כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אפריל 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | |
| 4/2009
לפעמים...
היום החלטתי שלרגל זה שעבדתי כל ערב יום העצמאות, וגם יום העצמאות, אף אחד, כולל אף אחד לא ימות אם אני אצא היום בחמש וחצי.
אז יצאתי, הלכתי לפגוש את אחותי שבדיוק הסתפרה אצל הספר הבעעיתי. הוא מספר מעולה, אבל הוא תמיד כל כך בעייתי בלקבוע שזה סיוט, לט האמנתי שהיא תגיע בלי שהוא יבטל פעמים בדרך, אבל הוא הפתיע אותי לטובה.
יש לו עכשיו תלויות שתי תמונות ענקיות אחת של יאנה ואחת של תהילה, דווקא מאוד יפות ומאוד מוסיפות לחלל.
אני חושב שהוא סך הכל עשה עבודה טובה, אם כי זה מאוד מאוד מדורג, אני עוד אצטרך להתרגל לזה. היא בכל מקרה מאוד מאוד אוהבת את זה, אז זה בסדר.
מה שכן אני שוב צריך להחמיא לעצמי על הבלנסיאגה שקניתי לה, הוא פשוט מושלם, עם הכל, אני לא יודע מה יש בתיקים האלה שהם תמיד כל כך מוצלחים ונראים טוב.
אני יודע שכבר אמרתי את זה אבל לדעתי הוא באמת באותו מקום עם הבירקין ה2.55 והבאגט מבחינת העל עונתיות. אני חושב שרק מזה בלנסיאגה יכולים להמשיך לעבוד עוד הרבה הרבה זמן.
אחרי זה הלכנו לבית קפה השכונתי, שזה מצחיק שהוא נקרא אצלי השכונתי כי כבר כל כך הרבה זמן לא ישבתי בו, בעיקר מאז שפתחו את ההוטל מונטיפיורי, אבל זה מדהים כלום לא השתנה, חוץ מהשירותים והחצר האחורית שהם סוף סוף שיפצו.
עשיצי את הפאדיחה שלי כשראיתי שם מישהו שעבד פעם בתור מלצר וכמעט היינו חברים כזה מעבר למלצר לקוח, אבל בסוף זה לא קרה (אחרי שהחלטתי שאנחנו צריכים להיות חברים של בעלים של מקומות, לא מלצרים - זה לא נשמע טוב), אז שכבר ראיתי אותו כשהוא חזר מחו"ל לפני שנה, שאלתי אותו היום אתה מבקר או שכבר חזרת? פ-א-ד-י-ח-ה.
טוב אחרי זה אמא שלי הצטרפה אלינו, אחרי שהיא הצליחה להחנות, אבל אז - זוועה.
היא הגיעה עם חולצה שפשוט לא הלכה עם החצאית והנעלים, וזה כבר הרס לי הכל. ומה היה התרוץ שלה? לא ידעתי שאני אראה אותך היום.
אז לא ידעת, אז מה? ומה עם כל שאר האנשים שראית בעבודה, הם היו צריכים לסבול את השילוב הזה כל היום?
תשמעו אולי בסטנדרטים של אנשים נורמאלים זה עובר, לא אצלי.
לא חבל על המנולו היפיות שהבאתי לך להשחית אותן עם החולצה הזאת?
ואז באוטו היא הראתה לי את החצאית החדשה של לקרואה שהיא קנתה, אני מקווה שהיא תשקיע יותר מחשבה בשילוב של החצאית עם חולצה, כי אחרת גם כל הלקרואה שבעולם לא יעזור.
ואז אמא שלי ואחותי אמרו שאיזה מסכן הוא, כי אם הן צריכות לקבל את הביקורת שלי רק פעם ב... מה קורה איתו...
מה לעשות זה החיים.
האמת שהיה קצת מוזר לשבת שם, פעם ישבתי שם גם פעמים ביום, ועכשיו...
טוב ועכשיו אני כבר יומיים בדיכאון, כי החלטתי שאני ממש ממש אוהב את השילובים האלה של גוצ'י, זה הראשון אבל אני אשים עוד הרבה פה. עשו עבודה מעולה, אני צריך את הכל, הכל.
זה השילוב הכי קז'ואלי - והא דווקא היה יכול מאוד להתאים לי היום, הד'ינס החולצת פולו, הז'אקט הספורטיבי והנעלים.
אני כבר שנים חושב שהואנס האלה גאוניות, אבל עדיין אני אלך עם ואנס (הן עולות איזה 40$ בארה"ב) אבל הגרסא של גוצ'י, הגרסא של גוצ'י תפורה עלי כמו כפפה ליד.
התמונות מתוך gucci.com
| |
 איך בסוף אני תמיד עובד ביום העצמאות - זאת כנראה מין בדיחה כזאת של אלוהים עלי...
אני לא מצליח להבין איך דווקא אני, שרוצה לעזוב, בסוף יוצא זה שעובד כל החג.
כל אתמול שיחות ועידה ואימיילים עד חצות.
היום בבוקר כבר לפני תשע הייתי במשרד (כמה עצוב שהקפה שלי בדרך לעבודה היה סגור, מאוד עצוב) אפילו החניון היה נעול. לא ציפו שמישהו יגיע לבניין, אבל אני הגעתי.
חניתי בחוץ, נו מה לעשות.
חתמתי סרקתי, פידפתי שלחתי - והתקפלתי. הבייתה.
עכשיו אני קורא את הספר המרתק עד שינה של ניהול סיכונים (לצערי לא מלמדים אותך שם איך לנהל את הסיכונים בקריירה שלך, רק של הארגון) ומשלים פרקים של MADMAN. מה לעשות לצערי אין מספיק פרקים של גוסיפ גירל למלא את הזמן הפנוי שלי...
חוץ מזה שאני צריך המון המון דברים, ובעיקר בעיקר, אני בהרגשה של בגדים חדשים, ואני חושב שיש אפילו כוון חדש (ישן) מפתיע בנושא - עדכונים על כך בקרוב.
את הטיסה הזאת אני הולך לעשות כל כך קצרה, אני מקווה לצאת בטיסת בוקר, לעשות פגישה אחת לפני הצהריים, לאכול צהריים, עוד פגישה, קצת קניות לאמא, לאחותי - אולי גם משהו לעצמי (בספק!) וטיסת לילה הבייתה אני בטח אקנה בשדה"ת שוקולד ושמפניה, same al same all, אני חייב להיות איפשהו יום אחרי, אין לי זמן לבזבז בבתי מלון מפגרים (גם אם מעוצבים).
אני מתלבט אם לשדרג את הטיסה חזרה לביזנס - התלבטות שבטח תוכרע כל כך מהר בשדה"ת כשאני אגיע סחוט. הבעייה היחידה היא שאני מתפתה תמיד לשמפניה בביזנס - ואז במקום לישון כל הלילה אני שותה ונוחת עם האנגאובר.
טוב נו, על מי אני עובד...
| |
גוסיפ גירל (זהירות ספוילר) + לבטים בנושא ארוחת ערב.
איזה פרק שזה היה.
הסדרה הזאת פשוט משתפרת מפרק לפרק.
כמובן שמי שלא ראה את פרק 22 שיפסיק לקרוא ע כ ש י ו ! ! !
איזה חברה בלייר - הלכה וריגלה אחרי החבר של סרינה כדי לגלות שהוא בוגד בה.
אנחנו היינו צריכים לעשות את זה לל' - למרות שבסופו של דבר זה לא היה משנה כי גם כשהיא גילתה היא לא בדיוק עזבה אותו לנצח נצחים.
זוועה.
והפופי הזאת כל כך מכוערת, אנילא מבין מה הקטע שלה.
או כמו שבלייר נסחה את זה:
he's having your cake and eating hers too.
של מי זה השמלה הלא מחמיאה שסרינה מדדה - עם חצי לבן חצי משהו אחר???
תגידו צ'אק הוא הבנאדם הכי מכוער אי פעם?
מדהים שהמשימה של בלייר וצ'אק פעלה.
אני בשוק שהיא בסוף בחרה בשמלה עם הלבן.
אני כבר לא מןפתע כשאני רואה את בלייר עם עוד ליידי דיור הפעם באפור/לבן(?) השמלה שלה בתכלת ירקרק גאונית.
מסתבר שזה לא סתם שהוא בוגד בה זה משהו הרבה יותר עמוק ומתוחכם מסתם בגידה...
וחוץ מגוסיפ גירל יש עוד דברים בחיים.
הדבר הכי קשה זה להזמין חברים הבייתה. לארוחת ערב. אבל יש גבול כמה אפשר ללכת לאנשים בלי להזמין אותם אליך, ולא משנה כמה פרמייר קרו אתה מביא כל פעם שאתה מגיע.
הבעייה היא כמה דברים.
בעצם התחלתי לא טוב, הייתי צריך להתחיל אחרת.
הדבר הכי כיף זה חברים שפים, אבל לא שפים כאילו - שפים אמיתיים.
אז היה לנו חבר טוב אחד שף, it was fun while it last אבל כמו תמיד אצלי while it last זה זמן קצר מאוד.
היו כמה חברים שעוד הספיקו להנות מהארוחות שהלכו פה, אבל היה כמה שלא הספיקו.
ועכשיו חברה שפית חדשה שווה במיוחד.
בפעם האחרונה שהגענו אליה היא פשוט הכינה טוסטים והוציאה תבנית של סרדינים וברבוניות שהיא פילטה, שמה בתבנית עם שמן זית צ'ילי בצל לימון ועוד כמה דברים והשאירה ללילה, עם המון יין לבן קר קר קר, וגי'ן אנד טוניק, זה עבד מצויין.
לקינוח הבאתי טארט תותים מהבייקרי - וזאת הייתה הארוחה.
עכשיו הבעייה עם שפים זה מה מכינים כשמזמינים אותם? זה תמיד כל כך מתסכל...
בכל מקרה אם נחזור לבעייה מקודם, אז הבעייה זה את מי משמינים עם מי, בד"כ קלאסי זה עוד 2 זוגות. זוג אחד לבד זה משעמם - השיחה בעייתית, יותר משני זוגות זאת כבר הפקה.
ולכן מרגע שבחרתם זוג אחד צריך לחשוב טוב טוב על הזוג הזני. ההחלטה הזאת תקבע אם הערב יהיה מוצלח או לא.
אז החלטתי לשלב את השפית ובן זוגה עם זוג שהוא בפרסום וכאלה והיא במחשבים וכאלה.
עכשיו הבעייה היא שאחד מהם אוכל רק כשר.
עכשיו אני במקור חשבתי על לינוויני וונגולי - זה אחלה דבר, המזג אוויר מתאים, המשלוח מגיע יום שישי לארץ והזמנתי אותם לשישי, אבל הוא לא אוכל כשר, אז אפשר להכין לו סתם ארביאטה - זה לא כזה נורא, מצד שני אני אל יודע אם זה נותן הרגשה נעימה שהוא אוכל משהו אחר מכולם.
עכשיו הוא הציע שנכין להן בשר - עכשיו בשר אדום אני ממש מנסה לאכול כמה שפחות, כי בשר זה רצח, זה לא בריא, לאכול בשר זה לאכול חיה מתה, או יותר נכון פגר של חיה מתה וכל זה בלה בלה בלה...
אבל נודה על האמת אחת לשלושה שבועות או חודש נניח, יוצא לי לאכול בשר אדום.
זה מגיע עם סלט תפ"א עם כמו איולי כזה, וגספאצ'ו לפתיחה.
קינוח אני אקנה בביקרי, השאלה אם ללכת על הפסטה או הבשר???
ומה לעשות עם היינות.
בד"כ אני מתכנן על היינות שלי, כי אני רוצה לדעת שהם בטוח יהיו טובים ושבטוח יתאימו אחד לשני, אבל מצד שני אולי זה לא מנומס לא לפתוח את היין שהביאו האורחים???
מה עוד, אני עוד לא יודע אם זה יהיה מסביב לשולחן (בעקרון זה אידיאלי, אבל יהיה קצת צפוף עקב גודל השולחן).
אני תמיד רק מקווה שאף אחד מהזוגות לא יבטל כי אז זה סיפור וצריך למצוא זוג אחר שיתאים בהתראה קצרה. זהו.
אה, ועם הבשר אני יכול לערוך עם הLaguiole שלי.
| |
בימים טרופים אלה של אי ודאות
הדבר היחידי שאתה יכול לבטוח בו הוא שג'יזל היא כנראה יצור שמימי ומושלם.
נזר הבריאה.
אין לי בבכלל ספק בזה.
ונחשו מה? אני טס מהעבודה, אחרי כמעט חצי שנה של רגיעה, אני טס. אפילו לעיר מערבית עם H&M והרמס והכל (אבל יקרה) עם סיכוי לא רע לעוד עצירה של כמה שעות בלונדון בדרך חזרה לשתי פגישות עבודה.
אחותי כבר שלחה אותי ל H&M עוד לפני שעוד הזמנתי את הכרטיסים בכלל, וגם נגמר לה כמעט השאנל של הקיץ - זה בסדר - הבנתי את הרמז.
| |
אם השנה
לא ייאמן כמה הפקות מוצלחות יכולות להיות בווג צרפתי אחד, או שאולי בעצם כן.
אני מניח שקארין מודאגת במיוחד שכן היא תהייה הסבתא...
| |
והנה השער של הווג המדהים - ווג פאריס אפריל 09
שלא תגידו שאני שם פה רק אנורקסיות, הנה בחורה בקטגוריה של נשים שמנות שאנחנו אוהבים.
אני באמת לא יודע מה יש בה אבל אני פשוט מת עליה, בלונדינית, ברונטית מה שלא יהיה מת עליה.
מלאה במקומות הנכונים (ככה אומרים את זה??? יש כזה דבר???) - או יכולה לעשות עם לינדזי הסכם עודפים.
ולא נמאס לי עדיין מהדיסק שלה.
מת עליה.
צילום מאריו סורנטי, סטיילינג the one and only קארין.
תמונות vogue.fr
| |
יש כזה דבר יותר מדי אנה סלז'נייבה???
(נראה לי שאני כל פעם רושם את השם שלה אחרת...)
טוב הווג הצרפתי של אפריל הוא משהו שאין כאלה דברים, כל כך הרבה הפקות כולן כל כך מדהימות, מצד שני גם הווג האמריקאי של מאי והבריטי והואניטי פייר - פשוט לא ייאמן כל כך הרבה הפקות מדהימות אני לא יודע מה להעלות לפה קודם, אבל זאת תהיה הראשונה.
הווג הצרפתי עושה כאלה הפקות והגליון של אפריל הוא באמת אחד הטובים שראיתי מהם זה הרבה זמן. מדהים.
הכתבה היא כאילו אח ואחות. היא מדהימה פשוט מדהימה.
מאריו סורנטי צילם, עמנואל אלט על הסטיילינג.
התמונה העליונה עם הג'ינס והמעיל עור - ככה אני רוצה להתלבש - ככה!!! יש לי כבר את המעיל, יש לי ג'ינס דומה של מארק, אני צריך לעבוד על זה, אני מאוד מאוד אוהב את המראה.
אגב, אם מישהי ראתה חיקוי מוצלח של הז'אקט של בלמיין (אבל בחלק) אני מאוד אשמח לקנות לאחותי, בד"כ אני בעד המקור, אבל אם אפשר לחסוך 10,000$ בזמנים קשים אלה אז למה לא?
| |
לדף הבא
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
