כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יוני 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | | | | |
|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
 חלום ליל קיץ
הקונצרט היום היה מיוחד
הוא התחיל בעמידה של דקה דומיה לזיכרו של מנדי רודן שנפטר היום (שבת) בגיל 80.
אח"כ קורט מזור יחד עם התזמורת הפליאו בנגינה.
לפני שהלכנו לקונצרט כמובן שהספקתי להתלונן, ולבקש שיותר לא יזמינו לי כרטיסים בלי להודיע לי מפורשות לקונצרט עם קריינות.
אבל מה אני אגיד לכם היה ממש יפה.
מכיון שאני בעקרון לא הולך להצגות כי זה לא מעניין אותי לא יצא לראות את איתי טיראן באף תפקיד פרט לבעלה של מלאני פרס, והוא דווקא בסדר. רק השיער שלו מוזר לא הבנתי אם הוא גם חימצן כמו אישתו (שהגזימה עם יותר מדי בלונד הפעם).
היה ממש יפה. מכל הקונצרטים שראיתי עד היום בקונצרט הזה אנשים מחאו כפיים הכי חזק ששמעתי.
המקומות לא היו להיט, אני גם לא ממש יכול להתלונן בכל זאת שורה שלוש גוש ב, אבל לא ממש באמצע - כמובן שלא ליד הקיר אבל גם לא ממש באמצע - אני רוצה ממש באמצע - ממש.
ראינו שם גם את המוכר רהיטים המעצבן בעולם - זה שיש לו קול וסימפטיה בערך כמו למאיר "תהיה בריא" (ז"ל) - אוי כמה שאני שונא אותו, אבל בואו נתמקד בחיובי הקונצרט היה ממש טוב.
היצירה הראשונה (K)ein Somernachtstraum של אלפרד שניטקה הייתה ממש מדהימה וגם לא הכרתי אותה, וגם לא הצלחתי למצוא אותה ביוטיוב בשבילכם.
לבשתי (ענדתי?????) את החפתים החדשים שלי.
| |
גוסיפ גירל (זהירות ספוילר) + לבטים בנושא ארוחת ערב.
איזה פרק שזה היה.
הסדרה הזאת פשוט משתפרת מפרק לפרק.
כמובן שמי שלא ראה את פרק 22 שיפסיק לקרוא ע כ ש י ו ! ! !
איזה חברה בלייר - הלכה וריגלה אחרי החבר של סרינה כדי לגלות שהוא בוגד בה.
אנחנו היינו צריכים לעשות את זה לל' - למרות שבסופו של דבר זה לא היה משנה כי גם כשהיא גילתה היא לא בדיוק עזבה אותו לנצח נצחים.
זוועה.
והפופי הזאת כל כך מכוערת, אנילא מבין מה הקטע שלה.
או כמו שבלייר נסחה את זה:
he's having your cake and eating hers too.
של מי זה השמלה הלא מחמיאה שסרינה מדדה - עם חצי לבן חצי משהו אחר???
תגידו צ'אק הוא הבנאדם הכי מכוער אי פעם?
מדהים שהמשימה של בלייר וצ'אק פעלה.
אני בשוק שהיא בסוף בחרה בשמלה עם הלבן.
אני כבר לא מןפתע כשאני רואה את בלייר עם עוד ליידי דיור הפעם באפור/לבן(?) השמלה שלה בתכלת ירקרק גאונית.
מסתבר שזה לא סתם שהוא בוגד בה זה משהו הרבה יותר עמוק ומתוחכם מסתם בגידה...
וחוץ מגוסיפ גירל יש עוד דברים בחיים.
הדבר הכי קשה זה להזמין חברים הבייתה. לארוחת ערב. אבל יש גבול כמה אפשר ללכת לאנשים בלי להזמין אותם אליך, ולא משנה כמה פרמייר קרו אתה מביא כל פעם שאתה מגיע.
הבעייה היא כמה דברים.
בעצם התחלתי לא טוב, הייתי צריך להתחיל אחרת.
הדבר הכי כיף זה חברים שפים, אבל לא שפים כאילו - שפים אמיתיים.
אז היה לנו חבר טוב אחד שף, it was fun while it last אבל כמו תמיד אצלי while it last זה זמן קצר מאוד.
היו כמה חברים שעוד הספיקו להנות מהארוחות שהלכו פה, אבל היה כמה שלא הספיקו.
ועכשיו חברה שפית חדשה שווה במיוחד.
בפעם האחרונה שהגענו אליה היא פשוט הכינה טוסטים והוציאה תבנית של סרדינים וברבוניות שהיא פילטה, שמה בתבנית עם שמן זית צ'ילי בצל לימון ועוד כמה דברים והשאירה ללילה, עם המון יין לבן קר קר קר, וגי'ן אנד טוניק, זה עבד מצויין.
לקינוח הבאתי טארט תותים מהבייקרי - וזאת הייתה הארוחה.
עכשיו הבעייה עם שפים זה מה מכינים כשמזמינים אותם? זה תמיד כל כך מתסכל...
בכל מקרה אם נחזור לבעייה מקודם, אז הבעייה זה את מי משמינים עם מי, בד"כ קלאסי זה עוד 2 זוגות. זוג אחד לבד זה משעמם - השיחה בעייתית, יותר משני זוגות זאת כבר הפקה.
ולכן מרגע שבחרתם זוג אחד צריך לחשוב טוב טוב על הזוג הזני. ההחלטה הזאת תקבע אם הערב יהיה מוצלח או לא.
אז החלטתי לשלב את השפית ובן זוגה עם זוג שהוא בפרסום וכאלה והיא במחשבים וכאלה.
עכשיו הבעייה היא שאחד מהם אוכל רק כשר.
עכשיו אני במקור חשבתי על לינוויני וונגולי - זה אחלה דבר, המזג אוויר מתאים, המשלוח מגיע יום שישי לארץ והזמנתי אותם לשישי, אבל הוא לא אוכל כשר, אז אפשר להכין לו סתם ארביאטה - זה לא כזה נורא, מצד שני אני אל יודע אם זה נותן הרגשה נעימה שהוא אוכל משהו אחר מכולם.
עכשיו הוא הציע שנכין להן בשר - עכשיו בשר אדום אני ממש מנסה לאכול כמה שפחות, כי בשר זה רצח, זה לא בריא, לאכול בשר זה לאכול חיה מתה, או יותר נכון פגר של חיה מתה וכל זה בלה בלה בלה...
אבל נודה על האמת אחת לשלושה שבועות או חודש נניח, יוצא לי לאכול בשר אדום.
זה מגיע עם סלט תפ"א עם כמו איולי כזה, וגספאצ'ו לפתיחה.
קינוח אני אקנה בביקרי, השאלה אם ללכת על הפסטה או הבשר???
ומה לעשות עם היינות.
בד"כ אני מתכנן על היינות שלי, כי אני רוצה לדעת שהם בטוח יהיו טובים ושבטוח יתאימו אחד לשני, אבל מצד שני אולי זה לא מנומס לא לפתוח את היין שהביאו האורחים???
מה עוד, אני עוד לא יודע אם זה יהיה מסביב לשולחן (בעקרון זה אידיאלי, אבל יהיה קצת צפוף עקב גודל השולחן).
אני תמיד רק מקווה שאף אחד מהזוגות לא יבטל כי אז זה סיפור וצריך למצוא זוג אחר שיתאים בהתראה קצרה. זהו.
אה, ועם הבשר אני יכול לערוך עם הLaguiole שלי.
| |
בדרום מלחמה - ובמרכז?
במרכז קשה לאכול ארוחת צהרים טובה.
חדר אוכל?
בשתי מילים אכזבה עצומה.
ככה סתם שתדעו.
אבל העסקית של רפאל מפתיעה באיכותה - ככה סתם כדי לאזן, שהתושבים מהדרום לא יחשבו שאי אפשר להשיג צהרים נורמלים בתל אביב.
| |
TheSartorialist.com
מכירים את זה שאתם חולים וכוב הראש ואי אפשר לקרוא כלום, או לעבוד על המחשב, אז סתם גולשים בין כל האתרים של התמונות, ובמיוחד האתר הנ"ל, אבל לא רק - ואז זה כזה שוטף לך את הראש.
ואז כשאתה כבר מרגיש טיפה יותר טוב ואתה צריך לרדת למטה לסופר - אתה דופק את ההופעה של הלייף?
אז לי זה קרה היום.
גם ככה לפעמים לוקח לי שנה עד שאני מחליט מה ללבוש כדי לרדת לזרוק את הזבל - שלא לדבר על ללכת לסופר.
גם אם זה גי'נס וטי שירט - זה תמיד מורכב, ואיזה משקפי שמש? ואם השיער לא מסודר, אז ללכת עם הקטע או לשים כובע?
בקיצור הכל מורכב.
אבל דווקא היום אחרי כל הדפדוף זה בא לי בקלות.
ג'ינס קרוע לחלוטין של דולצ'ה (ראיתי שזה חוזר לפי מה שדפדפתי) עם כפכפים שחורים של פראדה, גופיה שחורה של היינס וטרנץ' שחור של בארברי (חגורה - דולצ'ה אם זה משנה משהו למישהו).
הייתי מאוד מרוצה, אני אוהב את השילוב של טרנץ' קואט עם כפכפים, זה תמיד נראה לי מאוד מוצלח.
משקפי שמש בסוף לא שמתי, כי השעה הייתה כשכבר חשוך, וחשבתי שמשקפים שחוריםגדולים כבר היו הורסם את הכל.
זהו.
עכשיו אני מרגיש טוב יותר, תודה.
| |
פפראצי
עוד כשנכנסתי למסעדה ראיתי מישהי בלונדינית גבוהה רזה עם קוקו גבוה, ג'ינס סופר צמוד ועקבים של גוצ'י יושבת לה על הספסל במדרכה ממול. מה שהיה מבריק במיוחד בסטיילינג שלה היו משקפי ראייה עם מסדרת שחורה עבה (קצת דומה לריי-באן ויי פראר אבל עם עדשות ראייה) והנעליים לדעתי היו גוצ'י מהקולקציית קיץ האחרונה (אלה שהן סגורות לגמריי בעור מבריק), ואמרתי לעצמי: אלוהים - כמה שהבחורה הזאת נראית טוב.
אבל לא היה לי זמן להתעכב, כי מיהרתי להכנס למסעדה (כבר חיכו לי והייתי רעב).
כמובן שהבחורה התבררה כ XXX XXXXX, האחת והיחידה. שכמה שהיא מעצבנת היא באמת היחידה בארץ ברמה הזאת (ולא משנה שיש הרבה יותר יפות, אבל לא יותר מצליחות). היא נראתה פשוט מעולה. הבעל הפרוד/בתמונה לא נראה באופק, אבל מישהו היה חייב לשמור על הילדות...
היא נראתה כל כך טוב שהייתי חייב לקחת תמונה, ושום מילה על כל שאר שולחנות המזעזעים, עם כל מיני ספרים ומאפרים ליגה ז'.
הביצה כמרקחה.
| |
אני בדיכאון ואין לי מצברוח
התחלתי לכתוב על זה פוסט, אבל אחרי חצי עמוד, הבנתי שזה לא מעניין אף אחד.
למי יש כח לקרוא על צרות של אחרים?
כל אחד והצרות שלו.
אז במקום זה החלטתי לשים תמונות אופטימיות של החתול הדביל שלי, שאני מתגעגע אליו.
| |
Community Service
היום הלכתי מוקדם מהעבודה, מאוד מוקדם. אפילו פחות מחצי יום.
אני חושב שעשיתי מה שנקרא שרות לקהילה היום, כמו עבודות שרות, אם פעם אני אשפט על משהו ויתנו לי עבודות שרות, אז אני כבר את שלי עשיתי.
הלכתי היום עם ע' בכל העיר, נפגשנו כדי שהוא יקנה נעלים אבל הואלא אהב כלום ממה שהיה. אז בסוף יצא שהוא קנה ארנק, תחתונים ובגד ים. רק שזה לקח הרבה סיבבים, הארנק היה קל – הראשון שהראו לו בוויטון היה זה שהוא לקח. זה אפילו מצא חן בעיני אולי אני גם אקנה אחד כזה.
התחתונים והבגד ים – פה הסתובבנו בכל העיר, כולל דיזינגוף סנטר שגם אני וגם ע' החלטנו שזה המקום הנורא עלי אדמות, וע' אמר שהוא לא מבין איך מישהו מסוגל לעבוד בסנטר (המוכרים) אם אלה כל האנשים שבאים אליך. בוא נגיד שהמעבר מהכיכר לסנטר היה חד, והעצירה שעשינו בדרך לא ריככה את זה.
עצרנו בדרך בחנות שפעם ראיתי דרך החלון של האוטו בנסיעה שיש להם תחתונים של קלווין קליין. מה שיצא זה שכרגע אין להם, ולא רק זה שאין להם כל מה שכן יש להם נראה קצת מזוויע שלא לומר משדר ממש זולות. המוכר שאל את ע' לאיזה מטרה הוא צריך תחתונים (ללבוש, לא?) ע' אמר לו שהוא חשפן. המוכר מיד אמר לו שהוא הגיע למקום הנכון כי פה כל הטופ של המקצוע קונה, כל החשפנים קונים רק אצלו. עד שע' לא הסביר לו שהוא צוחק המוכר לא הבין. כשהוא הציע לע' תחתונים מבדים "מתקדמים" ע' אמר לו שאם הוא חוזר עם זה הבייתה אישתו קודם כל מתגרשת ממנו ורק אחר כך מזמינה חוקר פרטי, זה לא עזר. בסוף הצלחנו לקנות איזה זוג אחד מכותנה כשהמוכר מאוד מאוכזב שזה מה שלקחנו, ולעדיין עדיין חושד בע' שהוא חשפן.
משם נסענו לנמל – אחרי שהיינו בשינקין רק כדי לגלות שאין מה שהיינו צריכים בחנות של אדידס כאן, בנמל דווקא היה – אבל אז ע' החליט שזה לא משהו רוצה.
תוך כדי היה גם היום הכי חם בשנה, ובוא נאמר שקצת הזענו.
גיליתי שאישתו של ע' רוצה להחליף את התליון 1.3 קראט שלה ליותר גדול, כי באמת פחות מ2.0 קשה לראות מרחוק. 1.3 זה כמו לקנות ג'יפ אבל של יונדאי, זה בכלל לא יהלום 1.3 זה פירור.
אתמול יצאתי גם מוקדם (אם כי לא מוקדם כמו היום) והלכתי עם ל' לאן שהלכנו, והיא הייתה לבושה ממש טוב. היא נעלה קודם כל את הסנדלים הוורודים של פראדה שקניתי לה פעם, שזה כמובן עשה לה רק טוב, עוד איזה שמלה שהייתה של אמא שלה – שזה היה יפה אבל קצת מוזר עליה כי זה לא הקטע שלה ווינטאז' – והיא אפילו התאפרה לכבודי. שמחתי לראות אותה סופסוף לא בנעלי בובה הנצחיות והמעצבנות שלה.
זהו. עכשיו כל כך חם לי (עכשיו כבר פחות, יש מזגן) שהכנסתי שני בקבוקים של פומרי למקרר שיהיה לי מה לשתות לפני שנלך לארוחת ערב, ככה שאני לא אגיע צמא בחום הזה. אני לא יכול לדמיין לשתות שום דבר בחום הזה חוץ משמפניה. חבל שע' קשור רק ליקב שמייצר יין, הייתי שמח אם הוא גם היה קשור לשמפנייה ואז במקום לשתות אצלו את הגרנד רזרב של היקב היינו שותים שמפניה כל פעם שהיינו אצלו. אני הייתי רונה לו את הכוסות.
| |
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
