ואו זה נראלי הבלוג ה-100 שאני פותחת כבר..אבל לא נורא,אני צריכה שינויים..ואני גם לא יכולה לסבול שאנשים שאני מכירה קוראים דברים שהם לא אמורים לדעת.
אם הייתי רוצה שהם ידעו הייתי באה ואומרת להם.
פתחתי עכשיו עודפעם בלוג כי הבנתי שזה חסר לי.
אני בדר"כ שומרת על יומן קבוע בכתבן במחשב,אבל לפעמים אני צריכה יותר מזה.
וגם אני כותבת רק על דברים מאוד מסויימים במחשב,ופה אני פשוט אפרוק הכל.
או אשתדל לפחות.
אממ אוקי.
אני אתחיל עם הפריקה שאני כל כך חייבת.
אז אתמול הייתה יומולדת לשתי BF שלי..18..הן עשו במועדון.[שהיה די מעפן לטעמי..אבל היי,נהניתי בסופו של דבר..]
היה כביכול בר חופשי..-דבר של כזה טוב בהתחשב בעובדה שרוב הנוכחים לא התברכו בגנים של אלכוהול במקום דם- וכמובן
בשנייה שנכנסנו כולם עטו אל כיוון הבר.
אני יכולה להמשיך עם תיאורים שעות על גבי שעות אבל אני לא אעשה אתזה,כי אחרי הכל לא באתי לכתוב פה את מגילת אסתר..
כשיש לי איזהשהו רגש - עצב,שנאה,אהבה,כעס - שנמצא בשיאו יש לי נטייה להרס עצמי. לא יודעת למה,אבל ככה אני.
אז אני אלך למקומות שבדר"כ אני לא אלך אליהם,אעשה דברים שאני בדר"כ לא אעשה, ואשתה ואעשן בכמויות היסטריות.
אתמול היה אחד מהימים האלה.
שתיתי בכמויות מטורפות,וכל הזמן דחפתי את עצמי לעוד למרות שידעתי מה הגבול שלי.
ולמה?
because of a boy..
יש את המישהו הזה, שיש לי קראש [וכבר הרבה מעבר..] עליו כבר די הרבה זמן.
שנה שעברה,באוקטובר -זה מדהים איך להיסטוריה יש נטייה לחזור על עצמה - וטיפה לפניי התחלתי מאוד להתקרב אליו.
לדבר איתו על בסיס יומי,פלירטוטים וכאלה..ובאוקטובר -וזה גם היה יום שבת בחופש סוכות.וואו אני צריכה טיפול - השתכרתי -but of course-
ונישקתי אותו. הוא לא עצר אותי,אלא המשיך,וזה המשיך בשארית הלילה/בוקר של אותו יום.
אבל אח"כ הוא לא היה מסוגל להסתכל לי בעיניים.הרגשתי כל כך רע בגלל זה,הרגשתי שהרסתי הכל,אבל בעצם לא הצטערתי על כלום,
כי ידעתי שעשיתי את המעשה הנכון.
מאז אותו לילה בשנה שעברה,לא ממש דיברנו.אולי "היי" פה ו"תסגור את החלון" שם -כן,איזה כיף לי,אנחנו אפילו באותה כיתה.- אבל זהו.
ואז הגיע אתמול.
יש לי קטע עם ירח. יש לי חיבור ממש מוזר עם ירחים,וזה די ידוע שלירח יש השפעה על הגוף,אבל man, לא כמו שזה משפיע עליי.
כשהיינו בהסעה הסתכלתי דרך החלון בשביל לבדוק את הירח.הוא היה מלא.ובאותו הרגע אני ידעתי שאני אעשה משהו.
ובאמת עשיתי.
אחרי הרבה שאטים של פיג',וודקה רדבול ובירה - איזה שילובים מדהימים.- רקדנו ביחד.אני והוא.
הוא זה שהתחיל,ואני זאת שכמובן המשיכה איתו.רקדנו ממש צמוד,ופתאום הרגשתי חזקה שוב.שיש לי שליטה.
זה המשיך ככה..הוא הלך..ואז הוא חזר ורקדנו שוב.
הגיע הרגע שהוא אמר לי "בואי איתי לשירותים" הסתכלתי עליו ופשוט צחקתי.לא הלכתי איתו כמובן,אני לא עד כדי כך נואשת.
ואז הוא אמר לי "רק נתנשק" ושוב,אמרתי לא. המשכנו לרקוד ואז הוא הלך..ואני רקדתי לבד,עם הבנות,ובערך עם כל אדם אחר שהיה שם.
ואז הוא חזר..הוא משך אותי ונישק אותי.ולא נישקתי אותו בחזרה.אני באמת לא יודעת מאיפה בא לי הכוח הזה,אבל הצלחתי להחזיק את עצמי.
אח"כ התנשקתי עם קראש שהיה לי בכיתה ח' ו-ואוו.זה היה קולז'ר קטלני.ואחד הדברים הכי מוזרים והזויים שקרו לי EVER.
רק כשהייתי איתו הבנתי שאני אמורה להיות עכשיו עם מישהו אחר ולא איתו.
ועשיתי מעשה שיכול להקרא כנואש,אבל גרם לי להרגיש on the top of the world. הלכתי אליו [הראשון] ופשוט נישקתי אותו.
מול כולם. וזה עשה לי כל כך טוב.
ומאותו רגע כבר לא ראיתי אותו. אני חזרתי לרקוד והוא..לא יודעת. אחרי עוד איזה 20 דקות חתכתי הבייתה.
ואז הגיע ההאנגאובר.
אבל היה שווה אתזה.כבר עבר לי [איזה משחרר זה להקיא..:P]
ועכשיו?
אני לא עושה יותר כלום.
נחכה לאחרי החופש..ונראה מה יהיה.
מקסימום,אני את שלי קיבלתי.
Georgina is back.
פייו.
:]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
