סליחה אני מאוד מצטערת שנטשתי אותכם יש לי תקופת מבחנים ולמזלי היא ניגמרה
אני חוזרת לבלוג חלקי ולפעמים אני יעלה פוסט אז כדי להירשם למנויים בצד הבלוג הימין :|)
אז עכשיו לסיפור פרק רביעי
מהפרק הקודם:
"לא יכולתי לראות שלא צחקתם מה קרה",ניגשה אלינו לירון
"בוקר טוב גם לך",אמרתי מתאפקת לא לצחוק
"בוקר אור מה קרה?",שאלה שוב לירון
סיפרתי ללירון וגם היא התחילה לצחוק
הפרק:
"את קורעת אותי קטי",אמרה לירון
"זאת אני אתם באים או נשארים לעמוד?"שאלתי
התחלנו ללכת לעבר הכיתה אמרה ללירון שאני שנייה הולכת לשירותים
והיא נכנסה לכיתה
בכיתה
"אוי תראו מי נכנסה",אמרה דורין
"המטומטמת היהירה",המשיכה שרון
לירון לא התייחסה והלכה למקומה
"היי איפה קטי?"שאל שחר
"היא בשירותים",קבעה לירון
"אהה אוקי",אמר ויצא מן הכיתה
בשירותים
הלכתי לכיוון השירותים הגעתי ונכנסתי פנימה
הסתכלתי במראה וסידרתי את השער
ראיתי אותו עומד ליד הדלת
"היי מה אתה עושה פה?",שאלתי
"אני רוצה להגיד לך משהו שכבר מזמן הייתי צריך להגיד",אמר
שחר-"אני אוהב אותך",המשיך
השתתקתי וצמרמורת עברה בי 'הוא הידיד הכי טוב שלי תמיד צחקנו תמיד דיברנו ופתאום הוא בא אלי עם הודעה כזאת לא שזה לא טוב זה מצוין אבל אני עדיין צריכה להקל את זה שהוא מאוהב בי' חשבתי
שמעתי דלת נסגרת וראיתי את לירון
"הי מה נסגר עם הפרצוף המורה קוראת לך..",לירון אמרה
"טוב תודה לירון אני אלך אליה",אמרתי והתכוונתי לצאת
"היי קטי תחשיבי על זה טוב",שמעתי את קולו של שחר מכיוון הדלת
"אין בעיה אחשוב על זה",אמרתי וחייכתי אליהם
יצאתי מהשירותים והלכתי לחדר המורים
"אמרת לה את זה", שאל האחד
"עדיין לא היא לא מוכנה",קבע השני
אני מאוד מקווה שיהיו תגובות...
ועכשיו מי שרוצה לעזור לי בסיפור או לתת לי רעיון
שיכתוב לי באיימל הבא את הדברים האלו:
שם:
איימל:
לעזור בסיפור או לתת רעיון:
אם זה רעיון ששיכתוב אותו אם זה עזרה אז שיכתוב לי מין פרק קטנטן כזה כדי לראות את ההשערה שלו
לא באלי לקבל תגובות נאצות אז בבקשה
כל המקלל מקולל מכירים את זה אם לא זה אומר כל מי שמקלל מקולל בעצמו(ואני לא מקללת)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: