פעמיים כי רע.
שתי נשיקות לפרידה
סוגר מעטפה ומושיט
"עכשיו זה בידיך",
בעינייך מביט
פרצוף פלסטלינה
וגוף מזהב.

פעמיים כי רע
זה בכלל לא נורא
כי תמיד פעמיים נותנות לחיים משמעות חדשה ומובנת
בכל הדרכים שהלכתי כמעט לא הספקתי לבת
ועכשיו,
כבר עצרנו
עצרנו לנשום.

שקיעה וזריחה
נישאות לשמיים מים
אמונים לעולם
על חוף בטוח
צעיף מתנופף ברוח
עוטף תפילותי בלאט.

פעמיים כי רע זה בסדר
פעמיים וכלום לא קרה.

אני לא יודעת מה משך אותי לכאן עוד פעם.

בעצם, אני יודעת בדיוק מה משך אותי.

ואתחיל בהתנצלות,

זה חזק ממני.

בכל זאת, אני סטרייטית, אני תפוסה, אני מרגישה אשמה.

זו הדייסה הכי טעימה בעולם ורק אני אסיים אותה

מתי שאחליט.

***

תן לי לנשום את חיבוקיך,

ליפול אל זרועותיך,

להיאחז.

מילים שלא יחזירו,

ויחזרו,

חרוזות לי כמחרוזת ארוכה ארוכה

מטומטם ממש כמו משחק מילים אחד שתופס בית שלם.

תן לי להחזיק בכוח,

לבעור מכוונה גדולה,

לקחת את ידיך,

להמשיך.

להיגאל מייסוריך,

להירגע בין פזמונך,

ולשיר את הזרמים

מהרגליים לפנים

עולים עולים ומתרסקים.

אל בין גליך הגבוהים ,

וצפייה למרחקים

נשמע שריקה לציפורים

לחזור לבית.

***

יש כמה התחלות שצריך להתחיל,

כמה שאלות עליהן צריך לענות,

כמה תשובות, ברורות ומפורטות, שצריכות להינתן,

כמה החלטות,

והימורים

וטעויות  

כולם בסוף יודעים.

כולם בסוף חולמים על יום מותם.