כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יוני 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | | | | |
|
קטעים בקטגוריה: gucci.
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
 גוצ'י סט שלישי - ממשיכים באותו כוון
שוב פשטות ושלמות, בעיקרון אני לא בטוח שהייתי אוהב את החגורה לבד, אבל בשילוב הכולל זה דווקא נראה לא רע בכלל ומוסיף טאץ' ששובר את הרשמיות.
גם החולצה היא לא פחות ממושלמת, הנעלים עם האלמנט של הקשר. אני צריך את זה, ככה את כל הסט. עבודה מעולה של הסטייליסט של גוצ'י מעולה, לא הייתי יכול לעשות את זה טוב יותר לבד.
| |
לפעמים...
היום החלטתי שלרגל זה שעבדתי כל ערב יום העצמאות, וגם יום העצמאות, אף אחד, כולל אף אחד לא ימות אם אני אצא היום בחמש וחצי.
אז יצאתי, הלכתי לפגוש את אחותי שבדיוק הסתפרה אצל הספר הבעעיתי. הוא מספר מעולה, אבל הוא תמיד כל כך בעייתי בלקבוע שזה סיוט, לט האמנתי שהיא תגיע בלי שהוא יבטל פעמים בדרך, אבל הוא הפתיע אותי לטובה.
יש לו עכשיו תלויות שתי תמונות ענקיות אחת של יאנה ואחת של תהילה, דווקא מאוד יפות ומאוד מוסיפות לחלל.
אני חושב שהוא סך הכל עשה עבודה טובה, אם כי זה מאוד מאוד מדורג, אני עוד אצטרך להתרגל לזה. היא בכל מקרה מאוד מאוד אוהבת את זה, אז זה בסדר.
מה שכן אני שוב צריך להחמיא לעצמי על הבלנסיאגה שקניתי לה, הוא פשוט מושלם, עם הכל, אני לא יודע מה יש בתיקים האלה שהם תמיד כל כך מוצלחים ונראים טוב.
אני יודע שכבר אמרתי את זה אבל לדעתי הוא באמת באותו מקום עם הבירקין ה2.55 והבאגט מבחינת העל עונתיות. אני חושב שרק מזה בלנסיאגה יכולים להמשיך לעבוד עוד הרבה הרבה זמן.
אחרי זה הלכנו לבית קפה השכונתי, שזה מצחיק שהוא נקרא אצלי השכונתי כי כבר כל כך הרבה זמן לא ישבתי בו, בעיקר מאז שפתחו את ההוטל מונטיפיורי, אבל זה מדהים כלום לא השתנה, חוץ מהשירותים והחצר האחורית שהם סוף סוף שיפצו.
עשיצי את הפאדיחה שלי כשראיתי שם מישהו שעבד פעם בתור מלצר וכמעט היינו חברים כזה מעבר למלצר לקוח, אבל בסוף זה לא קרה (אחרי שהחלטתי שאנחנו צריכים להיות חברים של בעלים של מקומות, לא מלצרים - זה לא נשמע טוב), אז שכבר ראיתי אותו כשהוא חזר מחו"ל לפני שנה, שאלתי אותו היום אתה מבקר או שכבר חזרת? פ-א-ד-י-ח-ה.
טוב אחרי זה אמא שלי הצטרפה אלינו, אחרי שהיא הצליחה להחנות, אבל אז - זוועה.
היא הגיעה עם חולצה שפשוט לא הלכה עם החצאית והנעלים, וזה כבר הרס לי הכל. ומה היה התרוץ שלה? לא ידעתי שאני אראה אותך היום.
אז לא ידעת, אז מה? ומה עם כל שאר האנשים שראית בעבודה, הם היו צריכים לסבול את השילוב הזה כל היום?
תשמעו אולי בסטנדרטים של אנשים נורמאלים זה עובר, לא אצלי.
לא חבל על המנולו היפיות שהבאתי לך להשחית אותן עם החולצה הזאת?
ואז באוטו היא הראתה לי את החצאית החדשה של לקרואה שהיא קנתה, אני מקווה שהיא תשקיע יותר מחשבה בשילוב של החצאית עם חולצה, כי אחרת גם כל הלקרואה שבעולם לא יעזור.
ואז אמא שלי ואחותי אמרו שאיזה מסכן הוא, כי אם הן צריכות לקבל את הביקורת שלי רק פעם ב... מה קורה איתו...
מה לעשות זה החיים.
האמת שהיה קצת מוזר לשבת שם, פעם ישבתי שם גם פעמים ביום, ועכשיו...
טוב ועכשיו אני כבר יומיים בדיכאון, כי החלטתי שאני ממש ממש אוהב את השילובים האלה של גוצ'י, זה הראשון אבל אני אשים עוד הרבה פה. עשו עבודה מעולה, אני צריך את הכל, הכל.
זה השילוב הכי קז'ואלי - והא דווקא היה יכול מאוד להתאים לי היום, הד'ינס החולצת פולו, הז'אקט הספורטיבי והנעלים.
אני כבר שנים חושב שהואנס האלה גאוניות, אבל עדיין אני אלך עם ואנס (הן עולות איזה 40$ בארה"ב) אבל הגרסא של גוצ'י, הגרסא של גוצ'י תפורה עלי כמו כפפה ליד.
התמונות מתוך gucci.com
| |
קמפיינים קיץ 2009 - (חלק שלישי? ולא אחרון)
מי שיעבור את התמונות יקבל גם מלל.
איך גוצ'י מלהקים כל כך טוב את הקמפיינים שלהם, אני שלם לגמרי לפחות עם 2 מתוך 3...
מצד שני אפשר גם להסתכל על זה כאילו הם הולכים רק על בטוח בלי שום סיכונים או חידושים...
פנדי - טוני גארן (צלום קארל)
לא הבנתי בדיוק אם זה הקמפיין של בלומרין או לא - אבל אם זאת הדוגמנית שהם בחרו - מגיע להם אזכור....
ולסיום חלק התמונות עוד תמונה מהקמפיין של שאנל. (אני אישית מכיר כמה בנות שכבר לא יכולות לחכות לקנות את התיק הזה - מיתון או לא מיתון)
חוצמזה כשחזרתי הביתה היום, קצת יותר מוקדם מהרגיל כי לא היה לי כח להיות בעבודה, פשוט לא היה לי כח, ראיתי שהעוזרת היתה, ומה אני אגיד לכם, כשהעוזרת לא באה שבוע בעבר כי היא הייתה בחו"ל (חידשה את הויזת עבודה) הבית פשוט נראה כמו אני לא יודע מה, היא פשוט עושה הכל וכשהיא לא כאן - שאלוהים ישמור...
בקיצור היה מאוד מאוד נעים לחזור הביתה אחרי שהיא היתה פה.
אני משתדל לשלב עצות מכל מי שאני יכול בנושא תזונה. מהקוראת Stellar לקחתי את הרעיון של הדייסה (עד אז בחיים לא הכנתי או אכלתי דייסה), במיוחד את הוריאציה שלה עם האבקת חלבונים (איזה שינוי מרענן לעומת השייק) ומל' לקחתי את הרעיון של חלב אורז, כי חלב רגיל זה הרי כמו רעל (אני מרשה לעצמי הפוך אחד קטן ליום, כל השאר מקיאטו או אספרסו), חלב סויה, גם הדיאט משמין בטרוף - ועם החלב אורז זה פשוט יצא מצויין. זאת גם הייתה דייסה אורגנית (כמעט) לגמרי - החלב אורז, האגוזים, הבננה והשבולת שועל היו אורגנים - האבקת חלבון לא.
קניתי גם עוגיות שיפון אורגניות בלי סוכר - הן מושלמות - טעימות אבל ברמה כזאת שתתחשק לך עוד אחת...
לגבי התגובות לפוסט הקודם - יש אנשים כל כך בורים וחשוכים שזה לפעמים פשוט מפתיע אותי. כל האנשים הפוריטנים האלה שמתייחסים למין כאילו זה חטא, ואם זה לא בתנוחה המסיונרית במיטה אז זה כנראה אונס או פשע אחר. אלוהים ישמור, עוד רגע והיינו אירן.
התמונות מ: models.com
| |
 סתם.
טוב אני במחשבות על לסגור את הבלוג, כי נמאס לי שכל דבר שקורה לי אני חושב על איך אני ארשום עליו בבלוג.
די. זה כבר כמו אובססיה כזאת.
אז בכל מקרה זה בשלבים של סגירה, זה כנראה אחד ההפוסטים האחרונים - זה המצב. אם אני אהיה חזק, אבל עכשיו נניח משעמם לי מול האח הגדול אז אני כותב.
מה יש לי לספר?
האמת שכלום.
אף פעם לא היה לי הרבה מה להגיד גם ככה.
הכל boring
חיים בצמצום, מהדקים את החגורה, בלה בלה בלה...
אני אישית עוד לא עשיתי קניות השבוע, אבל באחת החנויות שאני הכי אוהב בכיכר, כבר התחיל סייל, ואני כמובן שלחתי את כל מי שאני מכיר לקנות כל אחד מה שהוא צריך, הוא מגפים ונעלים, אמא נעלים ותיק, ל' מגפים, ועוד מישהי סנדלים. אני מקווה שנשאר משהו בחנות לאנשים אחרים. הם באמת כל כך נחמדים שם שזה משהו.
זה מעניין? לא כל כך, אה?
חוצמזה אחרי שיום ראשון קמתי מאוחר ברבע שעה כדי להספיק לריצה (שני יש לי חדר כושר בבוקר) אז היום כבר קמתי כמו פנתר, הייאוש שליווה אותי כל יום ראשון בגלל שפיספסתי את הריצה, לא השאיר ספק לגבי הריצה היום בבוקר. גם לא הגשם, מה קרה, מה אנחנו חיילים של שוקולד? עשויים מסוכר?
האמת? יותר כיף עם הגשם, פחות מזיעים, פחות אנשים בפארק - רק צריך קצת להזהר לא להחליק, זה הכל.
יש לי רק סימן שאלה אחד לגבי החלק העליון - אני אף פעם לא יודע בדברים האלה, כל הזמן יש לי תאוריה חדשה, אפילו תוך כדי אותה ריצה אני משנה את דעתי, איזו חולצה (לגשם, כן?) ארוכה כזאת נייק dryfit או את המעיל רוח שלהם - שהוא מצד אחד אטום לגמרי לרוח, מצד שני נראה לי שפחות סופג. אני גם רואה אנשים רצים עם טריינינג, כאילו סוויטשירט - מה דעתכם? לא אייטיז?
זה גם מזכיר לי בשבת בבוקר ראיתי את החבר המגעיל (הוא לא כזה מגעיל האמת) של ההיא, שהיא דווקא נחמדה - אבל אחותה זונה, שהוא חושב שהוא משהו בתחום האמנות, והיא דווקא כן משהו בתחום האומנות, רק למה כל הסיפור הזה? כי הזבל הזה מגיע עם הסוויטשירט של yale לקפה של שת בבוקר שלי - כי החברה שלו למדה שם. וזה קצת עיצבן אותי, עשה לי מין צביטה קטנה שכזאת בלב. לא יודע איך יצא תמיד הייתי בטוח שאני אלמד בסוף באיזה ivy את התואר השני, אבל זה כבר לא יקרה.
היום מצד אחד הייתה לי אחלה ארוחת צהרים - במקום שאני הכי אוהב על הים, ואכלתי ממש לפי הספר, כ"כ טוב אכלתי ששאלו אותי בסוף אם אני בדיאטה. והיה ממש כיף שם.
אחרי זה רק הייתי צריך ללכת לבית דין לעבודה כדי להגיע לפשרה עם איזה no-one שפיטרתי בגלל שהיא פשוט לא יכלה להתרומם מהכלום שהחיים שלה היו, ותבעה אותנו על זה, עכשיו הבעסה זה - למי שלא יודע - שכמעט כל עובד מגיש תביעה לבית הדין לעבושה צריך להתפשר איתו על איזה משהו. איזה בעסה, היא הייתה פשוט תמצית הכלום. בסוף היא בקשה שנוסיף סעיף סודיות להסכם - כבר לא יכולתי להתאפק וכששאלו אותי אם יש לי התנגדות - עניתי שחבל לי לא למנוע את הסבל הזה ממעסיקים עתידים. אז העירו לי. לא נורא אני מחל לבחורה הזאת שתשאר רווקה מתוסכלת לנצח. יש לה פרצוף שהוא פשוט התמצית של התסכול. הייתם צריכים לראות - כל פעם שחברה שלה הייתה מתחתנת היא הייתה בוכה. היו עוד מקרים שהיא הייתה בוכה. עכשיו ברוך השם, החלפנו אותה בבחור, לא נרשמו מקרי בכי עד כה. רק שתבינו אני הכי אוהב נשים קרייריסטיות - הבעייה שלי זה עם אלה שעובדות רק עד שימצאו חתן...
בקשה: בלי תגובות אל תסגור את הבלוג - לא בשביל זה רשמתי את זה, תודה מראש.
| |
עוד מסיבה של גוצ'י - חוגגים את הקולקצייה המכוערת הזאת שריהנה מפרסמת
ג'וליה - סוף סוף רזתה.
נטשה פולי - השמלה הזאת יכולה לעבוד רק עליה - בנות אל תנסו את זה בבית
בקי ניטון שאני מממממממת עליה, היא הכי מצחיקה אותי בעולם.
אניה
מדונה ופרידה.
אם תהיתם מה זה המראה המוזר הזה, ואני יודע שאני תהיתי, א ככה היא נראתה אחרי הצילומים של הקמפיין החדש של לואי וויטון. אני לא אוהב לא את הלוק ולא את השמלה, אבל הי תמורת 10 מיליון דולר, גם אני הייתי מוכן להתלבש ככה.
וכדי לסגור שוב את הכל ביחד - טום פורד.
סוף סוף מביים את הסרט הראשון שלו, לקח לו הרבה יותר זמן ממה שהוא חשב עד שהוא התחיל את הצילומים, ללא ספק, זה הסרט הכי מעניין שייצא בשנה הבאה.
| |
כפרות, חרטות revised
הטעות שלי לא הייתה שקניתי את הטייסים הגדולים (היום שמתי אותם לקפה של הבוקר) והם היו מושלמים.
הטעות?
שלא קניתי את הזוג השלישי.
פשוט 3 זוגות משקפי שמש ברבע שעה היה נראה לי קצת מוגזם.
אבל עכיו אני יודע שאני צריך גם את השחורים.
ואני אקנה אותם.
העיקר שאחרי שמצאתי את הקרטייה שנת 83, הייתי בטוח שיותר אני לא אקנה יותר משפקי שמש וככה הצדקתי מחיר של 5 זוגות משקפים על אחד.
כנראה שאין כזה דבר יותר מדי משקפים. אני רק מתחרט על שני הזוגות דולצ'ה גבאננה משנה שעברה.
| |
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
