עוגייה אסורה

הגיע הזמן להפסיק לבכות.

אני הרי אראה אותם עוד. אני אחזור ללונדון והם יחזרו לישראל.

אוף.

אז ככה,

יום שישי נסענו לחוף הירוק. אני לא יכלתי להוריד את החיוך שנדבק לפרצוף שלי. כ"כ התרגשתי (מיאו). הגענו לפניהם ואז האוטובוס שלהם הגיע. יווווווווווווווווווווווו סם יוווווווווווווווווו ג'וש יווווווווווווווווווווווווווווווו ניקו יווווווווווווווווווווו טים יוווווווווווווווווווווו ג'ו!

וואוווווו כמה התגעגעתי. מצחיק שאני בקושי מכירה אותם אבל עברתי איתם אחת מהחוויות הכי כיפיות שהיו לי. בתחילת הסופ"ש היה קצת מעפן. אני לא יכולה ממש להצביע על סיבה ספציפית למה, אבל היה קצת מעפן. אבל ככל שעבר הזמן היה יותר כיף. ואתמול בערב היה הכי. השיחות בסופ"ש ואתמול קצת שעממו לי ת'אמא. אבל בקטנה. היה כיף בהפסקות ובזמן החופשי. ובעיקר בבית. בשבת אמרו לנו את מי אנחנו מארחים ויצא שאני מארחת את מי שרציתי אז ממש שמחתי (ג'וש ,סם וטים). קבעתי עם אהוד לפני הסופ"ש שערב אחד נבלה אצלו והשני אצלי. ואהוד אירח את ניקו וג'ו שאני גם מתה עליהם. אז בכלל היה מושלם. יום שבת היינו אצל אהוד, היה מאוד נחמד, אכלנו פיצה, הסתתרנו בשיחים, ישנו על הכביש. חזרנו הביתה די הרוגים, הלכנו לישון.

יום ראשון היינו בבהאים בבוקר ובכבאביר ובמנזר הכרמליתים. היה מאוד מעניין לראות את המקומות שראינו כבר 34258605754765436 פעם. אורלי באה אז היה עוד יותר כיף. אז שעשענו את עצמנו. חזרנו ללוקיי שם הזמינו לנו את הארוחה הכי ענקית שאכלתי (ולא סיימתי) בחיים שלי. הזמינו לנו בורגר ראנץ' (אני אכלתי וג'י ראנץ') וזה היה מפוצץץץץ. חשבתי שאני מתה. (או שאני בהיריון). הלכנו לים. לא היו מדוזות. בשביל הלונדונים זה היה מאוד משמעותי P:.

היה מעגל מתופפים די מוצלח אבל הייתי עייפה אז לא היה לי זין. אז חקרתי חיות "תת-חוליות". עוד פעם אכלנו. ואז כבר הייתי בחודש 8 להריוני. מטורף.

חזרנו הביתה. נטושקה הגיעה וראתה שיש איזה אחד מוזר שדומה לישו בלי חולצה ומדבר עם ההורים שלי, עוד שניים גם חצי עירומים מסתובבים להם בחופשיות בבית ולא יודעים להשתמש במקלדת. אחר כך תומר גם הגיע וישבנו עם סם בחדר. באנו לצאת והדלת של החדר ננעלה. מה שאף פעם לא קרה לי! הייתי בטוחה שלסם הקוסם יש יד בדבר אבל הוא הכחיש. טוב זה באמת לא היה הוא. איכשהו משו נתקע שם אז אבא שלי פירק את המנעול P:. אז מה עושים במקרה כזה? בבית רגיל היינו נשארים בחדר, אבל לא! מצאתי שימוש נחוץ לדבר הכי לא נחוץ שיש לי בבית. החלון בין החדר שלי לחדר מחשב. פשוט יצאנו משם. חה! חלון בין חדר לחדר זה לא טיפשי בכלל! יארר

אז דונה באה עם סאמי וסוקי ואהוד בא עם ניקו וג'ו וישבנו בגינה. לסוקי היה יומולדת היום אז חגגנו לה אתמול בלילה. ראינו אמריקן פאי, והלכנו לקאודרס. שם היה ממש סבבה. שמחתי לראות את אלי שלא ראיתי כבר שנים. וואווווווווו היה כזה כיף בגן. אמילי ניקו ואני יצאתי לטופ סיקרט מישן (לחפש סממיות). פשוט היתה להם סממית שנקראה מיסטר גק (gacko) שהם נורא אהבו אבל נאלצו לשחרר בחוף הירוק בעקבות המחסור במזון מתאים.

ישבנו אחד על השני בדשא. דיברנו וצחקנו והיה הכי הכי הכי הכי הכי הכי הכי כיף בכל המפגש. גם המאמצים של אהוד בקידום מסע התעמולה שלי (Tal for prime minister, Tal for prime minister) הניבו פרי. הרגשתי אהודה. עד שהבריטים החליטו שראש ממשלה קטן עליי ושרו "Tal for world leader, Tal for world leader". חמודיייים.

חזרנו הביתה בערך ב2, וישבנו לאכול פסטה. ניהלנו שיחה רצינית על מה שהם יעשו שנה הבאה, כי הם סיימו ביצפר והם הולכים לקולג'. מסתבר שכמה.... איך נאמר.... לא חכמים במיוחד... שהם נראים הם מצטיינים בלימודים וכבר יודעים מה הם רוצים לעשות בחיים. ישבתי איתם כשהם ארזו ): ושאלתי אותם דברים שעניינו אותי לגביהם ושמחתי שיכלתי עכשיו להגיד שמעבר לצחוקים ולשטויות, אני הכרתי יהודים בריטים ולמדתי על החיים שלהם בתפוצות.

סם וג'וש הביאו לי את השרשראות שלהם מה שהיה ממש ממש ממש נחמד מצידם ומרגש. טים הביא לי חולצה וניקו וג'ו הביאו לי כובע ורוד שהם כתבו עליו הקדשה בשבילי. ועוד חולצה.

חבל שהן "קצת" גדולות עליי.

כשחזרתי הביתה נוכחתי לגלות שהם שכחו כאן שני זוגות מכנסיים שלהם וגרביים ובוקסרס. נו באמת. P:

אחרי שנפרדנו מהם היתה לנו ישיבת סיכום של כל השנה, כל הפעילות של הבית מדרש. הבית מדרש זה לא רק הנסיעה לחו"ל. ממש לא. היה ממש כיף כל השנה אני מקווה שגילה ועידן ידריכו אותנו גם שנה הבאה.

שבוע טוב,

טל.