חדשות מהערבים אזרחי ישראל

כתבה בפאנט, כולל וידאו, על מחאת הדיור במג'ד אל כרום. דרך ליסה גולדמן. ללא תרגום הפעם, אבל אפשר להתרשם מהתמונות ומהשלטים, חלקם בעברית:

כתבה באתר אל ערב מדווחת: השר אלי ישי הזמין אנשי דת וציבור ערביים מכל העדות (נוצרים, מוסלמים ודרוזים) לארוחה לשבירת הצום וזאת כברכה ממשרד הפנים למוסלמים שחוגגים את חודש הרמדאן, אבל מסתבר שלמרות שהמוזמנים נכחו, והם על פי הכתבה יותר מאלף איש, הרי אלי ישי בעצמו לא נכח ואף לא נתן הסבר מדוע הוא מזמין את כל האנשים האלו והוא בעצמו לא טורח להתייצב. במקומו התייצב מנכ"ל משרד הפנים עמירם קלעג'י, שלא ידע להסביר מדוע אלי ישי לא התייצב לארוחה.

כנראה שאין גבול לזלזול בציבור הערבי בישראל. איפה אתם בשבת בערב? צאו להפגין!

אמנם זה פורסם בוינט, אבל אולי חלק מכם פספסו:

מאת  חסן שעלאן

כנראה שהטענות והביקורת על אדישות עשו את שלהן ובמגזר הערבי יש מי שמתחיל להתעורר: בקה אל-גרבייה הצטרפה היום (ד') למחאת האוהלים, לאחר שהוועדה הציבורית ותנועת הצעירים בעיר הקימו מאהל ראשון, במחאה על התייקרות מחירי הדירות וכן על הריסות הבתים.

מתוך ידיעון האימייל "אל תגידו לא ידענו" של עמוס גבירץ:

פורום דו-קיום בנגב פנה לנציגי האו"ם השונים בכדי לעצור הצעת חוק גזענית חדשה שמטרתה להטיל את התשלום על הריסות בתים על בעלי הבתים. החוק לא יוחל על התנחלויות מעבר לקו הירוק והנפגעים העיקריים יהיו שוב, הערבים הבדואים בנגב.

ביום שני האחרון, 27.06.2011, עבר החוק הכנה לקריאה שנייה ושלישית בועדת חוקה חוק ומשפט. החוק יחייב את בעלי הבתים שייהרסו על ידי המדינה בהוצאות ההריסה. חבר כנסת חנא סוויד הביא לידיעתנו כי החוק עתיד להיות מונח על שולחן הכנסת להצבעה בימים הקרובים.

פורום דו-קיום בנגב פנה היום לנציגי האו"ם, נציב זכויות העמים הילידים באו"ם, פרופ' ג'יימס אנאיה, ונציבת זכויות האדם של האו"ם, נווי פילאי, ולארגוני זכויות אדם בינלאומיים בבקשה לסיוע בביטול הצעת החוק החדשה.

החוק לא יחול על תושבי התנחלויות בעקבות הסתייגותו של ח"כ זאב אלקין (ליכוד) ולאור תיקון זה אין ספק כי החוק מכוון בעיקר לאזרחיה הערבים של המדינה. הנפגעים העיקריים מן החוק יהיו הערבים הבדואים בנגב המתגוררים בכפרים הבלתי מוכרים, שרוב בתיהם נתונים כיום תחת צווי הריסה. מדובר באוכלוסיה שסובלת יום יום מנחת זרועה של המדינה ושזכויותיה מופרות באופן עקבי על ידי הרשויות השונות.

לדברי ח'ליל אלעמור, חבר מזכירות פורום דו-קיום בנגב: "מדובר בחוק שיפגע קשות בבדואים המתגוררים בנגב. בכפרים הלא מוכרים מתגוררים בני אדם ללא זכויות, ללא חשמל וללא מים זורמים עוד מלפני קום המדינה. בימים הקרובים צפויה הכנסת להצביע על החוק שימיט עליהם את התשלום על הריסת בתיהם על אף שהמדינה לא מאפשרת להם בנייה חוקית. פורום דו-קיום בנגב רואה בחוק פגיעה ישירה בשוויון ובזכויות היסוד המוגנים בחוק במדינה וקורא לבטלו לאלתר".

ביום 30.3.11 הגישה נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה לבית הדין לעבודה בת"א בקשה לביטול החלטה על פיטוריהם והשבתם העובדים לאלתר לעבודה, של 12 עובדים ערבים בסניף מודיעין של רשת המזון כמעט חינם, שפוטרו, וזאת בשל חשש לאפליה מחמת לאום.

בעקבות פנייתם של עובדי הסניף לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה בסוף השבוע האחרון נתגלה כי רשת המזון "כמעט חינם" פיטרה את כל העובדים הערבים, 21 במספר, שעבדו בסניף מודיעין שלה על פיטוריהם. מכתבי הפיטורין, שנוסחם זהה, נמסרו לכל העובדים בליל שבת לבתיהם.  

העובדים המפוטרים מעידים כי עוד טרם פיטוריהם ועם כניסתו לתפקיד של מנהל חדש לסניף החלה החמרה ביחס כלפיהם.

בעקבות פנייתם, פנתה נציבת שוויון ההזדמנויות בעבודה במחוז ירושלים והדרום לרשת "כמעט חינם" על מנת לקבל תגובתם לטענה בדבר חשד לכאורה לקיומה של אפליה על רקע לאום בפיטורי העובדים ואולם תשובת הרשת לא שכנעה עד כה בדבר אי קיומה של אפליה ולפיכך הוגשה הבקשה לבית הדין.

הבקשה הוגשה על ידי עו"ד אינה דויד-סולטנוביץ', נציבת שיוויון הזדמנויות בעבודה של משרד התמ"ת, ונכתבה בעזרתה של המתמחה ענבר ברקוביץ'-אפרים.

כותב עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח:

ביום 24.1.11 קיבל בית המשפט המחוזי מרכז את ערעורו של נורי אלעוקבי נגד חומרת העונש, שנגזר עליו בשל ניהול עסק ללא רישיון.  השופט דר' אחיקם סטולר מתח ביקורת על שיקולי בית המשפט לעניינים מקומיים, ובמיוחד על ההחמרה בענישה בשל היות הנאשם פעיל לזכויות הבדואים:  

 "לא ברור מה טעם ראה בימ"ש לשלוח את המערער לממונה על עבודות שירות אם לא הייתה לו כוונה לאמץ את חוות הדעת. כך גם אין כל נימוק בגזר הדין מדוע בחר בית המשפט שלא לאמץ את חוות דעתו של הממונה. כאשר נאשם נשלח לממונה על עבודות שירות על מנת שיבדוק התאמתו לביצוע המאסר בעבודות שירות נוצרת אצלו ציפייה לגיטימית שבמידה ויימצא מתאים לביצוע מאסר בעבודות שירות כי אז ישית עליו בית המשפט עונש שלא עולה על 6 חודשי מאסר על מנת שירצה אותם בעבודות שירות. מכל מקום, לאור ציפייה זו היה על ביהמ"ש קמא לנמק מדוע בחר שלא לאמץ את חוות דעתו של הממונה והשית על המערער מאסר בפועל של 7 חודשים.

אני סבור שבנסיבות העניין היה מקום לאמץ את חוות דעתו של הממונה ולגזור על המערער עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות.

באשר לטענה שבית המשפט קמא ראה לזקוף לחובתו של המערער את העובדה שהוא פעיל לזכויות הפזורה הבדואית בנגב. המשיבה טענה כי בית המשפט עשה כן בתגובה לדברים שנאמרו על ידי המערער, ולא היא. מעיון בעמוד 15 לפרוטוקול טוענת ב"כ המשיבה בזו הלשון:

"נקודה נוספת, הטענה שהנאשם פעיל בזכויות הבדואים ונלחם על מימוש זכויות. דווקא אדם זה שמהווה דוגמא לקהילת הבדואים צריך לשמש דוגמא כיצד לשמור על החוק. אי אפשר ביד אחת לבוא ולדרוש זכויות על פי החוק וביד שנייה להפר אותו" (ראה שורות 16-18 לפרוטוקול).

המערער בטיעוניו אכן התייחס לעניין זה במילה אחת ואמר בתגובה לדברי ב"כ המשיבה בבימ"ש קמא:

"נכון שאני נציג של הגנה על זכויות הבדואים אבל אני עובד, עבדתי בהתנדבות, מעולם לא קיבלתי שכר, רציתי לעזור לקהילה שלי. כל החיים שלי עזרתי לזולת". (ראה עמוד 16 לפרוטוקול, שורות 11-12).

הנה כי כן, אין ממש בטענת המשיבה שעניין זה הועלה על ידי המערער. המשיבה היא שביקשה לזקוף את עובדת היותו של המערער פעיל לזכויות הפזורה הבדואית לחובתו.