היה שבוע מאוד מוצלח. מאוד מוצלח בכל מיני קטעים.
חוץ מהנסיעה שלי לקפריסין שהייתה היסטרית, יצאתי בבוקר חזרתי בערב, כאילו יום עבודה רגיל, אבל הייתי בחו"ל. הגעתי הבייתה עוד הספקנו לראות איזה פרק אחד ולאכול משהו.
בקפריסין גם אכלתי במסעדת דגים מעולה.
חוצמזה גם קניתי בדיוטי פרי בקפריסין (בארץ לא מצאתי) את ה Russian standard premium שזו לדעתי כרגע הוודקה הכי טובה בעולם.
לפעמים הכל נראה ורוד, גם העומס בעבודה.
עוד צהרים עסקית בפאואר סנטר של המדינה, זה לא ייאמן כמה אנשים יושבים שם, באמת – אני עוד לא ראיתי כל כך הרבה power tables במקום אחד, מי היה מאמין שדווקא שם.
עוד ארוחת ערב שהתחילה בבר עלוב ועברה להוטל מונטיפיורי, אני הייתי היחידי שעוד שתה בהוטל, למה זה תמיד אני? למה אין לי חברים שרוצים לשתות איתי את השמפניה, כולם בדיאטה?
כל זה היה אחרי שפגשתי את ש' ול' בקניון הפרברים, והצלחתי למצוא להן מציאות בזארה, אני חושב שזו החוכמה, למצוא את המציאות בזארה, לא בכיכר, כבר חשבתי שאני חלוד אבל עוד יש לי את זה. מצאתי לש' שמלה ב120 ש"ח, פעם אחרונה שהיא קנתה משהו בסכום הזה, זה היה גופיה בדלתא, ולא ק זה, האישור האולטימטיבי שהיא אהבה את זה היה שהיא לבשה את זה כבר יום אחרי לאוניברסיטה.
לל' מצאתי תלבושת חדשה לתפקיד הנספחת התרבותי של משרד החוץ במדינת אויב, הבעייה היחידה זה רק שהיא עוד לא קיבלה את התפקיד, אבל אנחנו כולנו אופטימים ומקווים שהיא תקבל את התפקיד.
יום אחרי, כבר הלכתי עם ל' לקנות לש' את המתנה (לא ליומהולדת, ש' לא חוגגת ימי הולדת, סתם ככה מתנה) באיחור אופנתי של 4 חודשים מהתאריך. לצערי זה לא היה הtennis bracelet המהמם שראינו שם, אלא רק העגילי פנינה, אבל עוד יום יבוא וגם הצמיד הזה יהיה שלה. בכל מקרה העגילים מחמיאים לה מאוד מאוד, ובכלל אני חשוב שמבין הישראלים, עצמון הוא מספר אחת. גם לאחותי קניתי משם.
ל' קנתה עוד על הדרךזוג אחד של סרג'יו רוסי, וזוג אחד שטוח של גוצ'י, שיצא שזה הזוג שקניתי לאמא שלי והיא החזירה כי זה לא החמיא לה. ובזכות ל' שהיא בערך שמידה של אמא שלי, אז יכלנו לקנות גם לאמא שלי זוג של סרג'יו רוסי בלי שהיא תמדוד כי ל' מדדה, ברגע של' אומרת שזה כמעט המידה שלה זה אומר שזה בדיוק המידה של אמא שלי, ל' היא 35.5 אמא שלי 35 וזה גם לא בכל החברות, בחלק לפעמים 35 גדול לה.
טוב, נתנו לש' את המתנה זה יצא מוצלח, נתנו לאמא שלי את הסדלים היא אהבה.
יום אחרי לקחתי אותו, אני קניתי עוד חולצה של dsquared עוד נעלים של טוד'ס, הוא עוד זוג של פראדה, אני יכולתי לקנות הרבה יותר, אבל אנימרסן את עצמי לקראת LA.
שניות זה לא דבר קל. זה עבודה. עוד יועזר, עוד בייקרי.
בבייקרי ראיתי מישהו יוצאת, איזה שלאייבה רוסיה עם התיק הלבן/קרם של בלנסיאגה, זה של' לא רצתה שישמרו לה כי אם זה זה אז זה יחכה לה. רציתי להרוג אותה, אבל אלה החיים. העיקר של' לא קנתה את התיק כי היא חוסכת ואין לה 4500 להוצאי על תיק. מאז היא קנתה רק שני זוגות סנדלים (גוצ'י וסרג'יו) תיק של כיסים (זה מהסרט) כל מיני דברים בזארה, ואלוהים יודע עוד כמה פריטים שהמחתרתית הזאת לא סיפרה לנו.
בערב עוד ארוחת ערב ביתית עם השף הפרטי, החיים לא קלים. לא קלים החיים. המון, אבח המון וודקה (Russian standard premium) עם מיץ אבטיחים וורבנה, ועוד קצת יין, וזהו. עכשיו לישון.
לא עברתי על הגלובס, לא עברתי על הthemarker, לא קראתי את המוסף (חוץ מהמדור של מירי ואיל), לא קראתי את הווג, לא את ה W (שלמזלי הן הרבה כתבות הרוב זה הפקת אופנה ענקית של ברוס וובר).
זה היה בסלון אתמול, שחר סגל הוא גאון, לא סתם הוא מביים פרסומות, הוא באמת יודע מה רוצים לשמוע בכל שנייה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
