לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

life in plastic


כינוי: 

מין: זכר

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2006    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

5/2006

Me myself and I


בימים קשים אלה שאני נאלץ להתמודד עם העולם ללא הגנתו של מאמן מסור שדואג לגזרתי - אני נזכר במה שאמר לי היושב בנסיעה האחרונה שלנו לחו"ל. הבריזו לנו מי שהיו צריכים לקחת אותנו לקצה השני של המדינה, היו"ר מיד אמר לי מארקס - זה לא מזיז לי שהם הבריזו לנו אני לא צריך אף אחד שייקח אותי לשום מקום אני יכול להסתדר לבד, רק אני ואתה ולא צריך את הטובות של אף אחד. ואכן כך.

 

האמת שיוצא לי הרבה לחשוב על המשפט הזה יש לנו מין ביטחון כזה שתמיד הוא יוכל להסתדר לבד, היו"ר.

 

אולי הוא צודק.

 

מאז אבל כל פעם שאני נתקל בההרי עבודה בלתי אפשרית אני חושב על היו"ר, איך הוא משאיר אותי כ"כ הרבה פעמים לבד להתמודד עם האינסוף הזה.

 

ולענייננו - אני מקווה למצוא בקרוב מאמן חדש ומצויין שיעזור לי, החקירה לא הסתיימה, מיד לכשיהיו לי המסקנות אפרסם אותן בדו"ח רשמי.

 

 

נכתב על ידי , 15/5/2006 00:42  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



דיכאון - מאמן - שעון (יש -אין-אין)


 

אני שבור, זה שאין לי עוזרת כבר התרגלתי, אבל מאמן? שלא יהיה לי מאמן?

 

3 מאמנים שונים בשנה. מה אני איזה נתח בשר שצריך לעבור כ"כ הרבה ידיים?

 

מה עשיתי שמגיע לי היחס הזה.

 

זה התחיל ביום שני בערב הוא שלח לי SMS שמחר אין אימון הוא לא יכול מצטער. שלחתי לו SMS שאין לנו אימון בשלישי אלא ברביעי, והאם האימון ברביעי גם מבוטל?

 

הוא לא ענה.

 

ביום שלישי ניסיתי להתקשר מספר פעמים הוא לא ענה. בלילה קיבלתי SMS  שאמר מצטער שלא עניתי לך היום לא יכול לדבר, נדבר מחר.

 

ברביעי לא שמעתי ממנו, בחמישי שוב ניסיתי להתקשר כי בשישי היה צריך להיות אימון, לא ענה שלחתי SMS לא ענה. היום הוא לא הגיע לאימון ולא ענה. שלחתי למזכירה המדהימה שלי את המספר שלו שתנסה לראות מה שורה, היא התקשרה מחסוי והוא ענה לה, כמה פשוט?

 

הוא אמר לה שהוא מפסיק כרגע לאמן באופן מוחלט ונכון לכרגע הוא לא יאמן גם באף מקום אחר. היא התקשרה לדווח לי.

 

התקשרתי אלי, הפעם הוא כבר ענה, לא היה לו נעים כנראה אחרי שהוא ענה לה. הוא אמר שעבר עליו שבוע מוזר ולכרגע הוא מפסיק לאמן, אולי עוד חודש חודשיים מי יודע אבל לכרגע לא.

 

ככה בלי הסבר, טוב לא היו לי כ"כ מילים. אמרתי שמאוד חבל ושיתקשר אלי אם הוא יחשוב על דרך כלשהי בה נוכל לחזור להתאמן.

 

למה זה קורה לי? אחרי שהשקעתי בו במתנות ןטיפחתי אותו, ווידאתי איתו שהוא מרוצה במקום העבודה שלו, שאלתי אותו בפרוש אם יש לו תוכניות לסוע לחו"ל או אם הוא מתכוון לעבור מכון, הוא ענה בלא לכל השאלות שלי. אני ווידאתי, ידעתי שעד שמצאתי מאמן טוב הוא יפרוש, ידעתי וצדקתי!

 

אני ממש מדוכדך מזה. עד שמוצאים מאמן טוב, איזה סיוט.

 

אם מישהו מכם חושב שזה סוף דבר ושבזה זה נגמר אז אתם חולמים, אני לא יודע איפה הוא גר אבל אני יודע על מקום נוסף (לא חדר כושר) שהוא עובד בו פעם בשבוע ואני מתכוון להגיע לשם לקבל תשובות אם אני לא אקבל אותן קודם בדרך אחרת. חוץ מזה אני גם מכיר עוד מישהו שמתאמן אצלו וגם אותו אני אשלח לרחרח,  חוץ מזה אותו מישהו מסויים מאוד מגיע מאותו יישוב ספר מרוחק, ואמא שלו מכירה את דודה שלו.

מותק ממארקס לא נפתרים כ"כ בקלות.

 

The More You Ignore Me the closer I Get

 

אני לא סתם השקעתי במתנות, אני מתכוון להתאמן איתו עוד הרבה מאוד זמן, אני נותן לו שבועיים עד שהוא חוזר לאמן אותי, רק כימותרפיה או המוות עצמו ישחררו אותו מהמשימה.

 

לה לעומת זאת כמו שאתם רואים אין בעייה למצוא מאמן שיתמיד איתה, מה זה יתמיד עם אחד היא אפילו עשתה ילד, אז פלא שהיא נראית ככה, ואני לא?

 

 

 

חוץ מזה סיימתי אתמול סופסוף את ה The Debutante Divorcee  וזה ספר בכלל לא רע, שאני ממליץ בחום לקרוא את כולו אבל למי שאין זמן אני אביא פה את הציטוטים החשובים ביותר:

 

  • “…forcing me to go to Frankfurt… …It’s an absolute hole in there, a hole” חברים האם אני צריך להוסיף על זה משהו?
  • “…price based on Hermes’ rule that anything by Hermes cost at least 7 times as much as it would anywhere else”

ואם יורשה לי להוסיף ב"בכל מקום אחר" אין הכוונה לוולמארט, וכמובן שהיא רק מתלוננת, אבל קנתה גם קנתה את מה שהיא רצתה שם.

 

חוץ מזה קניתי היום עוד זוג נעלי התעמלות, הפתעה הפתעה של נייקי, הפעם שחורות, אלא עם הסוליה החלולה/מחוררת בעקב. אז יש לי עוד זוג נעלי התעמלות אבל אין לי מאמן.

 

עוד קודם קנינו לאימי משהו ( אני לא יכול לספר כי היא תקרא) בחנות שהשם שלה מתחיל בפ' ונגמר בי', אני גם ארמוז שמצאתי שם שעון קרטייה הורס בריאות עם רצועה מגומי (לא נשמע טוב אבל נראה טוב) ולא רק זה אלא שעוד לפני שמצמצתי היא הורידה לי 3,000 ₪ מהמחיר, יש לי הרגשה שאני והוא נפגש בקרוב מאוד, אולי בבונוס הבא?

 

 

נכתב על ידי , 12/5/2006 17:10  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



Blood Sweat and Tears


 

היום היה יום ראשון ללא עבודה מזה הרבה מאוד זמן. זה באמת נדיר.

 

אז איך ניצלתי את הזמן? כמו כל שישי התחלתי באימון בחדר כושר הבאתי למאמן שלי בקבוק גריי גוס על כל הביטולים שלי.

 

היה אימון טוב.

 

משם המשכתי לסניף הדואר הקרוב אלי – ואספתי את הספר החדש של ברוס וובר הלא פחות מאגדי Blood Sweat and Tears, שרציתי לקנות עוד באיטליה אבל בגלל במימדים המפלצתיים שלו, הוא אמר שאין סיכו שנסחוב את זה לארץ ושעדיף להזמין באמאזון, האמת? צדק. אין כמו אמאזון – זה הדבר הכ טוב באינטרנט, זה והבלוג שלי.

 

 דוגמה לתמונה אחץ מהקטלוגים ההיסטריים שלו לאברקרומבי - שהפכו את החברה לאגדה(ומי שרוצה עוד על ברוס וובר שיריץ חיפוש בבלוג כבר רשמתי עליו פעם)

 

הספר לא פחות ממדהים.

 

אח"כ היה לי פדיקור מניקור, אח"כ פגשתי חבר ותיק שסוף כל סוף ראיתי אותו מאושר, בבית קפה ליד הפדיקוריסטית, פינקתי את עצמי בקנקן מרגריטה לרגל העובדה שאין עבודה ואני ממש נח. משם המשכתי לביתה של מישמיש חברתי המצויינת שיותר מכל הייתה צריכה להיות סוכנת דוגמניות, או מפיקת אופנה או משהו כזה.

 

הוא הצטרף אלינו ואח"כ הצטרפה אלינו החברה הכי טובה החדשה שלה, רמז זו הדוגמנית הישראלית שקיבלה הכי הרבה עבור קמפיין אחד בחו"ל, ומאז לא שחזרה את ההישג. איך היא נראית במציאות אתם שואלים. אולי FUCKING  מהממת כאילו?

 

הלכנו לפתיחה של המקום של הזקן הזה על הים. היה חם. העיר מפוצצת בתיירים ותיירות, נראה לי שהולך להיות פה טרוף באוגוסט.

 

שתיתי וודקה עם סודה ולימון.

 

חזרנו הבייתה קצת נחנו הלכנו לפגוש את ההורים שלי בשכונתי – היה נחמד.

 

שתיתי יין לבן.

 

הגענו הבייתה עייפים אך מרוצים. באמת זהמון זמן לא היה לי יום ללא עבודה, אבל מחר נכנס שוב לשגרה.

 

FLASH NEWS

 

 שימו לב לקשוריות המדהימה - התמונה צולמה ע"י ברוס וובר

 

השגתי BACKSTAGE TICKET למופע של מדונה באוגוסט – אני כ"כ בהיי מזה שאין לכם מושג, אני כבר מעכשיו חושב מה אני אלבש, הרי לא יכול להיות שאני אפגוש את הגברת אסתר צ'יקונה ואני לא אראה סוף. אמרתי את זה למדריך היום ואמרתי לו שיתחיל להעלות הילוך כי אוגוסט כבר כאן.

 

למי שלא יודע מדונה היא היא האחת והיחידה, שלא הי ולא יהיה כמותה. מודל לחיקוי הערצה וסגידה. הגוף שלה בגיל 47 הוא אגדה, עד היום כל פעם שאני מדוכא/או יש לי מצב רוח טוב מיד אני שם את הולידיי בDVD, אני חושב שאחת הסיבות שכ"כ רציתי פלאסמה ענשית זה כדי לאני אוכל לראות אותה יותר טוב, יש לי משפט אחד להגיד לה, מה לדעתכם כדאי שהוא יהיה? אסתר פעם הבאה שאת בארץ אין צורך במלון ביתי – ביתך?

 

אוף הציפייה הורגת אותי.

 

 

 

אלו כמה תמונות של האלילה בחייה היומיומים, אני רוצה להתמקד בתמונה הבאה, חליפת ספורט, כובע ומשקפי שמש גדולים, יד אחת סטארבקס, יד שנייה קופסה של טילינול - תגידי את עוקבת אחרי או שסתם מחכה אותי? 

 

 

 

 

חוץ מזה שמחר יש את היומהולדת לילד הכי חמוד בעולם אז צריך לקום מוקדם להספיק לעבור בטויס אר אס געש – לקנות לו את המתנה הכי שווה בעולם!

 

נכתב על ידי , 5/5/2006 23:54  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




החלטתי לצלם הוכחות לטענות הסטארבקס שלי, צילמתי את הפח במשרד, צריך להבין שאף אחד לא עובד היום, וגם לא מחר, כי זה יום הפועלים, אז אני במשרד ממש לבד. טוב זה לא מדוייק שאף אחד לא עובד מחר, הרואה חשבון יהיה במשרד שלו - שכנענו אותו.

 



 

הבעייה עם המצלמה החדשה שלי, כן אחרי המון זמן שרציתי קניתי לי סוף סוף את הEXILIM המיוחלת, היא שהיא מצלמת כל תמונה בגודל של שני מגה ואז לא משנה כמה אני מצמצם אותן הן עדיין ענקיות להעלות, ככה שלא אוכל להראות לכם גם את מבט הסטארבקס שנראה מחלון משרדי, את האנשים שצילמתי היום נהנים להם מתחילתו של סופהשבוע הארוך שלכם בעוד עבדיכם הנאמן מבלה במשרד. את הנגנים שהמקמו לי מתחת לחלון המשרד והחלו לנגן מוזיקה קיטשית והוציאו אותי מדעתי, הרי באתי למשרד ולא נשארתי במלון כי חשבתי שבמשרד יהיה יותר נוח להתרכז (מה שבאופן כללי נכון).

 

ככה הסתובבתי לי כל היום במשרד ניזון מהקפאין, אכלתי שוב איטלקי - חביב .

 

הטאבלט שלי צמוד אלי בכל שעות היממה אין על מי לסמוך אם לא עליו, תארו לכן שיגנבו לי אותו? אני אמות.

 

היום כל החנויות היו סגורות, ש' לא האמינה, אפילו בישראל יש חנויות פתוחות בשבת כאילו מה הקטע שלהם, אני מקווה שמחר יהיה פתוח - כי אחרת אחזור מפה ללא קניות, נו מה אפשר לעשות גם ככה לא התלהבתי מכלום בטרוף.

 

אני חייב להתוודות, לפני שנסעתי היה יום השעה והלכתי להסתפר, כל הזמן השמיעו את עמיר הניון בגלל היום, וממש נבדקתי לשיר עיניה, אני ממש שומע אותו די הרבה.

 

אגב במספרה כל הזמן הייתי לחוץ שלא יחפפו לי בזמן הצפירה ואז איך אני אעמוד, וגם כל הזמן שאלתי מה השעה. אחרי התספורת נכנסתי לתא החלפה להחליף לחולצה חדשה (שלא ידקור לי כל היום מהחולצה של התספורת) החפתי, הסתדרתי יצאתי שישימו לי ג'ל ומה אני רואה את כולם עומדים, הספקתי רק חצי צפירה ואתת הצפירות של יום הזיכרון אני כבר יודע שאחמיץ - איפה התיכון? היו נותנים לי מדבקה של דם המכבים.

 

 

 

נכתב על ידי , 1/5/2006 01:21   בקטגוריות סתם  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לmarcs אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על marcs ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)