כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יוני 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | | | | |
|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
 אם יש משהו שאני שונא זה לחכות
לחכות לסרט שיגיע לארץ, איזה בזיון. אני כבר מת שזה יגיע, פעם שנאתי את אלמודובר, אבל חינוך רע שינה אצלי את הכל, ראיתי מאז את כל הסרטים שלו חוץ מדבר עליה, אני לא מסוגל לראות את הסרט הזה, נראה לי משעמם.
למה זה יוצא עכשיו בספרד ואצלנו רק בספטמבר, מה זה הזנות הזאת?
אה, ומראה, בבקשה שמישהו יקנה לבחורה הזאת מראה, היא לא ראויה לשאת את התואר נערת מיומיו, היא ביזתה את הכתר.
אה, ואני רוצה להקים תת מדור חדש, זה מדור שכבר מזמן היה צריך להיות בבלוג הזה (למעשה מאז שפתחתי אותו) אבל תמיד הייתי עדין מדי, no more mr. nice guy קבלו את המדור:
אנשים שצריך להרוג:
והפעם, אנשים שלא עונים על אימיילים במיידי.
ז"א מי שלא עונה לי לאימייל בטווח של 12 שעות גג (וגם זה מוגזם, כולם צריכים להסתובב עם לפטופים, בלאקברי וכל דבר אחר שעוזר לשמור על קשר עם העולם) וגם זה הרבה הרבה הרבה. לא לענות על אימייל תוך 3 שעות זה חוסר תרבותיות, אתם בנופש בחו"ל - תשאירו autoreply כל דבר פחות מזה - מוות.
אני צופה שזה יהיה מדור פופולארי ופעיל מאוד, מכיון שיש לא מעט אנשים שאני חושב שהם מיותרים.
| |
לומד ולומד ולומד
אני די אובססיסבי לגבי השירים שאני שומע, אז אני מתיישב ללמוד, שם לי שיר ועוד פעם, ועוד פעם, ועוד פעם.
אני יכול לשמוע נניח 3-4 שירים בשלוש שעות, לפעמים בכמה ביצועים, אבל כן, פחות או יותר או שיר.
היום למדתי עם Eyes Without a Face.
אני חושב שהביצוע הזה מושלם. הזמרת ברקע מושלמת, לא יכולה להיות מישהי יותר מתאימה ממנה ללוות את בילי איידול.
My Idol
אם אתם רואים מישהו פתאט שנראה דביל עם תספורת לא עדכנית כזאת מהאייטיז ברחוב - אז תדעו שזה אני, לא מצליח להתנתק מהתספורת הזאת. חליפה של פראדה עם תספורת פוסט פאנק, אלוהים שיעזור וירחם, מתי נתבגר כבר מתי?
ואחרי שהחלטתי שאני לא אקנה את החליפה של מייזון רוג', היום דווקא ממש בא לי לקנות אותה, למרות כל ההחלטות שלי שאני אקנה רק פראדה מעכשיו (או דולצ'ה כמובן), אבל בכל זאת קניתי מהם 2 חולצות, צריך שהן ילכו עם משהו, לא?
האמת שהקניות שעשעיתי בפראדה בנסיעה האחרונה למילאנו, הן פשוט בין הכי טובות שעשיתי אי פעם. כל בוקר כשאני קם ולובש את זה, אני פשוט מאושר, החולצות יושבות מושלם, הסוודרים יושבים מושלם, המכנסים, הג'אקט, הנעלים, החגורות, הכל. אני הולך עם זה עם התיק פראדה השחור שלי, כי בכל זאת אם כבר אז כבר, אבל עדין חסרים לי כמה דברים, אני חייב לחזור לשם לקנות עוד ג'אקט, עוד מכנסיים בדיוק אותו דבר, עוד כמה חולצות, תכלת בדיוק אותו דבר, אולי גם לבנה בגזרה הזאת, יכול להיות גם מעיל. ואפילו עוד זוג נעלים כזה, למקרה שיקרה לזה משהו. בינתים עניבה אחת מספיקה לי, בקושי יוצא לי ללכת איתה, והיא מאוד מאוד ספציפית לחליפה הזאת. אתמול ניסיתי לללכת עם המכנסים של פראדה זוג נעלים כלשהו של פראדה, חולצה מכופתרת של דולצ'ה ומעל סוודר V של דולצ'ה, מה אני אגיד לכם, לא הלך כמו לערבב בשר עם חלב, לובסטר עם סטייק, או שמן עם מים. פראדה זה פראדה ודולצ'ה זה דולצ'ה, ולי יש מקום בלב לכולם. בארון כבר אין כל כך מקום, אבל בלב, בלב יש.
אה כן, וכדי שלא נשכח וכדי שזה עוד יהיה רלוונטי, אז עוד משהו קטן על האוסקר.
שון פן.
הבחור הזה פשוט מדהים, חוץ מזה שהוא שחקן באמת מעולה, והיה נשוי למדונה והיום נשוי לרובין רייט - שהיא גם די מדהימה בפני עצמה, וחוץ מזה שהוא זכה באוסקר, אז הוא גם נתן נאום עם תוכן, שזה נחמד שמישהו משתמש בבמה הזאת למשהו חיובי. אני מת עליו, למרות המשחק המוגזם במיסטיק ריבר.
אה, והוא גם קיבל את זה ממייקל דאגלס ששיחק איתו במשחק לפני קצת יותר מעשר שנים, שזה נחמד.
וחוץ מזה קצת מסרים עם משמעות בבלוג, מה קרה?
היום נחתה עלי פגישה בדייויד, ואני חייב להגיד שבכל הטרקלין שם, הייתי לבוש הכי יפה, כזה אני. מוצלח צנוע ועניו.
| |
 this is not a love song
ממש לא יאמן שואלס עם באשיר לא זכה, לדעתי ארי פולמן באמת עשה סרט מדהים, אבל אולי חווית הצפייה בו היא יותר ישראלית מגלובלית, בכל מקרה זה באמת סרט מדהים.
| |
Valli of the Dolls
אז נכון זה שבוע האופנה בניו יורק, אבל יש מקרים דחופים, נושקה (הלגה) התחילו להביא את ג'יאמבאטיסטה ואלי, עכשיו למי שלא מכיר אותו הוא קרוב מאוד לקוטור באמת קרוב. זה נראה כל כך טוב במציאות. אני מאחל לכן שייצא לכן ללבוש, אפילו רק למדוד, רק כדי להרגיש. עירבבתי פה את הקרוז עם הקיץ.
 
 
 
 
 
זאת השמלה שפלאם כתבה עליה בווג האריקאי האחרון:
ואלה הנעלים שמאוד מאוד אהבתי, אחלה קטע.
 
 
אגב נעלים ונוחות של נשים, הלכתי לראות את הסרט הזה שאני לא ממש ממליץ עליו בחום, או לא ממליץ עליו בכלל (למרות שיש לי קוראת אחת בשם תמר שאני בטוח שכבר ראתה ובטח גם אהבה), אבל יש שם קטע עם הנעלים של המטפלת/פסיכולוגית, תמיד יש לה בסרט פצעי לחץ, שטפי דם ונפיחויות מהנעלים שהיא לובשת, אני חושב שהייתה פה איזשהי ביקורת על נעלי נשים, אולי מי יודע, גמר אותי הסרט הזה. אלוהים ישמור עם צ'ארלי קאופמן זה הולך ונהיה קשה יותר מסרט לסרט, בסוף אף אחד לא יסכים לשחק אצלו.
עיון ב imdb אולי פותר טיפה את החידה למה דווקא זה כל כך גרוע אחרי שמש המעולה, וזה בגלל שזה הסרט הראשון שהוא גם מביים, כל השאר הוא רק כתב.
| |
keep on running
היום רצתי
בפעם הראשונה זה הרבה זמן.
הייתי חולה,
הייתי בחו"ל, היו לי מבחנים, השווקים בעולם התמוטטו, השברים הכרונים ברגלים
הציקו – תירוצים יש בלי סוף, אפילו לא צריך לחפש.
אבל כשמצאתי
בתוכי את הכוחות לרוץ שוב היום, זה היה פשוט נהדר.
אני חושב
שלרוץ זה הדבר שאני הכי נהנה ממנו בעולם. לא יודע למה. פשוט ככה.
יש לך מסלול
– אתה מתחיל ואתה מסיים.
נהדר.
אם לא היו
לי הבעיות המסריחות האלה ברגליים – הייתי רץ לפחות חצי מרתון. זה החלום שלי, חצי
מרתון. אני אפילו לא מעיז לחלום על מרתון. רק חצי. 21 ק"מ ואני מרגיש את שלי
עשיתי. אני רק מפחד שהנזק שזה יעשה לי במצבי יגרום לי אחרי זה לא ללכת בכלל....
לבינתים אני
אמשיך בריצות הרגילות שלי 7-8 ק"מ וזהו.
רק בפארק.
שונא לרוץ
בחדר כושר – זה מה שדופק לי את הרגליים הכי הרבה וזם גם משעמם, במסלול אתה יודע
איפה אתה נמצא. על ההליכון זה סתם שעמום.
אני גם מאוד
אוהב את הפארק.
גם לראות את
יעל ארד – הגאווה האולימפית שלנו – חולפת על פני בפארק תמיד עושה לי נעים, לא יודע
למה. זה בטח לא מה שהיא לובשת.
מרוב שכל כך
הרבה זמן לא רצתי האייפוד נאנו לא היה טעון, הייתי צריך לרוץ עם האייפוד הגדול
כשאני מחזיק אותו ביד. כל הזמן רק חשבתי אוי ואבוי לי אם מישהו שאני עובד איתו
יראה ואתי רץ ויחשוב שאין לי אייפוד קטן לריצה – התחלתי להריץ לי בראש איזה משפטים
אני אגיד למי (לכל אחד היה לי משפט אחר) אם אני אראה אותו כשאני רץ (שאלה למה שאני
ארה מישהו ביום שבת בשמונה בבוקר בפארק?).
אחרי הריצה
לא היה לי לב לעצור בבייקרי אז פשוט המשכתי הבייתה.
אחר כך
הלכתי לקופי בר. ואז חשבתי לעצמי למה אני לא הולך לשם יותר. פעם הייתי הולך לשם כל
הזמן. היום אני בד"כ מזמין משם טייק אווי. הם באמת מעולים. לדעתי האוכל שם
יותר טעים מבהוטל ובבראסרי – אבל בהוטל יש יותר קטע, ובבראסרי יוותר חי – בקופי בר
זה קצת מת כזה מבחינת האווירה.
הייתי היום (האמת
שזה עוד מאתמול) במוד כזה של חולצה מכופתרת שחורה של D&G (נחמדה החפתים שלה ארוכים במיוחד עם 3 כפתורים לאורך) היא פשוט מספיק קצרה
כדי ללבוש אותה מחוץ למכנס, וג'ינס של מארק ג'ייקובס בגזרה קצת רחבה, אבל האמת
שזאת גזרה שאין לי איך להסביר מצאתי את זה במארק ג'ייקובס ומאז לא ראיתי גזרה כזאת
בשום מקום. זה כזה קצת משופשף, והם עשו שפשוף בכיס האחורי - במקום שנהיה בו שפשוף
מהארנק.
נעלתי עם זה
את ה driving
shoes של טוד'ס. כאלה שחורות קלאסיות. אתמול
נעלתי את זה עם נעלי "פני" שחורות של פראדה. היום גם שמתי סוודר עם
צווארון V אפור של פראדה מעל.
זו פעם
ראשונה שלבשתי את הסוודר הזה והוא פשוט מושלם. תמיד ידעתי שהם עושים סוודרים
מושלמים לנשים – כל הקרדיגנים המדוייקים האלה, כמו שדריה לובשת בפרסומת של הבושם –
אבל זאת הייתה הפתעה (או שבעצם לא, למה שלא יהיו להם גם סוודרים טובים לגברים?) לגלות
שהם עושים גם סוודרים כל כך יפים לגברים. עכשיו שתבינו הוודר הוא מאוד בסיסי, אפור
כהה מאוד, צווארון V, אבל הוא מצר והוא כולו כל כך דק,
והוא יושב מושלם על החולצה. אין ספק, אני עובר תקופת פראדה כרגע.
זהו אחרי זה
ראיתי סוףסוף את ויקי כריסטינה ברצלונה – וכרגיל כמו תמיד בסרטים של וודי אלן –
פשוט נהנתי מאוד.
ולא רק
שנהנתי אני גם מת על סקארלט ג'והנסון, כן היא מלאה, אני יודע, אבל היא פשוט מדהימה
(אגב יש קטע בסרט שהם הולכים לפיקניק והיא לובשת ג'ינס קצר – ואז כשהיא נגשת להביא
לו אספירין מהאופנים רואים שיש לה צלוליט), אני מת עליה בסרטים, אני לא יכול
להפסיק לשמוע את הדיסק שלה, היא פשוט מעולה.
זהו קניתי
את כל החומרים לדייסה, נראה אם אני אכין.
| |
gossip girl here.....
לא ייאמן הסדרה חזרה !!!!
לא שהיה לי זמן לראות את הפרק, יחד עם הפרק בכורה של בברלי, נראה לי שאני אוריד את זה לאייפוד ואראה בטיסה.
| |
מי היה מאמן שהספר הזה יהפוך לסרט
בזמנו אהבתי מאוד את הספר, אין לי ספק שהסרט יהיה מאכזב. בכל מקרה אני אראה.
הקטע בספר היה שכולם הופיעו בשמות האמיתים, אני משוכנע שזה לא יקרה בסרט.
| |
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
