אני, הוא 

זה שמסדר את המילים

ואין לי מסיכות על הפנים

אני הוא כד המים

ששופך את כל הרגש שבפנים.

מוציא, את כל הכעס על נייר

ומאוכזב מזה שהוא נגמר

רציתי להמשיך את הכתיבה

בארוחת הערב

אמרתי לו גם אם נגמר

תשאיר קצת מהרגש למחר

אני עוד אשאר כאן לידך

עד אור הבוקר

תמיד,

הוא מנסה שלא להיפגע

וגם אני הבטחתי הבטחה

להתנצל ולבקש סליחה

אם בטעות אפגע.

אני, זו

מי שמנסה להתאהב

אבל הגוף רוצה להישרף

מרגיש את השתיקה הזאת בלב

וזה כואב לו

אמרתי לו גם אם נגמר

תשאיר קצת מהרגש למחר

אני עוד אשאר כאן לידך

עד אור הבוקר.

זה נכון הוא מנסה מאוד

והיא עוד מסתגרת בחומות

שהיא בנתה לעצמה

ובפניו האכזבה

איפה הימים בהם היה לנו טוב ביחד?