חדשות מהערבים אזרחי ישראל

כותב עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח:

ביום 24.1.11 קיבל בית המשפט המחוזי מרכז את ערעורו של נורי אלעוקבי נגד חומרת העונש, שנגזר עליו בשל ניהול עסק ללא רישיון.  השופט דר' אחיקם סטולר מתח ביקורת על שיקולי בית המשפט לעניינים מקומיים, ובמיוחד על ההחמרה בענישה בשל היות הנאשם פעיל לזכויות הבדואים:  

 "לא ברור מה טעם ראה בימ"ש לשלוח את המערער לממונה על עבודות שירות אם לא הייתה לו כוונה לאמץ את חוות הדעת. כך גם אין כל נימוק בגזר הדין מדוע בחר בית המשפט שלא לאמץ את חוות דעתו של הממונה. כאשר נאשם נשלח לממונה על עבודות שירות על מנת שיבדוק התאמתו לביצוע המאסר בעבודות שירות נוצרת אצלו ציפייה לגיטימית שבמידה ויימצא מתאים לביצוע מאסר בעבודות שירות כי אז ישית עליו בית המשפט עונש שלא עולה על 6 חודשי מאסר על מנת שירצה אותם בעבודות שירות. מכל מקום, לאור ציפייה זו היה על ביהמ"ש קמא לנמק מדוע בחר שלא לאמץ את חוות דעתו של הממונה והשית על המערער מאסר בפועל של 7 חודשים.

אני סבור שבנסיבות העניין היה מקום לאמץ את חוות דעתו של הממונה ולגזור על המערער עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות.

באשר לטענה שבית המשפט קמא ראה לזקוף לחובתו של המערער את העובדה שהוא פעיל לזכויות הפזורה הבדואית בנגב. המשיבה טענה כי בית המשפט עשה כן בתגובה לדברים שנאמרו על ידי המערער, ולא היא. מעיון בעמוד 15 לפרוטוקול טוענת ב"כ המשיבה בזו הלשון:

"נקודה נוספת, הטענה שהנאשם פעיל בזכויות הבדואים ונלחם על מימוש זכויות. דווקא אדם זה שמהווה דוגמא לקהילת הבדואים צריך לשמש דוגמא כיצד לשמור על החוק. אי אפשר ביד אחת לבוא ולדרוש זכויות על פי החוק וביד שנייה להפר אותו" (ראה שורות 16-18 לפרוטוקול).

המערער בטיעוניו אכן התייחס לעניין זה במילה אחת ואמר בתגובה לדברי ב"כ המשיבה בבימ"ש קמא:

"נכון שאני נציג של הגנה על זכויות הבדואים אבל אני עובד, עבדתי בהתנדבות, מעולם לא קיבלתי שכר, רציתי לעזור לקהילה שלי. כל החיים שלי עזרתי לזולת". (ראה עמוד 16 לפרוטוקול, שורות 11-12).

הנה כי כן, אין ממש בטענת המשיבה שעניין זה הועלה על ידי המערער. המשיבה היא שביקשה לזקוף את עובדת היותו של המערער פעיל לזכויות הפזורה הבדואית לחובתו.

הקול היהודי מדווח:

"לפסגת זאב, צפת,  כפר סבא, בת ים, עכו, כרמיאל ואשקלון, מצטרפת גם העיר הדרומית. באילת מנהלים מאבק עיקש בכרסום המתמשך בצביון השכונות שמתמלאות במסתנני עבודה ובערבים מבקשי עבודה. פעילים בעיר מספרים על פעילות לשינוי התודעה הציבורית שמביאה גם לשיפור מעשי במצב.

משה בן זיקרי נואם בהפגנה בבת ים צילום: 'קול ההר'

השם משה בן זיקרי מוכר לרבים, מפעילותו הנמרצת בשנים האחרונות למען שכונת פסגת זאב בירושלים. בן זיקרי פעל רבות בשכונה שהתמלאה בערבים שהטילו אימה על יהודי השכונה, הטרידו ופיתו בנות יהודיות, ועשו ככל העולה על רוחם. השב"כ לא אהב את המעורבות החברתית של בן זיקרי, והאחרון הוזמן למספר שיחות אזהרה שכללו איומים מפורשים על פגיעה כלכלית ומשפחתית בו ובפעילים נוספים. בן זיקרי עקר את מושבו לעיר אילת, וגילה כי רחובות שכונתו דומים מאוד לרחובות אילת הסובלת מאותן בעיות בדיוק. רק לאחרונה דווח בקול היהודי על חילוץ מוצלח של שלוש בנות יהודיות מאילת מיד בני זוגן הערבי.

כתב הקול היהודי באילת דיווח כי הרב חיים פארג'ון, רב קהילת שיח ישראל בעיר, יצא לאחרונה בקריאה חריפה נגד השכרת דירות למסתננים ולערבים. הרב אמר בדרשותיו כי מציאות זו פוגעת קשות בקדושת ישראל, וכי יש להימנע לחלוטין ממתן דריסת רגל לנכרים המשנים את פני המקום.

לקול היהודי נודע על מקרה מעניין. לפני מספר חודשים שכר ערבי דירה בבית מגורים באחת משכונות העיר. בדירה התמקמו כעשרה פועלים ערבים שעובדים בעיר. באופן מקרי ידידנו משה בן זיקרי שכר דירה באותו הבניין. התנהלות הדיירים החדשים פגעה בתושבי הבניין שסיפרו כי לא אחת הבחינו בפועלים הערבים כאשר הם מנסים "להתחיל" עם נערות יהודיות. "לא נותרנו חייבים לרעש ולפחד שהערבים הטילו על ילדינו" מספר בן זיקרי, "נקטנו במספר "פעיליות הסברה מסיביות" שהבהירו לדיירים הערבים בצורה פשוטה, כי המשך שהותם בבניין שלנו לא תהיה נעימה עבורם. בשבוע האחרון נטשו הערבים את הדירה, קודם שפג חוזה השכירות". התושבים באילת מייחלים לסיפורים דומים נוספים."

הקול היהודי מוסיף ומדווח:

ל'קול היהודי' נודע כי פעילים למען צביונה היהודי של אילת חילצו בשבועות האחרונים שלוש בנות יהודיות שהיו בקשרים עם צעירים ערבים מהאיזור.

הפעילים ציינו כי בעיר מתגוררת כמות גדולה של משפחות ערביות וכן אלפי פליטים מסודן.