הסיפורים שלי :)

הייי...

קודם כלל תודה לכולםם על התגובות המהממות שלכם וזה ממש עודד אותי וגרם לי לעלות פרק היום למרות כל הלחץ שיש לי....

אזזז תהנוו אוהבת אותכם...

ואל תשכחו כמובן להגיב.. 3> 3>

מהפרק הקודם:

פרק 21:

אני לא מאמינה שזה קורה תהילה צעקה לעצמה בבכי בחדרה היא לא רצתה ככה לפגוע בימית היא כל כך רצתה לחזור להיות חברה שלה כמו פעם היא הרגישה שהכל בגלל שלי היא לא ידעה למה בכלל היא הסכימה למה ששלי אמרה.

ירין

הגעתי הבייתה מבולבל לא ידעתי מה הולך אני ממש מתגעגע לימית אבל אני לא יכול לסלוח לה.

ובנוסף להכל שלי הזאת היא משהו מיוחד היא עוזרת לי ממש להתמודד עם הכל.

אני מרגיש ממש טוב איתה, אני מקווה שהיא תעזור לי לשכוח מימית.

-

פתאום ראיתי מישהו שוכב על הריצפה הוא היה מכוסה בחבלות לא ידעתי מה לעשות לגשת אליו או להמשיך כאילו לא ראיתי כלום, ואז אמרתי לעצמי ימית אל תקחי סיכון אולי הוא מסוכן ועוד מה שקרה עם רון רוצי משם פקדתי על עצמי והפנתי את מבטי לכיוון השני ובאתי להמשיך לצעוד הביייתה..... עד ששמעתי קול מאחורי קורא....."ימית?!?!?"

הסתובבת ואז ראיתי את הזקן מלאא החבלות מרים ראשו ואומר "ואיי ימית איך גדלת?!!?" "מי אתה ומאיפה אתה יודע את השם שלי?!?!?" אמרתי וידי רעדו כל כך פחדתי שהוא ידע את שמי ואני לא יודעת מי זה!

"אחח יש הרבה דברים שאת עדיין לא יודעת ימית ואני רוצה לספר לך הכל אבל עכשיו זה לא הזמן המתאים" אמר אותו זקן.

הוא בא להתרוממם ולהביא לי משהו ואז נשמעה ממנו צעקה "אחחחחחחחחחחחחחח"  "הייי אדוני אתה בסדר" אמרתי ועזרתי לו להתיישב בצורה שתהיה לו נוחה, "עכשיו אתה יכול להגיד לי מאיפה את יודע את שמי?!?!" אמרתי בסקרנות

"את צריכה לדעת, לחקות את תדעי בבוא הזמן, אין להקדים את המאוחר"

אמר ולאחר שנייה איבד את הכרתו מיהרתי להזמין אמבולנס לא היה לי לב להשאיר אותו ככה.

האמבולנס הגיע הם העלו אותו, "את רוצה לבוא" שאל אותי אחד מאנשי מד"א "לא אני לא מכירה אותו, תקחו אותו לבית החולים" אמרתי.

אנשי מד"א העלו את האיש הזקן לאמבולנס אבל שנייה לפני שהם עזבו הבאתי לאותו נער חמוד פתק "קח תעדכן אותי מה איתו, קוראים לי ימית" "טוב ימית" חייך אליי הנער והאמבולנס נסע.

חזרתי הבייתה קצת מבולבת לא הבנתי מאיפה האיש הזה צצץ לי פתאום באמצע החיים.

נכנסתי הבייתה וציפתה לי הפתעה גדולה..........

"נתנאללללללללל" הקראתי בצעקות, "מה אתה עושה פה?!?,מתי הגעת?!?!" "חחח תרגעי קטנטונת הכל בסדר הגעתי לפני שעה" אמר וחיבק אותי חיבוק דוב.

"התגעגעתי אלייך!!" אמרתי ונשקתי לו בלחי.

"אני הולך להתקלח, איככ את פשוט לא מבינה מזה קרבי בלי מקלחת, אוכל חם של אמא, זה כל כך חסר לי...."

נכנסתי לחדרי כל כך שמחתי שנתנאל חזר, למרות שזה רק לכמה ימים אחדים אני כל כך זקוקה לו לספר לו הכל פשוט כל מה שעובר עלי...

התישבתי על המחשב נכנסתי למסן ואז ראית בסטטוס של שלי

"ירינו'ש חיימשלי היה לי כל כך כייפ איתך צריך לעשות את זה שוב 3>" אוףף אני כל כך שונאת את השלי הזאת. למה היא החליטה ככה להיכנס לי לחיים ולהרוס אותם.

"ימיתו'שש סליחה סליחה סליחה" קיבלתי הודעה מתהילה

"די תהילה מספיק אין לי כוח לסליחות שלך הרסת לי הכל ובכוונה, אני לא האמנתי שתעשי לי את זה כל כך סמכתי עליך" רשמתי לה והתנתקתי לא היה לי כוח לדבר עם אף אחד אוףף איזה יום מרגיז בהתחלה ירין נפרד ממני, אח"כ תהילה ושלי עם הסיפור שלהם האיש המוזר הזה שפגשתי.

"ימיתו'ש?!?!?" שמעתי את נתנאל דופק על הדלת "בוא כנס"

"מה קרה אחותי הקטנה למה את מוטרדת?!?!?"

"למה אני מוטרדת אם תשמע את כלללללל מה שעבר עליי היום גם אתה הייתה מוטרד..." אמרתי

"אזז דברי למה את מחכה" אמר והתיישב לידי על המיטה.

התחלתי לדבר בלי הפסקה כמו כל הפקצאותת....."וזהווו" אמרתי בנשיפה אחת ושמתי ואחרי שנייה הסתכלתי בשעון וראיתי ששעה עברה.

"ואווווו באמת יום קשה אחותי" אמר ונשק לי על המצח.

"נתנאל כל כך קשה לי בלי ירין הוא הכל בשבילי"

"דיי מאמי הוא יקלוט בסוף שאת צודקת, אבל הכי חשוב אל תגידי לו עכשיו הוא בטח לא יאמין לך את צריכה הוכחות להביא לו" אמר נתנאל.

"נתנאלי תודה הכל הכל אתה האח הכי טוב עולם, אני כל כך אוהבת אותך"

"היי אני שומע פהה אח הכי טוב בעולם ואני אוהבת אותך בלי שאני נמצא פה" אמר שגיא ונכנס לחדרי.

"היי אל תקנא גמני אוהבת אותך שגיגו'ש"

ואז שגיא התקרב אלי ואל נתנאל והם חיבקו אותי ליתר דיוק מעכו אותי, וחשבתי לעצמי איזה ברת מזל אני שיש לי אחים כאלה מדהימים! אין עליהם הם תמיד שומרים עליי ודואגים לי.

אחרי שדיברנו והכל השעה הייתה 12 בלילה.

"טוב ילדים חמודים הגיע הזמן שתלכו לישון" אמרה אמא כשעברה ליד החדר שלי ושמעה ציחקוקים ודיבורים.

"טוב אמא" אמרנו שלושתינו כמו שהיונו נוהגים להגיד כשהיינו קטנים כשהיינו משחקים עד מאוחר ביחד.

אחרי 5 דק' שגיא ונתנאל הלכו לחדרים שלהם.

ונירדמתי לשינה מותקה ונרגשתי מצוייןן והכל בזכות שני האחים הכי טובים שיכולים להיות.

-