התחלתי לכתוב על זה פוסט, אבל אחרי חצי עמוד, הבנתי שזה לא מעניין אף אחד.
למי יש כח לקרוא על צרות של אחרים?
כל אחד והצרות שלו.
אז במקום זה החלטתי לשים תמונות אופטימיות של החתול הדביל שלי, שאני מתגעגע אליו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
