לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

הסיפורים שלי :)


עדי :) בת 17 אוהבת לקרוא ולכתוב :)


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2009    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

12/2009


אנשנושיםם..:)

עלה פרק נוסףף תודה על כל התגובות המהממות שלכםם

זה ממש מעודד אותיי..:)

תהנוו אוהבת המוןן :)

 

מהפרק הקודם:

 

ראיתי שעלינו על גשר בזמן הנסיעה.

"אתה יכול להוריד אותי פה בבקשה"

"קרה משהו למה את רוצה לרדת באמצע גשר?!?"

"סתם אני חייבת לרדת אז תוריד אותי עכשיו" אמרתי בעצבנות.

הנהג עצר לי למרות הוויכוחים שלי איתו ירדתי הייתי על הגשר הסתכלתי למטה ראיתי מלא מכוניות נוסעות במהירות עמדתי מעל לכביש הראשי כל כך רציתי לעשות את זה ולגמור עם זה.

 

פרק 28:

 

התקרבתי לגשר בתקווה לסיים עם זה כבר מה נשאר לי בחיים?!?!!? כלום משפחה אין חבר אין חברות כולם בגדו בי!!!

אז זהו אין לי יותר מה לחפש פה חשבתי לעצמי התקרבתי ממש לגשר שעוד צער אחד אני מוצאת את עצמי ביין הגלגלים של המוכניות.

עידו ירד מהמונית וראה את ימית והבין את הכוונות שלה רץ מהר לכיוונה בתקווה להספיק לעצור אותה. הוא ידע שהוא אוהב אותה והוא חייב לעשות הכל בשביל לעצור ממנה לעשות את הדבר הזה.

כבר הוצאתי רגל אחת החוצה ואח"כ את הרגל השנייה באתי לעזוב את היידים ולהגיד שלום לעולם והרגשתי מישהו אוחז בידי. הוא הרים אותי מעט ואז ראיתי שזה עידו.                 

הדמעות עמדו בעינו  והוא הרים אותי בחזרה לגשר וחיבק אותי והתחלנו לבכות ביחד.

ואז אחרי שנייה הוא כיוון את ראשי לפניו ואמר "ימית בבקשה אל תחשבי על השטויות האלה לא משנה מה או מי עשו לך משהו, את הדבר הכי....חשוב לי למרות שאנחנו מכירים רק כמה ימים מעטים לא משנה אבל למדתי להכיר אותך יותר טוב ממי שמכיר אותך שנתיים והספקתי להבין שאני.."

הדמעות שלי התפרצו שוב עידו התקרב אליי ואמר "ימית אני חושב שאני מתחיל להתאהב בך"

הייתי בשוק ממה שעידו אמר הוא קירב אותי אליו וניגב לי את הדמעות חיבק אותי התחיל ממש להחשיך והתחיל להיות קריר. לא האמנית שיש לו רגשות אלי כל כך פחדתי לפגוע בו הוא כל כך חשוב לי בתור חבר-ידיד שאפשר לספר לו הכל.

"אני יודע שנפלתי עלייך ככה אבל אני תמיד אומר מה שאני מרגיש לא משנה אם זה הזמן או לא, היה חשוב לי שתדעי את זה"

"תודה עידו אבל...."

באתי להמשיך את המשפט אך עידו קטע אותי "אני לא מצפה ממך לכלום וגם אני לא יפגע אם בזמן הקרוב לא יהיה משהו אבל רק שתדעי שאת חשובה לי ואני אוהב אותך ותמיד פה בשבילך!!!"

"תודה עידו" אמרתי וחיבקתי אותו.

"ימיתו'ש אני חושב שאת צריכה ללכת הבייתה ולעשות מקלחת חמה בואי נלך"

חייכתי לעידו חייך עקום "טוב בסדר"

הלכנו ביחד חיכינו למונית שהזמנו בחזרה לראשון.

-

 

"תהילה את פשוט לא מבינה מה קרה?!!?"

"אני מקווה שמשהו חשוב שהערת אותי ב12 בלילה"

"ברור תקשיבי, עכשיו חזרתי מהים עם ירין"

"מה עשית איתו בים עד שעה כזאתי?!?!"

"הוא אמר לי שהוא אוהב אותי"

"דיי איזה כיף לך שהמערכת היחסים של מצילחה"

"תודה ייאלה עפתי נדבר"

רק עכשיו אחרי כל מה שקרה תהילה הבינה מה היא באמת עשתה לימית היא פגעה בה וגרמה לירין ולימית להיפרד, היא חשבה לעצמה כמה היא רוצה שיואב יחזור אלייה ויגיד למה כמה הוא אוהב אותה היא התגעגעה אליו.

ועלה במוחה רעיון איך להחזיר את יואב אלייה בחזרה.

 

"אמא קומי קומי"

"מה יש שלי?!?!"

"אני חושבת שאני מצליחה לאט לאט להרוס אותה!!"

"כל הכבוד נסיכה שלי אמרתי לך שתצליחי בסופו של דבר"

"כן אני לאט לאט גורמת לירין לתאהב בי ומחר אני יעשה לה קטע בבית ספר איתו, אמא אני אומרת לך היא תשבר כשהיא תראה אותנו"

"אויי שלי אני ממש גאה בך אם את צריכה עזרה אני פה!!"

"תודה אמא"

"טוב כול הכבוד אבל עכשיו למיטה!"

"לילה טוב אימו'ש"

ושלי שלחה נשיקה לאמא שלה.

אחח דנית הגיעה זמן הנקמה זה יתחילה בה ואח"כ זה יבוא גם אלייך, אמרה ליאת לעצמה וחזרה לישון מרוצה בזכות ביתה.

הגעתי הבייתה עם עידו השעה הייתה כבר קרוב ל12 בלילה.

באתי להיכנס הבייתה עם עידו ואז נשמעה צעקה.

"ימית למה את חושבת לעצמך ככה להעילם בלי להשאיר פתק כלום, את יודעת כמה דאגנו לך כמעט התקשרנו למשטרה אני ואבא שלך"

"אבל אמא"

"בלי שום אבל אני לא רוצה לשמוע את התירוצים שלך אני ניסית להתקשר אלייך ולא היית זמינה תגידי לי.... מי זה איתך שם?!?!"

"זה ידיד שלי עידו, אמא תפסיקי כבר לצעוק"

"אני לא יפסיק עכשיו לכי לישון אני לא רוצה לשמוע אותך"

"אמא תפסיקי לצעוק עלי אני יעשה מה שאני רוצה נמאס לי ממך!!, עידו בוא"

"את לא תדברי אליי ככה את שומעת אותי גברת צעירה"

כמעט התפרצתי עלייה ורציתי לספר לה כל מה שדוב סיפר לי אך לא רציתי לדבר בלי הוכחות רציניות יותר.

גררתי איתי את עידו לחדר ותרקתי את הדלת ונכנסתי עצבנית עם עניים אדומות ונפוחות יותר ממה שהיה מקודם, והתחלתי לבכות עידו התקרב אליי "ששששששש ימיתוש די אני פה יהיה בסדר" אמר וחיבק אותי חיבוק חמים.

"דיי עידו נמאס לי מהם הייתה צריך לתת לי לעשות את זה"

עידו רתח ממה שימית אמרה "דיי ימית תפסיקי את תגלי בסוף שזה אולי טעות לכי תדעי"

"הלאווי וזה הייתה הדאגה היחידה שלי"

"למה יש עוד משהו שאני צריך לדעת?!?!"

"לא עכשיו עידו לא בא לי להזכר בזה עכשיו"

"טוב מאמי בואי כנסי למיטה לכי לישון!!!"

"טוב" הלכתי למיטה ועידו אחרי נישכבתי ועידו כיסה אותי בשמיכה,"ש לכי לישון ימות'ש אני מבטיח לך שהכל יהיה בסדר"

"אל תבטיח לי דברים שלא יקרו" עידו בא ללכת.

"לא חכה שנייה אלל תלך בבקשה אל תשאיר אותי לבד!!! אני מצטערת אני יודעת שאתה רק מנסה לעזור לי"

"אל תדאגי אני לא נעלב ממך אני מבין אותך אני הולך כי את צריכה ללכת לישון"

"טוב בסדר אבל תשאר איתי עד שאני ירדם"

"טוב" אמר ליטף לשערי עד שנירדמתי.

-

 

נכתב על ידי just adi :) , 24/12/2009 22:53  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי:  just adi :)

בת: 32




4,858
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לjust adi :) אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על just adi :) ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)