דמעות. מאיפה הן באות ? איך ? למה ?
למה כשאני נהנית אני בוכה ? אולי מרוב אושר ? למה כשכואב לי אני בוכה ? אולי מתוך עצב ?
אבל .. מה זה עצב בכלל ? מה זה כאב ? מה זאת שמחה ? ומה זאת לעזעזל, האהבה ?
תגיד, אתה יודע בכלל איך אני מרגישה ? חושבת ? מה אני קולטת מהסביבה ? מה אני שומעת ממך ? אתה יודע מה זאת האהבה ? אתה יודע מה זאת השמחה ? ומהן הדמעות שמגיעות להן כל פעם אחת אחרי השנייה ? וכולי מים. אתה שותק. לא באמת חשבת להגיד משו, נכון ? אין לך. אתה סתם אפס. פחדן. עלוב. קשה להסתפק במועט ? קשה להעריך את האחרים ? קשה לחיות את החיים ? קח אקדח ותירה בעצמך. כבר יש לך אישור ממני, סע לדרכך. רק אל תשכח שתמיד משו בי ישאר איתך ומשהו בך ישאר בי.
"עד שהמוות יפריד בינינו" תמיד אמרת. "עד הסוף. אני לנצח שלך". ושוב, עם המבט הזה שלך, עם ניצוץ בעיניים. כמו ילד. תפתח את האוזניים, תפסיק להרים אף. תפקח את העיניים, בזמן האחרון הן עצומות. תראה למרחקים, תיגע בעננים. זה לא מזיק.
תמיד אהבתי אותך, תמיד אוהבת אותך, תמיד יאהב אותך (:
כי אולי יש טובים ממך, ובהרבה, ויש גם פחות טובים ממך אבל אין כמוך ! כמוך ? אין בעולם עוד. אתה מיוחד.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
mayaaaaa :]