.The long and winding road
|
| 6/2013
מצחיק עד כמה ש
שלפני לא מעט זמן יכולת להעריך בנאדם כל-כך, לאהוב אותו ולכבד אותו, וכרגע, לא נותר מכל אלה דבר. אולי רק תחושה של סלידה וניכור.
חשבתי שאני מכירה אותך. אמרת לי שהייתי החברה הכי טובה שלך, שאתה אוהב אותי ושגם תמיד תאהב, למרות הפרידה (שאגב, קרתה מהצד שלי ולא מהצד שלו) ושלמרות שכואב לך שזו הבחירה שלי, אתה עדיין רוצה שנשמור על קשר. חשבתי שמכאן הכל יסתדר, קיוויתי שתשכח ממני במהרה ושכל רגש שלך כלפיי יתפוגג במהירות, כדי שנוכל לחזור למה שהיה קודם.
אבל לא עבר זמן רב, והתחלת להתנכל לי בכל דבר אפשרי. בכל מילה שאמרתי, בכל מעשה שעשיתי, היה לך מה לומר לי בכמעט כל דבר. ואני הבנתי את זה, הרי אני זו שנפרדה ממך, והנחתי שזה האגו ששולט בך.
אבל הגזמת. חצית גבולות שלא ידעתי שהם בכלל אפשריים.
אני לא חושבת שאני בכלל מכירה אותך יותר.
ואולי, גם בעצם מעולם לא הכרתי? ואולי אני עכשיו נחשפת אליך באמת, אל אתה האמיתי. ומצטערת, אבל אני לא חושבת שאתה צריך לאהוב את מה שהפכת להיות.
אתה מחליא אותי כרגע.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Mrs. house