כמה טכניקות צריך כדי לא לאכול במטוס עם הריח המסריח הזה שמציף את המטוס?) וכו' (זה אפילו גרם לי להפסיד פרקים של השרדות!!!)
- היררכיה – אני לא סובל מקומות עם מעמדות מובנים שאתה עובד בתחום שלך ומצמידים לך איזה ספונסר ככה סתם שיהיה. אם היום יש לי בוס קפריזי מצד אחד ויו"ר משוגע מצד אחר, הם לפחות מבוגרים ממני בכמה עשרות שנים ובכל זאת הם עשו משהו בחיים. רק תתארו לכם שאיזה מישהו בגיל שלי בגלל שהוא עובד שם שנתיים יותר ממני יתחיל להגיד לי שהעבודה שלי היא כן ככה ולא כהה וכן ככה וכו'. מוות.
אז מה המסקנה? המסקנה היא שכנראה לא, אבל אולי לעשות את המיונים רק כדי לעשות אותם? אולי? לא יודע, למרות שהתחושה שלי אתמול הייתה לא חזק מאוד.
בכלל בזמן האחרון עם כל האפשרויות שאני צריך לבחור מביניהן בלימודים, העבודה שלי, ועבודות אחרות וכל הדברים האלה שקשורים לחיים המקצועים שלי, אני מרגיש בלבול אדיר ולא מוצא את המקום שלי. יכול להיות שאם יהיה לי את הג'ינס החדש של דולצ'ה זה ירגיע אותי ויכניס אותי לפרופוציות ויזכיר לי שזה לא מה שלמדת, עשית או אתה עושה, בסוף הדבר היחידי שחשוב בחיים הוא איך התחת שלך נראהבג'ינס. כן, זה כנראה זה, אני צריך ג'ינס חדש.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
