אני די אובססיסבי לגבי השירים שאני שומע, אז אני מתיישב ללמוד, שם לי שיר ועוד פעם, ועוד פעם, ועוד פעם.
אני יכול לשמוע נניח 3-4 שירים בשלוש שעות, לפעמים בכמה ביצועים, אבל כן, פחות או יותר או שיר.
היום למדתי עם Eyes Without a Face.
אני חושב שהביצוע הזה מושלם. הזמרת ברקע מושלמת, לא יכולה להיות מישהי יותר מתאימה ממנה ללוות את בילי איידול.
My Idol
אם אתם רואים מישהו פתאט שנראה דביל עם תספורת לא עדכנית כזאת מהאייטיז ברחוב - אז תדעו שזה אני, לא מצליח להתנתק מהתספורת הזאת. חליפה של פראדה עם תספורת פוסט פאנק, אלוהים שיעזור וירחם, מתי נתבגר כבר מתי?
ואחרי שהחלטתי שאני לא אקנה את החליפה של מייזון רוג', היום דווקא ממש בא לי לקנות אותה, למרות כל ההחלטות שלי שאני אקנה רק פראדה מעכשיו (או דולצ'ה כמובן), אבל בכל זאת קניתי מהם 2 חולצות, צריך שהן ילכו עם משהו, לא?
האמת שהקניות שעשעיתי בפראדה בנסיעה האחרונה למילאנו, הן פשוט בין הכי טובות שעשיתי אי פעם. כל בוקר כשאני קם ולובש את זה, אני פשוט מאושר, החולצות יושבות מושלם, הסוודרים יושבים מושלם, המכנסים, הג'אקט, הנעלים, החגורות, הכל. אני הולך עם זה עם התיק פראדה השחור שלי, כי בכל זאת אם כבר אז כבר, אבל עדין חסרים לי כמה דברים, אני חייב לחזור לשם לקנות עוד ג'אקט, עוד מכנסיים בדיוק אותו דבר, עוד כמה חולצות, תכלת בדיוק אותו דבר, אולי גם לבנה בגזרה הזאת, יכול להיות גם מעיל. ואפילו עוד זוג נעלים כזה, למקרה שיקרה לזה משהו. בינתים עניבה אחת מספיקה לי, בקושי יוצא לי ללכת איתה, והיא מאוד מאוד ספציפית לחליפה הזאת. אתמול ניסיתי לללכת עם המכנסים של פראדה זוג נעלים כלשהו של פראדה, חולצה מכופתרת של דולצ'ה ומעל סוודר V של דולצ'ה, מה אני אגיד לכם, לא הלך כמו לערבב בשר עם חלב, לובסטר עם סטייק, או שמן עם מים. פראדה זה פראדה ודולצ'ה זה דולצ'ה, ולי יש מקום בלב לכולם. בארון כבר אין כל כך מקום, אבל בלב, בלב יש.
אה כן, וכדי שלא נשכח וכדי שזה עוד יהיה רלוונטי, אז עוד משהו קטן על האוסקר.
שון פן.
הבחור הזה פשוט מדהים, חוץ מזה שהוא שחקן באמת מעולה, והיה נשוי למדונה והיום נשוי לרובין רייט - שהיא גם די מדהימה בפני עצמה, וחוץ מזה שהוא זכה באוסקר, אז הוא גם נתן נאום עם תוכן, שזה נחמד שמישהו משתמש בבמה הזאת למשהו חיובי. אני מת עליו, למרות המשחק המוגזם במיסטיק ריבר.
אה, והוא גם קיבל את זה ממייקל דאגלס ששיחק איתו במשחק לפני קצת יותר מעשר שנים, שזה נחמד.
וחוץ מזה קצת מסרים עם משמעות בבלוג, מה קרה?
היום נחתה עלי פגישה בדייויד, ואני חייב להגיד שבכל הטרקלין שם, הייתי לבוש הכי יפה, כזה אני. מוצלח צנוע ועניו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
