אני לא מסוגל יותר לעשות קניות. זהו לא מסוגל יותר. לא יכול.
אנחנו פה יומים, אני אפילו לא רוצה לחשוב כמה כסף ביזבזנו, אבל אני יכול להגיד לכם שאין כמו אמריקה!
ארץ ההזדמנויות הבלתי מוגבלות.
אתמול קנינו את כל החנות של D&G, כולל סייל מטורף (או מה שבזמנו היה נראה מטורף) של 60%, כולל דברים חדשים, כולל הכל.
היום כבר הספקנו יותר, רודיאו דרייב לוקח את בולברד סיינט הונורה בקלות. אחרי שקנינו את כל דולצ'ה וגבאנה (לקח לי לדעתי שעה רק המדידות שלי), ואחרי שהיינו בטודס (קניתי שני זוגות), ובפראדה (לא מצאתי כלום, זה כבר כמעט ולא אני) הייתי כבר ממוטט.
לא יכולתי יותר, אבל אז הוא סחב אותי לבארני'ס, ושם כשכבר אמרתי שזהו ודי ואני הולך וכל מה שיש שם בסייל זה שיט, הוא מצא את הקולב של החולצות המכופתרות ומצאנו שם עוד חולצות של דולצ'ה גבאננה ב 100$ לחולצה. איך אפשר להגיד לא? אז קנינו וקנינו וקנינו. אני כבר לא יכול לדרוך על הרגלים.
אבל אני חייב, אני אוכלים בשאטו הלילה.
אני אבל עם קניות סיימתי. מה שכן השיטה של האמריקאים עם הסיילים המטורפים האלה, זה משהו שיכול להוציא בנאדם שפוי מדעתו, חולצה מכופתרת של דולצ'ה גבאנה ב 100$? איפה נשמע כדבר הזה?
אתם חייבים להבין קטע, הייתה חולצה של פול סמית' (שאני מוכן לקנות רק את החולצות המכופתרות שלו) והיא הייתה ב70$, אמרתי במחיר הזה זה חטא להשאיר אותה, מהזמן שמדדתי אותה עד שהגעתי לקופה ירד המחיר, הסתבר שהיא עולה 40$ בגאפ כבר יותר יקר.
אני איבדתי את זה, אני לא מסוגל יותר לראות יותר חנות. חוץ מחנות של מזוודות – כדי שיהיה לנו איך לסחוב את זה חזרה.
חוצמזה אני רוצה לשבח את הכלכלה הישראלית, שקל חזק - דולר חלש, מצידי שמשבר הסאב פריים ימשך לנצח ושיעשו סייל גם בהרמס, לא אכפת לי מהייצוא, אכפת לי שכל שקל שלי שווה יותר בחו"ל. יחי הנגיד.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
