אין כמו פראדה בנעליים, לא שאחרים לא עושים דברים יפים, אבל איכשהו בנעליים אני תמיד בסוף קונה פראדה (לפעמים טוד'ס וגוצ'י כבר כמעט ולא, רק מה שנשאר מפעם). אפילו עם כל האובססיה שלי לדולצ'ה גבאננה נעליים ותיקים אני עדיין מעדיף את פראדה.
אין הסבר הגיוני, אבל יש משהו מרגיע בלוגו של פראדה מוטבע בתוך הנעל, ככה נעל צריכה להראות, עם הלוגו הזה. יש גם קטע כזה שיצרנן מסויים האימום של הרגל שלו תואם בדיוק את שלך, איזה מזל שאצלי זה פראדה ולא בוא נאמר גלי או משהו כזה. אני אפילו לא יכול לנסות לספור כמה זוגות יש לי, אני חושב אבל שאין נסיעה לחו"ל למטרות עבודה או נופש בה אני חוזר עם פחות מזוג אחד של פראדה, השנה אפילו קניתי כפכף של פראדה, ובכך שברתי נאמנות של שנים לגוצ'י בנושא. את הבגדים שלהם לגברים אני דווקא לא כל כך אוהב עלי, פה בם דווקא מייצרים בדיוק לא למבנה גוף שלי. לפני שרחמיכם נכמרים עלי, אני יכול להרגיע אתכם, דולצ'ה גבאנה דווקא יושב עלי בדיוק כמו שצריך, ככה שההפרדה פראדה – נעליים, דולצה וגבאנה – בגדים, עובדת לא רע. לא אלמן ישראל.
השבוע הייתי צריך לפטר משהו בפעם הראשונה בחיי, לא היה נעים, אבל גם לא הייתה ברירה. עמה שחשבתי שזה לא יהיה נעים, היה יותר לא נעים, הוא קיבל את זה בהפתעה גמורה, והסביר לי שזה בדיוק הזמן הכי גרוע בשבילו לשינוי כזה. אמרתי לו שעדיף עכשיו מאשר מאוחר, שאין טעם לגרור דברים כאלה, ולצערי שזה לא דיון כי אני את דעתי כבר החלטתי.
חוץ מזה היה דוחות, אז היה סיפור, כרגיל עבדתי כל השבוע כמו מטורף.
פרסמתי מודעת דרושים, אני מקבל 70 פניות ביום. מה אני רוצה להגיד בזה? שיש אלף מועמדים לכל עבודה ומישהו אחר ישמח.
קיבלתי קו"ח של מישהי שעובדת במקום שמאוד ניסיתי להתקבל אליו, איזה קטע? אני כבר מחכה לראיון לשמוע למה היא עוזבת שם...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
