שלוםם לכולםם..XD
תודה רבה על התגובות המהממות שלכם הם ממש מעודדות אותי לעלות פרק...
סורי על העיכוב היה לי לחץ בלימודים...
תהנוו ובבקשה אל תשכחו להגיב.....
מהפרק הקודם:
אחרי 5 דק' שגיא ונתנאל הלכו לחדרים שלהם.
ונירדמתי לשינה מותקה ונרגשתי מצוייןן והכל בזכות שני האחים הכי טובים שיכולים להיות.
פרק 22:
למחרת בבוקר, נתנאל קם עם מצב רוח מעולה ושם פולל ווליום שירים מקפיצים באנגלית, התעוררתי בבהלה מהמוזיקה, ולאחר מכן הלכתי לבית ספר עם שגיא "ימיתו'ש כשאת מגיע לכיתה שלא תעזי לדבר עם החראות האלה ובהפסקות תבואי אליי אני יהיה איתך"
"חח טוב אחי תודה על הכל" אמרתי לשגיא ונשקתי לו לפני שנפרדנו כל אחד לכיתה שלו.
נכנסתי לכיתה וראיתי של השולחן שלי ושל ירן יושבת שלי ומפלרטטת עם ירין. הסתכלתי עלייהם בעצבים, אווףף איתםם חשבתי לעצמי.
"אני יכולה לשבת ותפלרטטו במקום אחר???!?!" אמרתי בעצבים והפתעתי את עצמי מאיך שדיברתי אליהם בד"כ אני לא מדברת ככה אבל אני לא יודעת למה כל מה ששלי עשתה שהיא נוגעת בירין מדברת איתו זה מטריף אותי.
יכול להיות שזאת הקינאה? אוףףף למה זה קורה לי?!!?!? 20 מחשבות התרוצצו בראשי רציתי להתפוצץ באותו רגע.
"או אהה אני רואה פה מישהי שמקנאה" אמרה שלי וקטעה את המחשבות שלי, אוףף לא ידעתי מה לעשות ואז הסתכלתי על הירין פשוט נשאבתי לעניים שלו כל כך התגעגעתי לירין למגע שלו למבטים שלו, "דיי בננות מספיקק לא עכשיו, שלי נמשיך אח"כ לדבר" אמר ירין בסמכותיות.
כל כך שמחתי שירין העיף אותה ידעתי שבאיזה שהוא מקום הוא רצה להגן עלי אבל מצד שני הוא לא מוכן לשמוע לי לסלוח לי.
אבל אחרי שכל כך שמחתי לעצמי ירין אמר משהו ששבר אותי רגשית "ימית את מוכנה להפסיק!!! לא מספיק מה שעשית לי את הורסת לי עם שלי?
בהפסקה לא רציתי להיות לבד הייתי כל כך פגועה היה לי כל כך רע אז הלכתי לאחי כמו שהבטחתי לו כל ההפסקה ישבתי איתו ועם חברים שלו בכיתה, דיברנו והוא צחק איתי ועודדו אותי, ועוד אחרי מה שקרה עם רון שגיא בקושי נתן לחברים שלו לצוחק איתי הוא שמר עלי כבר יותר מידי.
ככה עבר לו כמעט שבוע הרגשתי רע מגעיל ירין בקושי הסתכל לי בעניים ואני רואה כל היום את שלי נמרחת עליו.
בהפסקה אחת הלכתי לשירותים של הבנות ואז שמעתי את שלי ותהילה מדברות.
-
"ואיי תהילו'ש את לא מבינה מה הולך אתמול אני וירין היינו בים התנשקנו לזריחה זה היה כל כך רומני"
"דיי איזה שווה לכם" אמרה תהילה לשלי בהתלהבות.
"אני חושבת שהוא מתחיל להתאהב בי" אמרה שלי בשמחה
"והוא לא אמר בדיוק שאנחנו חברים אבל ככה זה נראה לי"
"נראה לך?!?!?" אמרה תהילה בזהירות
"כן אני רואה על איך שהוא מסתכל עלי עם העניים שלו"
"ואייי איזה כייפ לך"
-
יצאתי מהשירותים בוכה לא האמנתי שירין ששכח ממני כל כך מהר חשבתי שמה שהיה בנינו היה רציני.
התיישבתי על הספסל לבד בוכה....
ירין
ראיתי אותה בוכה לא ידעתי אם לגשת אלייה בכל זאת אנחנו פרודים ואני לא רוצה לפגוע בה, אבל אם קרה ורון חזר לה לחיים או משהו לא עמדתי בפיתוי וניגשתי אלייה.
-
"הכל בסדר ימית?!?!?" אמר ירין
"לא הכל זוועה!!" אמרתי בקול של בכי
"למה מה קרה רון הוא שוב חזר ההורים מה ספרי" אמר
"אתה בטוח שאתה רוצה לדעת?!?"
"כן דברי"
אבל למה זה כל כך מעניין אותך הרי אתה זרקת אותי לא?!?!"
"דיי ימית זה לא חשוב עכשיו אני רוצה רק לדעת שאת בסדר"
"אז אתה יודע מה אני לא בסדר, ותנחש למה בגלל מי שאני עומדת מולו" אמרתי דחפתי אותו קלות ונעלמתי בריצה.
ירין ישב על הספסל הממום ממה שקרה עכשיו, אבל בכל זאת הוא ידע בתוך תוכו שזה באמת בגללו הוא רק פחד מזה הוא רצה שהיא תשכח ממנו.
בכל זאת הוא נפד ממנה רק שבוע וכבר יש לו מישהי שכל היום נמרחת עליו לידה הוא ידע שזה כאב לה.
אבל מצד שני הוא לא רצה לפגוע בשלי אבל במקום כל שהוא הוא קיווה ששלי תשכיח ממנו את ימית.
כינוי:
just adi :)
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
