life in plastic

כבר דנתי בנושא ארוכות, אבל עכשיו ראיתי התייחסות אליו באחד הבלוגים האהובים עלי ועברתי אתמול ליד התיק בירקין נסיעות (הוא ענק) בהרמס, התקשתי להאמין שמפרידים ביני לבינו רק 30,000 ש"ח, אבל זה המצב לכרגע, זה החזיר אותי לתיק אחר שאני רוצה - התיק רוסים של לואי וויטון (או בפי הקיבוצניק "תיק קוסומוי")

זה עולה 2000 אירו עם רשימת המתנה

זה עולה 20 ש"ח בכרמל, או 3 פאונד בקמדן מארקט

עברתי מול זארה וראיתי את השמלה הזאת, שהייתה די מוצלחת, אבל גם די מוכרת, מכיון שאנג'לה לינדבאל עושה את הקמפיין החלטתי גם לחשוף אותכם לשימלה

מה שכן גם מצאתי את המקור - גוצ'י

אולי סנדי תלבש את הגרסה של זארה לאירוע הבא שלה בישראל...

מה הקטע עם תחת בישראל לאחרונה, בהתחלה אמרתי לעצמי זה רק קרורקר העלובים שלא מצליחים לשדר מיניות גם אם הם יצלמו סרט פורנו, ולכן הם חייבים לכתוב אנחנו סקסיים, have a nice ass אנחנו בוטים אנחנו מגניבים, בואו תקנו את הג'ינס שלנו, אולי גם אתם תהיו מגניבים וסקסיים. פעם קראתי ביקורת על הופעה של איזה זמרת, היה רשום ככל שאין לך מה להגיד ככה תצעקי יותר, ואותו כנ"ל לקרוקר ככל שאתם לא מצליחים לשדר סקסיות עם הבגדים ככה תרשמו ביותר גדול אנחנו סקסיים שימו קרוקר ויהיה לכם תחת נפלא, או שאולי תשיגו תחת נפלא למיטה לאותו לילה, נועזים שם בקרוקר. מישהו פעם רא פרסומת ל7 Jeans בה רשום שהוא עושה תחת טוב (עם קריצה כמובן), התשובה היא לא, ובכל זאת כולם קונים 7 jeans, אולי יש פה איזה כשל בחשיבה של קרוקר?

אבל מילא קרוקר, הם סתם צ'יפ, גם ככה אי אפשר לצפות לכלום מג'ינס שעולה פחות מאלפים שקל, איפה מוכרים אותם כאילו, בסופר???

אבל וולוו, המותג שתמיד היה מזוהה בישראל עם שרים ונכי צה"ל, החליט שגם הוא צעיר, וגם הוא בועט ומגניב, ואיך הוא ישווק את המכונית הקטנה שלו? אה כן, הוא יגיד שיש לה את התחת הכי טוב, וישים את השיר "תזיזי ת'ישבן תנענעי ת'תחת" ממש מופת של טעם טוב ומובילות חברתית, שני חברה מקיפוח מראש העין שמחלטרים את השתי שורות הראשונות שיצאו להם מהפה, שלא היו נכנסים לשום בר אפילו בביירות עילית. כן, נראה שוולוו בהחלט בדרך הנכונה, אם עד היום רק החובתים שקנו וולוו כי זה האוטו של השרים היו קהל היעד שלהם, נראה שמעכשיו גם הבנים של אותם חובתים, ירכשו את האוטו המזוויע הזה (גילוי נאות אני גר במקום הכי נכון בתל אביב ולשכינה שלי {שמנה, לא ידוע אם חובתית במקור} יש וולוו 40, כך שלא יפה להכליל את האוטו הזה רק לשתי ערים בארץ, זה קורה במקומות הנכונים ביותר, התופעה המזעזעת הזאת)

למה אף אחד מהם לא יכול לקחת דוגמה מהרשת בגדים ההמונית אברקרומבי שבנתה את כל המותג שלה על תדמית סקסית, ללא צורך לצרוך אנחנו סקסים תשיג תחת תסתכל על התחת. אך כמה זה חסר שיק לגור בישראל, אצלנו כל חוטיני שאמור (אם בכלל) לבצבץ, פשוט מושכים 10 ס"מ מעל המכנס, חולצות בטן הן בעצם חולצות צמיג, ובמסעדה מגישים לך עם טעמים כ"כ גסים, שרק לא תגיד שלא היה טעים. עלוב.

סנדי בר היא מהממת, היא ממש לא המראה האהוב עלי, אבל היא כ"כ יפה, שאני אומר יאללה שיהיה.

אם תהיתם מאיפה השמלה הקצרה מאוד והמוצלחת (חלקית) כנראה רק עליה, אז זה מbebe, מה שנקרא פתיחה ישראלית טיפוסית, מביאים לנו כוכבת ישראלית שמזיעה בהוליווד לבושה בשמלה שהיא בחרה במיוחד מהקולב בסניף של  bebe , חיי הזוהר מזוייפים בכל מקום, אבל בארץ זה ממש, אבל ממש זיוף גרוע.

על סנדי

בקטלוג

נכון לכל אחד יש מראה אופייני, אז המראה האופייני של חבר שלי, זה שגילו את מקצועו שרברב בתגובות למטה, הוא כזה:

נעלים של גוצ'י, ג'ינס של דולצ'ה גבאננה, חגורה של פראדה, וחולצה של לאקוסט או סריג כלשהו של D&G  או דול'צה גבאננה (מקשמיר). זה הsignature look שלו.

בקיצור דווח לי שהוא כינס את כל העובדים שלו, ואמר להם שאי אפשר להיות יותר מנותקים מהעם (כמה מנותקים שרברבים יכולים להיות?), ושהם לא יכולים רק להתעסק בעבודה שלהם כל הזמן, לחשוב רק על עצמם ולארגן מסיבות חברה עם אייפודים מתנה לכל המשתתפים, הגיע הזמן שיעשו מעשה. בעודו אומר את הדברים האלה, ניסה להריץ בראשו את לוחות הזמנים של הטיסות לג'נבה (לא הנסיכות הידועה ג'אנוביה מיומני הנסיכה), ע"מ לוודא שהמעשה שיעשו לא יתנגש לו עם הטיסה.

הוא החליט שהם ילכו לחלק אוכל לעניים לקראת החג, כל החברה על שלל רכבי הליסינג שלג תירתם למאמץ, נוכחות חובה.

אחד העובדים שלו אמר לי שלא נראה עוד מישהו מנותק יותר מהעם ממנו בחברה.

כמו שאומרים עד שלא הלכת בנעליו של אדם אל תשפוט אותו, בעיקר אם אלו נעלי גוצ'י עם הבמבוק מקדימה.

אז מיד מחלוקת המזון הוא הספיק לטיסה.

נפגשנו בפרנקפורט ועלינו על הטיסה לג'נבה,  אחרי שרוקנתי את הסניף המקומי של Kiehl (היה כיף מאוד לשים על עצמי בבוקר את הenergizing fuel). הייתי מחוק גמור בשדה"ת ובטיסה. ובנסיעה הביתה אח"כ. פשוט עברתי קודם באיטלקית האהובה עלי, ואכלתי עד בלי די, כי ידעתי שזה הפעם האחרונה שם (עד הפעם הבאה) אז אכלתי מנה של פסטה ועוד חצי מנה של טורטליני שבעל הבית הכין לי במיוחד כי אני לקוח כל כך טוב ונחמד, מלבד זאת גם אכלתי את הטירמיסו שלו בפעם הראשונה (למי שלא זוכר הוא הבטיח פעם קודמת שהוא מרחיב את המקום ואז יהיו גם קינוחים), זה בתוספת כמה כוסות יין שסופסוף הרשתי לעצמי אחרי כמה ימים של עבודה רצופה, הפיל אותי. אבל כשסוף כל סוף הגענו הביתה לא הלכתי לישון, כי ש' הביאה לי את הספר החדש של זאת שכתבה את השטן לובשת פראדה, והייתי פשוט חייב לסיים אותו, הוא לא השטן, אבל הוא ממש טוב, מלבד הסו, שהוא אופטימי ורומנטי בצורה קיצונית.

קניתי לי עוד ווג איטלקי בשדה"ת ועכשיו אני כבר אחרי ארוחת הבוקר עם הקרואסונים הטריים, והפתעה-הפתעה הביאו לי במיוחד מקארונס מל'דורה אתמול (שכן אנחנו בלב אזור היין ולא בפאריס).

אז בינתיים הכל טוב, נמשיך לעדכן מהשטח...

לי התמונה הזאת הזכירה את אקסל רוז

אבל מסתבר שחשבו על זה קודם באינטרנט עם התמונה הזאת:

thesuperficial.com/2007/03/ashley_olsen_might_be_a_biker.html - 43k -

והאמת יש בזה משהו, רק חבל שאני לא מקורי.

כמה אני מצטער שחבר שלי הוא לא פדיקוריסט, הייתי כ"כ שמח, אם כל פעם שהייתי נח לי בבית, רואה טלוויזיה או משהו כזה, מישהו היה עושה לי פדיקור. איזה כיף זה אחרי פדיקור, מין תחושת הקלה כזאת של ניקיון, של קלילות, העור טיפה מתוח, רענן. אבל איתרע מזלי וחבר שלי הוא לא פדיקוריסט.

מה יכול להיות יותר טוב מחבר פדיקוריסט? חבר שהוא רופא. לא כל רופא, לא קרדיולוג, או משהו משעמם כזה חס וחלילה. אם כבר רופא אז שיהיה דרמטולוג, כל היום מהבוקר עד הערב שיזריק לי בוטוקס ורסטילאן במצח ומסביב לעניניים, בהתאמה. ואם לא דרמוטולוג, אני מוכן להתפשר על חבר פסיכיאטר, כל היום ייתן לי תרופות מרשם, כדור לקום בבוקר, כדור לסתור את תופעות הלוואי הדיכאניות של הכסור שקמים איתו בבוקר, כדור שיסתור את תופעות העייפות של הכדור שלוקחים כדי לסתור את תופעות הלוואי של הכדור שלקחתי בבוקר, כדור נגד הרעב המוגבר של הכדור נגד העייפות, ובסוף היום לפני השינה, כדור מרדים. אך כמה כיף היה יכול להיות. ואם לא פדיקוריסט ולא דרמטולוג, ולא פסיכיאטר, אז מה נשאר? אה – עדיין רופא, מנתח פלסטי, היה מאשפז אותי כל שני וחמישי להרמה ומתיחה ושאיבה והסרה והוספה. אבל גם זה לא.

אז עם מה נתקעתי? סוד, אבל אני אתן לכם רמז - אין בזה כסף, בגלל זה אנחנו חיים בעוני הנורא הז, הלי נהג בלי מבשלת, בלי עתיד בלי תקווה,  בלי חלום.

חוץ מזה ההכנות לחו"ל בעיצומן, אני שונא לארוז גם לעבודה וגם לחופשה, זה אומר לארוז שתי מלתחות שונות בתכלית, אבל מישהו היה צריך לשלם על הטיסה במחיר מלא לכבוד החגים.

אני מתחיל לא לאהוב את הקפה בהרצליהף בוא נאמר שאנחנו מרגישים בערך, וסליחה על הגזענות, האשכנזים היחידים שם, זה מתחיל להרגיש לי כמו שוק אפור שם, או משהו כזה, נראה לי שמעכשיו נקח טייק אווי. דין הרצליה פיתוח אינו כדין לב תל אביב.

אפרופו גזענות, אחותי סוף כל סוף, נפרדה מהחבר שלה. עיראקי, תודה ששאלתם. כמו שאמרתי לה היום, מעכשיו היא תצטרך לשלם על הקובות שלה, חוצמזה, הכל ישתפר.

אני כ"כ מקווה שהיא תמצא בחור נחמד. פעם רציתי שהוא יהיה יפה, עשיר, חכם ומוצלח, היום, אחרי האחרון שהיא החזיקה בשנתיים האחרונות, אני רק רוצה שהוא יהיה טיפוס נחמד. לא חייב להראות טוב
(רק שלט יהיה שמן), פשוט שיהיה נחמד, וקצת חכם, לא צריך גאון, רק קצת חכם, אבל הכי חשוב נחמד, ולא מתוסכל ועצבני על העולם. רק נחמד, זה הכל, האם זה כ"כ הרבה לבקש?

מה שכן בעקבות הפרידה, אחותי רזה מאי פעם, אבל בקטע מדאיג כזה, שהסקיני דיזל מידה 24 שלה יושבים רופף. אבל במו עיני ראיתי אותה אוכלת היום פחמימות לבנות (אורז), אז כנראה שזה סתם מזג האוויר ואין מה לדאוג.

אני מתלבט אם גם לסוע לשוויץ למונטריי או להשאר רק בבורגון בחופשה, עוד לא החלטתי. נחשוב על זה. דווקא בא לי מונטריי, אני גם רוצה הפעם לרדת ברגל את כל הדרך לעיר מהמלון.

זה זה

לעומת זה

בשניהם כבר הייתי מאה פעם ועוד לא הספיק לי, אם הייתי נוסע לשבועיים היה יותר קל, הייתי עושה שבוע פה ושבוע שם.

ועכשיו לשלאלה השבועית, האם עדיף להיות מרי קייט או אשלי? פורשה קאיין או מרצדס G?

ועוד תמונה של הדב החמוד מתוק הזה, שמאוד מזכיר את החתול שלי, שמטומטמים בגרמניה (אין גרמניה האחרת) חשבו שצריך לתת לו למות כדרך הטבע, כי אמא שלו נטשה אותו :(