לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

life in plastic


כינוי: 

מין: זכר

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2009    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

לא לסרטן!


בדיוק דיברתי עם חברה טובה שלי, ואמרתי לה שאם הייתי מדבר עם ההיא בטח מחר היינו הולכים לעשות קניות, לקנות מצעים - ואז לעבור בכל החנויות ליד ולהתלונן שזה ערב חג ויואו ואי אפשר לזוז, ומה זה כל העם הזה מסיבבנו וכאלה.

ואז היא אמרה לי - אתה רואה זה שאתה כל הזמן מדבר עליה ועסוק בלתכנן את המעשה קונדס שלך רק מראה כמה אתה מתגעגע אליה, ואז אמרתי לה, זה מזכיר לי בן אדם שהיה לו סרטן.

כל הזמן הוא עסוק במחלה, בהקרנות בכימותרפיה, כל מי שמדבר איתו שואל אותו רק על זה, אבל כשהסרטן עובר לו - שזה דבר טוב בכל צורה שהיא - משהו חסר לו בחיים, הוא צריך לחזור להתמודד עם החיים עצמם במקום עם המחלה.

וזה, למי שלא הבין מה שהיא הייתה לי בחיים, סרטן - והשקרים שלה היו הגרורות.

זהו. מחר זה היום הגדול.

prepare

ובאותו זמן אני רוצה להמליץ על הספר הזה.
נכתב על ידי , 7/4/2009 23:20   בקטגוריות סתם, ספרים  
21 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



סוף עונת התפוזים


אנג'לה לינדבאל Vogue Hommes (Paris)

כמו שכולם כבר יודעים פה אני בזמן האחרון אובססיבי לווג הצרפתי, עלעול בגליונות ישנים העלה כמה כתבות מעניינות במיוחד. זה הצחיק אותי כשדברו אז על זה שקארין רוטפילד תערוך את הווג אמריקאי, אני ממש רואה אנשים בוושינגטון או אטלנטה, קונים ווג שהדוגמניות תמיד חצי ערומות עם סיגריה ביד, ממש.







המשך יבוא...

נ.ב.

אני רק רוצה לציין שהיא נראית ככה אחרי 2 לידות...
נכתב על ידי , 13/12/2008 15:27   בקטגוריות דוגמניות, סתם, ספרים  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




Barbarians at the GateBarbarians at the Gate

 

סיימתי עכשיו לקרוא את אחד הספרים הכי טובים שקראתי בחיים שלי. יחד עם התיקונים והחטא ועונשו, ומדורת ההבלים (ואחרים) זה פשוט אחד הטובים אי פעם.

 

תמיד ידעתי את העלילה וכל הסיפור של הרכישה, אבל עדיין לקרוא את זה ככה לפרטי פרטים, היה פשוט מרתק.

 

הקטע של המשא ומתן בסוף, בסגירה של ההתמחרות היה פשוט מאלף.

 

מדהים לראות איך זה אותו דבר בכל עסקה, ואיך הדקה התשעים תמיד היא מין מונח כזה לא מוגדר ואיך זה תמיד תמיד מתארך, ואיך זה תמיד גולש לשעות לא הגיוניות, ואיך צריך לביים העלבויות, להעלב באמת, לבלוע עלבונות, לחשוב על הסוף, לפרוץ את המקסימום שהקצבת, לחכות בסבלנות, לבטל טיסות,  איכשהו גם תמיד אין אוכל. תמיד חשבתי שזה ככה רק אצלנו, עכשיו אני רואה שזה ככה אצל כולם. מדהים.

 

בכלל מי שיקרא את הספר יגלה שזה מאוד מאוד רלוונטי לעכשיו מה שה junk bonds היו לתעשיית ה LBO , הCDO's וה MBS היו לתעשיית הנדל"ן. בסך הכל זה בדיוק אותו דבר. בדיוק. גם שם תעשייה שלמה נמחקה וגם היום.

 

אני יכול רק להמליץ לכם.

נכתב על ידי , 13/10/2008 16:20   בקטגוריות ספרים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אנני לייבוביץ



אני בבית חולה, אז למה לא לכתוב פוסט?

כבר המון זמן שרציתי לקנות את A Photographer’s Life . של אנני לייבוביץ, אבל זה תמיד היה כבד מדי לסחוב במזוודה. בארץ זה עולה 480 ש"ח (לעומת בערך 50$ בחו"ל) ומאמאזון עוד לא יצא לי להזמין את זה.

סתם כי לא יצא.

קורה.

קרתה הצטרפות מקרים מדהימה, קיבלתי כל מיני ספרים מסטימצקי מכל מיני אנשים, את חלקם רציתי יותר ואת חלקם רציתי םחות אבל את כולם לא באמת ממש ממש רציתי, אם כי יכול להיות שאם הייתי קורה אותם הייתי נהנה. אבל לא קראתי. הלכתי לסטימצקי, רציתי את הספר של אנני, אבל המוכרת המפגרת אמרה שאין, אז לקחתי את Let Me In, של מאריו. כשאני יוצא מהחנות אני רואה שהספר של אנני, פשוט נמצא בתצוגה, ועדיין נשאר לי זיכוי מהספרים שהחלפתי, ויש מבצע 25% הנחה על ספרי צילום אומנות וכו', אז החלטתי לקחת. כי ככה זה בעצם יוצא לי כאילו הזמנתי מאמאזון.

מה אני אגיד לכם, זה אחד הספרים הכי מדהימים שקראתי/ראיתי.






פעם לא אהבתי את אנני לייבוביץ, חשבתי שהצילומים שלה תמיד נורא קרים, לא מביעים כלום, וחוץ מזה שהם נורא נקיים מבחינת הצילום ואיכותיים – הם כלום. היום אני כבר ממש לא חושב ככה.

הספר הזה מדהים. למי שמצפה לאוסף הסלבריטאים הרגיל שהיא מצלמת בפנים, צפויה אכזבה קשה. ז"א הם נמצאים שם המפורסמים, אבל לא בהמוניהם והם בעצם משמשים רק אתנחתא קומית קלה מהמועקה הרגשית של הסיפור האמיתי של הספר.

הספר מתאר את השנים 1990-2005 בחיים שלה, והא בעצם מתאר שני דברים עיקריים:

  1. את המשפחה שלה עם דגש על ההורים שלה, ובפרט אבא שלה שנפטר ב2005.
  2. את מערכת היחסים שלה עם סוזן סונטג (שאני אתוודא לא היה לי מושג קודם מי היא), שהיא סופרת, וכותבת מאמרים, שגם כן מתה בסוף 2004. מסרטן.

הספר מתאר את הסיפור דרך תמונות. התמונות כל כך אינטימיות שאתה מרגיש שאתה פולש לפרטיות שלה. המחשבה הראשונה שעלתה לי לראש היא מזל שאני לא חי עם צלם בבית. התעוד של כל רגע שם, בלי איפור, בלי שיער, בלי בגדים, בלי פילטרים, בלי כלום. פשוט החיים כמו שהם. זה אף פעם לא זוהר.

יש שם תמונה של אנני בהריון הראשון (גיל 51 אני חושב) שצלמה סוזאן,






אני חושב שזה הומאז' לתמונ המפורסמת שהיא צילמה את דמי מור לשער של הואניטי פייר (שמופיעה בספר –והיא כותבת עליה, שהיא הייתה צריכה לצלם אותה לשער כדי לקדם איזה סרט ובאולפן היו נורא לחוצים איך היא תצלם אותה ככה שלא ישימו לב להריון – התוצאה לפניכם).

 



יש תצלומים של סוזאן באמבטיה, פשוט ערומה, זה נורא מוזר לראות תמונות ערום בספר של אישה שהיא לא דוגמנית, לא צעירה, אחרי כריתת שד (ללא שחזור) ובכלל זה פשוט אינטימי כל כך שזה על סף המעיקות. וסתם תמונה של סוזאן משחקת עם הבת של אנני.

 



אין ספק שצריך להשקיע מאמץ נפשי כדי לעבור על הספר.

אותה דבר עם ההורים שלה. זה מתחיל בתעוד של החיים שלהם, בעיקר כסבא וסבתא, בעיקר לילדים של האחיות והאח שלה, ומאוחר יותר גם לילדים שלה, וממשיך לאט לאט בהזדקנות שלהם, הן של אמא שלה והן של אבא שלה שנפטר בסוף הפסר (כמו בחיים).

מאוחר יותר היא נכנסה שוב להריון, היא הפעם ילדה תאומות וקרה לאחת סוזאן על שמה של סוזאן ס. ולאחת סמואל על שמו של אביה.

היא נראית לי אישה חזקה בצורה מדהימה. חוצמזה יש עוד המון דברים מעניינים בספר, אבל פשוט אי אפשר לכתוב הכל פה, גם ככה יצא ארוך מדי.

נכתב על ידי , 7/4/2008 15:45   בקטגוריות ספרים  
24 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לmarcs אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על marcs ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)