חדשות מהערבים אזרחי ישראל

מתוך ידיעון האימייל "אל תגידו לא ידענו" של עמוס גבירץ:

פורום דו-קיום בנגב פנה לנציגי האו"ם השונים בכדי לעצור הצעת חוק גזענית חדשה שמטרתה להטיל את התשלום על הריסות בתים על בעלי הבתים. החוק לא יוחל על התנחלויות מעבר לקו הירוק והנפגעים העיקריים יהיו שוב, הערבים הבדואים בנגב.

ביום שני האחרון, 27.06.2011, עבר החוק הכנה לקריאה שנייה ושלישית בועדת חוקה חוק ומשפט. החוק יחייב את בעלי הבתים שייהרסו על ידי המדינה בהוצאות ההריסה. חבר כנסת חנא סוויד הביא לידיעתנו כי החוק עתיד להיות מונח על שולחן הכנסת להצבעה בימים הקרובים.

פורום דו-קיום בנגב פנה היום לנציגי האו"ם, נציב זכויות העמים הילידים באו"ם, פרופ' ג'יימס אנאיה, ונציבת זכויות האדם של האו"ם, נווי פילאי, ולארגוני זכויות אדם בינלאומיים בבקשה לסיוע בביטול הצעת החוק החדשה.

החוק לא יחול על תושבי התנחלויות בעקבות הסתייגותו של ח"כ זאב אלקין (ליכוד) ולאור תיקון זה אין ספק כי החוק מכוון בעיקר לאזרחיה הערבים של המדינה. הנפגעים העיקריים מן החוק יהיו הערבים הבדואים בנגב המתגוררים בכפרים הבלתי מוכרים, שרוב בתיהם נתונים כיום תחת צווי הריסה. מדובר באוכלוסיה שסובלת יום יום מנחת זרועה של המדינה ושזכויותיה מופרות באופן עקבי על ידי הרשויות השונות.

לדברי ח'ליל אלעמור, חבר מזכירות פורום דו-קיום בנגב: "מדובר בחוק שיפגע קשות בבדואים המתגוררים בנגב. בכפרים הלא מוכרים מתגוררים בני אדם ללא זכויות, ללא חשמל וללא מים זורמים עוד מלפני קום המדינה. בימים הקרובים צפויה הכנסת להצביע על החוק שימיט עליהם את התשלום על הריסת בתיהם על אף שהמדינה לא מאפשרת להם בנייה חוקית. פורום דו-קיום בנגב רואה בחוק פגיעה ישירה בשוויון ובזכויות היסוד המוגנים בחוק במדינה וקורא לבטלו לאלתר".

כותב עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח:

ביום 24.1.11 קיבל בית המשפט המחוזי מרכז את ערעורו של נורי אלעוקבי נגד חומרת העונש, שנגזר עליו בשל ניהול עסק ללא רישיון.  השופט דר' אחיקם סטולר מתח ביקורת על שיקולי בית המשפט לעניינים מקומיים, ובמיוחד על ההחמרה בענישה בשל היות הנאשם פעיל לזכויות הבדואים:  

 "לא ברור מה טעם ראה בימ"ש לשלוח את המערער לממונה על עבודות שירות אם לא הייתה לו כוונה לאמץ את חוות הדעת. כך גם אין כל נימוק בגזר הדין מדוע בחר בית המשפט שלא לאמץ את חוות דעתו של הממונה. כאשר נאשם נשלח לממונה על עבודות שירות על מנת שיבדוק התאמתו לביצוע המאסר בעבודות שירות נוצרת אצלו ציפייה לגיטימית שבמידה ויימצא מתאים לביצוע מאסר בעבודות שירות כי אז ישית עליו בית המשפט עונש שלא עולה על 6 חודשי מאסר על מנת שירצה אותם בעבודות שירות. מכל מקום, לאור ציפייה זו היה על ביהמ"ש קמא לנמק מדוע בחר שלא לאמץ את חוות דעתו של הממונה והשית על המערער מאסר בפועל של 7 חודשים.

אני סבור שבנסיבות העניין היה מקום לאמץ את חוות דעתו של הממונה ולגזור על המערער עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות.

באשר לטענה שבית המשפט קמא ראה לזקוף לחובתו של המערער את העובדה שהוא פעיל לזכויות הפזורה הבדואית בנגב. המשיבה טענה כי בית המשפט עשה כן בתגובה לדברים שנאמרו על ידי המערער, ולא היא. מעיון בעמוד 15 לפרוטוקול טוענת ב"כ המשיבה בזו הלשון:

"נקודה נוספת, הטענה שהנאשם פעיל בזכויות הבדואים ונלחם על מימוש זכויות. דווקא אדם זה שמהווה דוגמא לקהילת הבדואים צריך לשמש דוגמא כיצד לשמור על החוק. אי אפשר ביד אחת לבוא ולדרוש זכויות על פי החוק וביד שנייה להפר אותו" (ראה שורות 16-18 לפרוטוקול).

המערער בטיעוניו אכן התייחס לעניין זה במילה אחת ואמר בתגובה לדברי ב"כ המשיבה בבימ"ש קמא:

"נכון שאני נציג של הגנה על זכויות הבדואים אבל אני עובד, עבדתי בהתנדבות, מעולם לא קיבלתי שכר, רציתי לעזור לקהילה שלי. כל החיים שלי עזרתי לזולת". (ראה עמוד 16 לפרוטוקול, שורות 11-12).

הנה כי כן, אין ממש בטענת המשיבה שעניין זה הועלה על ידי המערער. המשיבה היא שביקשה לזקוף את עובדת היותו של המערער פעיל לזכויות הפזורה הבדואית לחובתו.

אתר וואללה מדווח:

כוחות מנהל מקרקעי ישראל וכוחות משטרה הגיעו לכפר הבדואי אל עראקיב על מנת לפנותו פעם נוספת. במהלך עימותים שפרצו במקום נעצרו עשרה מהמפגינים ושלושה מהם נפצעו. פרופסור גדי אלגזי מאוני' בן-גוריון בין העצורים.

הקול היהודי מדווח:

"לפסגת זאב, צפת,  כפר סבא, בת ים, עכו, כרמיאל ואשקלון, מצטרפת גם העיר הדרומית. באילת מנהלים מאבק עיקש בכרסום המתמשך בצביון השכונות שמתמלאות במסתנני עבודה ובערבים מבקשי עבודה. פעילים בעיר מספרים על פעילות לשינוי התודעה הציבורית שמביאה גם לשיפור מעשי במצב.

משה בן זיקרי נואם בהפגנה בבת ים צילום: 'קול ההר'

השם משה בן זיקרי מוכר לרבים, מפעילותו הנמרצת בשנים האחרונות למען שכונת פסגת זאב בירושלים. בן זיקרי פעל רבות בשכונה שהתמלאה בערבים שהטילו אימה על יהודי השכונה, הטרידו ופיתו בנות יהודיות, ועשו ככל העולה על רוחם. השב"כ לא אהב את המעורבות החברתית של בן זיקרי, והאחרון הוזמן למספר שיחות אזהרה שכללו איומים מפורשים על פגיעה כלכלית ומשפחתית בו ובפעילים נוספים. בן זיקרי עקר את מושבו לעיר אילת, וגילה כי רחובות שכונתו דומים מאוד לרחובות אילת הסובלת מאותן בעיות בדיוק. רק לאחרונה דווח בקול היהודי על חילוץ מוצלח של שלוש בנות יהודיות מאילת מיד בני זוגן הערבי.

כתב הקול היהודי באילת דיווח כי הרב חיים פארג'ון, רב קהילת שיח ישראל בעיר, יצא לאחרונה בקריאה חריפה נגד השכרת דירות למסתננים ולערבים. הרב אמר בדרשותיו כי מציאות זו פוגעת קשות בקדושת ישראל, וכי יש להימנע לחלוטין ממתן דריסת רגל לנכרים המשנים את פני המקום.

לקול היהודי נודע על מקרה מעניין. לפני מספר חודשים שכר ערבי דירה בבית מגורים באחת משכונות העיר. בדירה התמקמו כעשרה פועלים ערבים שעובדים בעיר. באופן מקרי ידידנו משה בן זיקרי שכר דירה באותו הבניין. התנהלות הדיירים החדשים פגעה בתושבי הבניין שסיפרו כי לא אחת הבחינו בפועלים הערבים כאשר הם מנסים "להתחיל" עם נערות יהודיות. "לא נותרנו חייבים לרעש ולפחד שהערבים הטילו על ילדינו" מספר בן זיקרי, "נקטנו במספר "פעיליות הסברה מסיביות" שהבהירו לדיירים הערבים בצורה פשוטה, כי המשך שהותם בבניין שלנו לא תהיה נעימה עבורם. בשבוע האחרון נטשו הערבים את הדירה, קודם שפג חוזה השכירות". התושבים באילת מייחלים לסיפורים דומים נוספים."

הקול היהודי מוסיף ומדווח:

ל'קול היהודי' נודע כי פעילים למען צביונה היהודי של אילת חילצו בשבועות האחרונים שלוש בנות יהודיות שהיו בקשרים עם צעירים ערבים מהאיזור.

הפעילים ציינו כי בעיר מתגוררת כמות גדולה של משפחות ערביות וכן אלפי פליטים מסודן.

בגזר דין חריג בחומרתו גזר שופט בית משפט השלום ברמלה 7 חודשי מאסר בפועל, 5 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 40,000 ₪ בגין ניהול עסק ללא רישיון. הנאשם, נורי אל עוקבי, הוא פעיל מוכר למען זכויות הבדווים בנגב, ועל כך כתב השופט כי "העובדה שהנאשם פועל לזכויות הפזורה הבדואית אך ורק מחמירה איתו".

באגודה לזכויות האזרח מחו בחריפות: "מגמה של ענישה והרתעה של פעילים חברתיים ופוליטיים".

בגזר הדין שנתן שלשום השופט זכריה ימיני מבית משפט השלום ברמלה נכתב:

"סבור אני שהעובדה שהנאשם פועל לזכויות הפזורה הבדואית אך ורק מחמירה איתו, מכיוון שלא יכול להיות שאדם מצד אחד יטען טענות על אי שמירת זכויות או אי שמירת הוראות החוק לגבי קבוצה אליה הוא משתייך אך מצד שני יפר את הוראות החוק ברגל גסה פעם אחר פעם"

 ועוד הוא מנמק את חומרת גזר הדין: 

"סבור אני שהקלה עם הנאשם יהיה בה משום מסר שלילי לציבור ובמיוחד לפזורה הבדואית שהפרת חוק במדינת ישראל ובמיוחד הפרת צו שיפוטי הינה משתלמת וביהמ"ש עובר עליה כעניין של מה בכך."

לדברי עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח: "השופט ימיני למעשה הצהיר כי הוא מעניש את אל עוקבי בחומרה בשל מעורבותו במאבקים למען זכויות המיעוט הערבי-בדווי בנגב וכאמצעי להעברת מסר מרתיע לאוכלוסייה זו – אף שהעבירה הנדונה אינה קשורה לבדווים או למאבקיו החברתיים של אל עוקבי.

גזר הדין השערורייתי הזה מצטרף אל גזר הדין החמור שניתן שלשום נגד הפעיל הפוליטי יונתן פולק לכדי מגמה מדאיגה ביותר של ענישה והרתעה של פעילים חברתיים ופוליטיים על-ידי מערכת אכיפת החוק, אותה מערכת שאמורה להיות אמונה דווקא על ההגנה על חופש הביטוי והמחאה."

יקיר הוסיף עוד, כי במשטר דמוקרטי מעורבות לשינוי חברתי במסגרת החוק היא מופת לאזרחות טובה – לא נסיבה שמצדיקה החמרה בענישה.  

תוספת: בוודאי לא תופתעו לגלות שהשופט הנ"ל חובש כיפה, ובוגר ישיבת נחלים.

להלן גזר הדין:

נוכחים:

 בא כוח נאשמים עו"ד אבי דובין 

מאשימה 1   עיריית לוד-השרות המשפטי – עו"ד שקד

נאשם 1   נורי (חסן) אלעוקבי

גזר דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום על הפרת סעיף 18 לחוק רישוי עסקים תשכ"ח – 1968.

בכתב האישום נטען שהנאשם הורשע בתיק עמק 90398/05 בעבירה של ניהול עסק ללא רשיון, כאשר העסק מסוג מוסך מכונאות כללית וכתובת המוסך הינה ברחוב החשמונאים 11, בלוד.

ביום 18.6.06 גזר ביהמ"ש את דינו של הנאשם ובמסגרת גזר הדין צווה בית המשפט לסגור את העסק לאלתר.

ניתנה ארכה למועד כניסת צו הסגירה לתוקף, אך גם לאחר כניסתו של צו הסגירה לתוקף, הפר הנאשם את צו הסגירה ובכך עבר את העבירה של הפרת צו שיפוטי.

הנאשם ניהל הליך הוכחות ארוך ובסופו של יום בית המשפט הרשיע אותו בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

לאחר ההרשעה שמעתי את הטיעונים לעונש.

ב"כ המאשימה טענה שלנאשם יש עבר פלילי עשיר בעבירות על חוק רישוי עסקים וכי אם הנאשם פעיל לגבי זכויות הבדואים בארץ, הרי עליו לשמש דוגמא לשמירה על החוק שכן מי שבא בדרישה למימוש זכויות עליו לשמש דוגמא לאחרים ושמירה על החוק.

ב"כ הנאשם טען כי הנאשם אכן עוזר בקהילה, מבחינה בריאותית אינו כשיר למעצר וכי הוא נמצא בקשיים כספיים וכלכליים.

הנאשם נשלח לממונה על עבודות שרות לצורך קבלת חוות דעת האם הינו כשיר לרצות עונש מאסר בעבודות שרות, אם אכן יגזור עליו ביהמ"ש עונש מאסר.

כנגד הנאשם נפתחו שלושה תיקים בגין העסק ברחוב החשמונאים 11, בלוד.

כתב האישום הראשון שהוגש בגין הנאשם בגין עסק זה הינו ת.פ. 50101/00 בו הואשם הנאשם בעבירה של ניהול המוסך ללא רשיון עסק. בית המשפט הרשיע את הנאשם ביום 24.5.03 ובמסגרת גזר הדין ניתן כנגד הנאשם צו סגירה לעסק.

בתיק עמק 90398/05 הוגש כנגד הנאשם כתב אישום נוסף בגין המוסך ברחוב החשמונאים 11 בלוד כאשר בכתב האישום עולה שהנאשם בנה בניה נרחבת במוסך של הקמת סככה ממתכת במידות של 5 על 15 מ' ובשטח כולל של 75 מ"ר, הצבת מכולה ימית במידות של 2.5 מ' על 6 מ' בשטח כולל של 15 מ"ר, הקמת פחות ממתכת במידות של 5 מ' על 4 מ' בשטח כולל של 20 מ"ר והצבת שער ממתכת ברוחב 3 מ' ובגובה 2.5 מ'.

הנאשם הורשע בדין. בגזר הדין הוריתי בין היתר לנאשמים באותו תיק וביניהם הנאשם שבפני להרוס את הבניה המתוארת בכתב האישום וכן לחתום על התחייבות בסך 10,000 ₪ למשך שנתיים כאשר ההתחייבות היתה לגבי הפרת הוראות חוק רישוי עסקים.

גזר הדין בתיק זה ניתן ביום 18.6.06.

כאמור בהתאם להכרעת הדין הנאשם לא מילא אחר הוראת ביהמ"ש לסגור את העסק, כאשר יש לציין כאשר ההוראה לסגירת העסק ניתנה פעמיים. פעם אחת בת.פ. 50101/00 ובתיק עמק  90398/05.

לענין הנסיבות המקלות עם הנאשם יש אך ורק נסיבה מקלה אחת והיא העובדה שהציג בפני מסמכים רפואיים בהיותו חולה לב. מעבר לכך אין כל נסיבה מקלה עבורו.

סבור אני שהעובדה שהנאשם פועל לזכויות הפזורה הבדואית אך ורק מחמירה איתו, מכיוון שלא יכול להיות שאדם מצד אחד יטען טענות על אי שמירת זכויות או אי שמירת הוראות החוק לגבי קבוצה אליה הוא משתייך אך מצד שני יפר את הוראות החוק ברגל גסה פעם אחר פעם.

סבור אני שהקלה עם הנאשם יהיה בה משום מסר שלילי לציבור ובמיוחד לפזורה הבדואית שהפרת חוק במדינת ישראל ובמיוחד הפרת צו שיפוטי הינה משתלמת וביהמ"ש עובר עליה כענין של מה בכך.

על כן על בית המשפט להבהיר באמצעות גזר הדין את חומרת המעשים.

אשר על כן אני גוזר על הנאשם את העונשים כדלקמן:

1. שבעה חודשי מאסר בפועל.

2. חמישה חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור כל עבירה שהיא על חוק רישוי עסקים והתקנות על פיו או על חוק התכנון והבניה והתקנות על פיו.

3. קנס כספי בסך 40,000 ₪ או 400 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם ב-10  תשלומים חודשיים שוויים ורצופים. תשלום ראשון עד ליום 1.2.11 ולאחר מכן בכל היום ה-1  בכל חודש שלאחר מכן עד לגמר תשלום הקנס. לא ישולם תשלום במועדו, יעמוד כל הקנס לפרעון מיידי.

4. אני מורה על הפעלת ההתחייבות עליה חתם הנאשם בתיק עמק  90398/05 בסך 10,000 ₪.

סכום זה ישולם ב- 5 תשלומים חודשיים שוויים ורצופים. תשלום ראשון עד ליום 1.2.11 ולאחר מכן בכל היום ה-1  בכל חודש שלאחר מכן עד לגמר תשלום הקנס. לא ישולם תשלום במועדו, יעמוד כל הקנס לפרעון מיידי. למען הסר ספק ימי המאסר עפ"י סעיף זה הינם בנוסף לימי המאסר הנקובים בסעיף 3 לגזר הדין.

5. הנאשם יחתום על התחייבות להמנע מכל עבירה שהיא על חוק רישוי עסקים ועל חוק התכנון והבניה. ההתחייבות תהיה על הסך 30,000 ₪ ותחתם עוד היום במזכירות בית המשפט.

לא תחתם ההתחייבות עוד היום, ישלם הנאשם בגין כל יום בו לא יחתום על ההתחייבות את הסך 1,000 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתו עד לסכום כולל של 30,000 ₪.

זכות ערעור לבימ"ש מחוזי בתוך 45 יום מהיום.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ' טבת תשע"א, 27/12/2010 במעמד הנוכחים.

<#5#>

החלטה

עיכוב ביצוע של עונש המאסר למשך 7 ימים בכפוף לתנאים כדלקמן:

1. הנאשם יפקיד פקדון כספי בסך 30,000 ₪.

2. תחתם התחייבות עצמית בסך 30,000 ₪.

3. תחתם ערבות צד ג' בסך 30,000 ₪.

לא ימלא הנאשם אחר תנאים אלו, יחל עונש המאסר באופן מיידי.

אם ימלא הנאשם אחר תנאים אלו, אכן יעוכב עונש המאסר ל- 7 ימים בלבד ובהעדר החלטה אחרת על הנאשם להתייצב לאחר 7 ימים מהמועד בו ימלא אחר התנאים לעיכוב גזר הדין במזכירות בית המשפט ברמלה בשעה 12:00 בצהריים לתחילת ריצוי מאסרו.

5129371

זכריה ימיני 54678313

54678313ניתנה והודעה היום כ' טבת תשע"א, 27/12/2010 במעמד הנוכחים.