כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יוני 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | | | | |
|
 לה לה-לה לה-לה-לה-לה לה-לה
אני עוד לא בדיוק הבנתי מה זה thecobrasnake.com לא הבנתי מי בדיוק עומד מאחורי זה, לא הבנתי בדיוק מה הם עושים, לפעמים יש להם תמונות מדהימות ממסיבות לפעמים סתמיות, אבל בשיטוט אקראי באתר הבנתי שהם איכשהו קשורים למיקי אבלון.
וזה לקח אותי ממש אחורה בזמן.
אחורה לתקופה שהוא כל הזמן היה על הקו, ורגע אחד הייתה לו פגישה עם מפיק העל ואשתו, זה היה כבר לפני שנים - ופגישה ביוניברסל - ושם הוא ראה את הפוסטרים של מיקי אבלון ושאל מי זה - אמרו לו שזה הדבר הגדול הבא - ההימור של יוניברסל. וזה היה בסניף שלהם בלוס אנג'לס - לא באיזה קקמאיקה משרד שלהם.
הוא חזר משם עם הדיסק וכל הזמן שמענו את הדיסק - האמת? דיסק מעולה.
אבל מה, מיקי אבלון לא נהיה מה שחבו שהוא יהיה, ואותו כנ"ל קרה גם עם החברה ההיא אם כי לרגע אחד קצר זה היה נראה כאילו זה הדבר - אבל בסוף בגלל החלטה אחת של אדיוט כסיל אחד זה לא, את הנזק של מטומטם אחד גם 1000 חכמים לא יוכלו לתקן.
| |
tell it to my heart
כאילו שאני צריך בכלל סיבות שיזרקו אותי חזרה לשנות השמונים בהרגשה, אז פתאום אני רואה בפייסבוק שאיזה חברה שלי העלתה תמונות ישנות שלה, מחופשה פעם וכל מי כאלה. מי איתה בתמונות?
קודם כל בעלה המעצב המפורסם, חוצמזה ההיא מבננרמה, בעלה של ההיא מבננהרמה, שהוא גם מהיורית'מיקס (בקיצור אני לא יודע אם הוא הבעל של או היא אשתו של), ההוא עם השפם מ"פרנקי הולך להוליווד" (אך הימים ההם) ואז אני הולך למספרה והם החליטו לשים דווקא על VH1קלאסיק, וזה מה שהיה שם:
איזה קול יש לה, איזה ימים, חבל שהייתי כל כך כל כך צעיר אז, אבל ממש ממש צעיר, מצד שני אחרת זה אומר שהייתי זקן היום.
וחוץ מזה מה זה הטרוף הזה בחוץ? indian summer?
| |
מדהים כמה טוב היא נראית + הפתעה לש'
אין לי מילה אחת להגיד חוץ משלמות.
יש לה רגלים -מושלמות.
ירכים - מושלמות.
פנים - מושלמות.
השיער מושלם.
הג'ינס יושב עליה מושלם.
תיק - אחלה.
בקיצור היא מושלמת, אין לה בעייה בזרועות, הצעיף נראה עליה מצויין - זה אחת בדור הדבר הזה.
התמונה מ: theskinnywebsite.com
והנה ההפתעה - לא יודע איך זה פתאום אתה נזכר באיזה שיר שבכלל לא ידעת שיש לו קליפ, מחפש ביוטיוב ויש פרצוף מאחורי השיר, אז נכון זאת לא הגרסה של דיפדיש ובכל זאת...
| |
במשעול ללא כלום
פתאום נהיה חופש.
החלטנו בעבודה לאור המצב וכל זה להדמים את המשרד לתקופת חופש פסח.
זאת אומרת שבוע שלם חופש רצוף.
שבוע שכל המשרד יהיה סגור.
מה אני אעשה?
לא תכננתי שום חופשה לפסח הזה, פעם ראשונה שאני לא מתכנן חופשה - ופתאום מקבל שבוע רצוף?
אני לא יודע כבר כמה שנים לא יצא לי להיות בחופש רצוף שבוע בבית.
ז"א הייתי בחופש, אבל בחו"ל, לא בבית.
מה אמורים לעשות שבוע בבית? לטפס על הקירות?
אולי ניסע לאיפשהו?
אבל המצב הכלכלי, אם אני מחשב נסיעה לארופה אז זה בערך 4,000 על הטיסה + 10,000 קניות (אפשר אולי גם ב8,000) + נניח 3,000 למלון + 2,000 על אוכל, זה נראה לי יותר מדי למצב הכלכלי הנוכחי לחופשה של 4 ימים.
כל החישובים נעשו על בסיס בן אדם אחד בחדר זוגי.
מצד שני כל הסכומים הנ"ל, הם פחות משעון שנניח אני חושב אולי לקנות ליומהולדתי - לעצמי, אם אין אני לי, מי לי?
מצד שני, בכל זאת אני נסע גם לניו יורק עוד לא כל כך הרבה זמן, ומצד שלישי אנחנו גם אמורים ליסוע לרולאן גארוס ממש עוד מעט.
מצד רביעי למה אין לי חברים עם בית בקפרי שאני אוכל להתארח אתלהם, ואז זה רק טיסה ומעט קניות.
מצד חמישי, למשפחה בצרפת לא נראה לי שאנחנו נוסעים - כי כאילו די.
מצד שישי, אז מה לעזאזל עושים בבית במשך שבוע? אולי מרתון יוגה כל יום, וריצה?
אולי.
אח, המיתון המקולל הזה, זו פעם ראשונה שאני עובד בלי future, כאילו תמיד כמה שהמשכורת שלי הייתה גרועה, וכמה שהתלוננתי, תמיד היה את הבונוס מעבר לפינה, את ההעלאת שכר הבאה, את העוד משהו חיובי לצפות לו, אבל עכשיו? עכשיו זה כלום. עכשיו אני עובד נטו בשביל המשכורת העלובה, בלי שום סיכוי לupside, עכשיו יש כל כך הרבה דברים שאני רוצה , ואני עכשיו צריך לבחור בין כולם וזה נורא.
אני רוצה תיק חדש לעבודה, שעון חדש (ליד) ג'יפ חדש (אני מוכן גם משומש אבל שיהיה בדיוק זה שאני רוצה - ולא אני לא רוצה איזה זבל יפני, וכשאני אומר זבל יפני אני כמובן לא מתכוון ללקסוס - שזה דווקא הייתי שמח, במיוחד עם המנוע ההיברידי)
ובכלל כל דבר שתקנה אז את יודע שאתה שורף את החסכונות, וכמו שאתם בטח מצליחים להבין טיפוס סולידי כמוני לא מחזיק שום דבר בפיקדון פק"מ או whatever רק אג"ח לא מדורגות בשבילי, תודה, אז זה גם לא בדיוק הזמן לממש, וגם אם אני אממש, אז מה יהיה אם ייגמר לי הכסף? וכמובן שעל כל שקל ששמתי שחיסכון לוויתי עוד שניים להשקיע, אחרי הכל לא סתם התעסקתי בכל ה CMBS האלה, הפקתי מזה גם רעיונות לאישי.
וחוץ מזה אני גם לא מרוצה בעבודה, כי מי יכול לעבוד בעבודה בלי future שלא מצליחה לממן את הצרכים הבסיסיים של הבנאדם? ואז מה, אולי אני אצטרך את הכסף הזה אשכרה למחיה, וגם ככה אני לא כזה בנאדם גדול של פשרות.
למרות כל המיתון והכל, את הטיסה לניו יורק הזמנתי בביזנס, רק המחשבה על ליסוע 12 שעות במושב הזה של האקונומי, הכניסה אותי לכאלה חרדות ודיכאונות שאמרתי שאין מצב, מיתון או לא, עד כאן בשבילי, באמת כאילו, יש גבול. אם זה היה לאירופה אולי הייתי מוכן להתפשר, אבל ניו יורק? 12 שעות? אפילו לא עם חבילה שלמה של אמביין.
אז בקיצור כמו שאתם מבינים תקופה של אושר גדול זה לא בדיוק עכשיו, וכל יום שאין לי את הג'יפ שלי, זה יום של סבל, וזה אפילו ג'יפ צנוע יחסית, לא קאיין ולא שמאיין.
איזה חיים של תסכול. תמיד הסתכלתי על כל מיני חברים שלי כאלה שעובדים בעבודות שהם מרוויחים מין משכורת קבועה כזאת וזהו, כעל משהו נורא, כעל זה מה שהם מרוויחים וככה פחות או יותר זה יישאר כל החיים, עם העלאות מסויימות, ועכשיו נכנסתי למעגל הזה. מעגל בלי צמיחה, עם דעיכה, איזה נורא זה.
כמו פועל אפור במפעל, בא עושה משמרת והולך הבייתה.
זוועה.
| |
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
