"אוף מורן אני כל כך מבולבלת אני לא יודעת מה לעשות?!?!" אמרה תהילה "מה קרה מאמי?!!?" שאלה
"אני לא יודעת מה לעשות אם לסלוח לימית כל כך קשה לי לא לדבר איתה אבל היא כל כך פגעה בי בגללה אני ויואב נפרדנו בגללה" אמרה תהילה.
מורן ""אני חושבת שתחזרו לדבר אני כל כך מתגעגעת אל היצאות שלנו לקבוצה שלנו את כל כך חסרה ואני מאמינה שאת גם חסרה לימית ואת יודעת עוד משהו אני כמעט בטוחה שימית לא התכוונה שזה יצא ככה"
תהילה "אבל מה לעשות זה יוצא בגלל שהמצב שלה ושל חבר שלה בקנטים אני גם צריכה לסבול?!?!"
-
יום למחרת בבית הספר הכל היה מהממם! צחקתי ודיברתי המון עם ירין הרגשתי שהכל מצויין החיים מחייכים לי שוב בחזרה אבל רק, רק דבר אחד היה חסר לי וזה היה תהילה בכל זאת היא הייתה החבהר הכי טובה שלי היא זאתי שקיבלה אותי בצורה הכי יפה לבית הספר.
אני חייבת היום לדבר איתה אמרתי לעצמי.
וזה מה שבאמת עשיתי.......
"היי תהילה מקורה?!?!?" אמרתי עם חיוך פיוס אולי זה יעזור
היא לא התייחסה אליי והמשיכה ללכת"דיי נוו אוף את לא יכולה להמשיך להתנהג אליי כהה את יודעת שזה לא הייתה הכוונה שלי"
"גם אם זה לא הייתה הכוונה שלך או כן עכשיו אני ויואב כבר לא ביחד" היא הלכה עצבנית.
כל כך הרגשתי רע מהמצב שנוצר כל כך רציתי שהקינאה של תהילה תעלם ושזה בכלל לא היה קורה אבל אני לא יכולה להחזיר את הזמן לאחור.
התיישבתי עם הבנות בדשא וניסית להחליף נושא דיבור לשכוח ממה שהיה עכשיו עם תהילה.
בזמן שישבתי עם הבנות בדשא ראיתי את תהילה יושבת ומדברת עם מישהי די מוכרת מישהי מהשיכבה התחתונה אולי?!?! אבל הבלגתי.
וככה עבר לו היום.
בסוף היום תהילה ניגשה אליי "תראי ימית חשבתי על זה ויוכל להיות שאני סתם קצת קנאית ואני מצטערת נוכל לחזור להיות חברות?!?" באותה שנייה שהיא אמרה לי את זה אמרתי זהוווווווווווווווו הכל חוזר להיות אשכרה כמו פעם בלי בעיות.
"חשבתי על זה ובגלל שלא דיברנו קרוב לחודש וחצי אני רוצה לארגן אצלי ביום שישי בערב מסיבה" כל כך שמחתי ועניתי בחיוב על ההצעה, אך לא באמת ידעתי מה הולך לקרות.....
-
השבוע עבר מהר אני ותהילה דיברנו ממש חזרנו להיות כמו פעם היחסים בני לבין ירין רק הדהדקו , כל כך חיכית ליום שישי והינה הוא הגיע, אני וירין התארגנו ליציאה, בדרך אני וירין הלכנוי יד ביד אמרתי לעצמי זאת הולכת להיות אחת המסיבות ממש כמו פעם.
ובאמת רקדו השתוללנו היו שם גם מלא בנים ובנות שלא הכרתי כנראה היו מהשיכבה היה איזה רגע שירין נעלם לי אז ישבתי על אחת הספות וחיכיתי לו, ואז מישהו עם קוקטיל שנראה מאוד חריף ניגש אליי והתחיל לדבר איתי "או היי את ימית נכון?!?!? את בטח לא מכירה אותי אבל קוראים לי תומר אני לומד ביא' 1" אמר אותו תומר שהיה נראה ממש חמוד.
ישבנו ופיטפטנו באמצע שדיברנו חיפשתי את ירין בעניים לא הבנתי לאן הוא נעלם.
ירין
הלכתי להביא לי ולימית שתייה ואז נגשה אלי מישהי שלמדה בשיכבה מתחתנו
"היי אני שלי מקורה ירין?" אני ממש לא הבנתי מי זאת?מאיפה היא יודעת את השם שלי? אבל לא היה לי נעים לייבש אותה אז דיברתי איתה, "ירין אתה לא מבין כמה קשה לי" אמרה היא התחילה לספר לי את סיפור חייה לא הבנתי מה היא רצתה.
ניסית לברוח ממנה חיפשתי כל הזמן את ימית אבל היא לא נתנה לי ללכת.
"ימיתו'ש מאמי את רוצה לשתות" "לא תודה אני לא שותה אלכוהל" הוא חיחך לעצמו "חח לא תדאגי אני יביא לך מיץ תפוזים"
ואחרי כמה רגעים חזר עם שתי כוסות "בשביל הילדה הכי חמודה בעולם מיץ תפוזים " אמר והגיש לי את הכוס "תודה" ואחרי שתיתי הרגשתי קצת בעננים ולא הבנתי למה?.
תומר שיחק פלא שלו ראיתי שהוא כתב הודעה משהו כזה אבל לא התייחסתי לזה "את בסדר ימית את נראת קצת מסוחררת"
"כן אני מרגישה קצת סחרחוררת"ונעמדתי והרגשתי שהוא אחז בידי והושיב אותי על הברכיים שלו ואז הוא דפק לי חתיכת נשיקה לא הבנתי מאיפה זה בא לו.
כינוי:
just adi :)
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
