אני יושבת פה עם ארבע שכבות עלי ועדיין קר לי. אולי כי החלון פתוח, אבל פשוט אי אפשר לסגור אותו כי אז אני אנחק מכל העשן של הסיגריות פה. אני רוצה ללכת למיטה אבל בצורה הכ"כ אירונית, אין לי כוח לקום, להחליף בגדים ולחכות שיתחממו על הגוף, להוריד איפור וכל השטויות האלה.

אין לי כוח למחשבות האלה שרצות לי בראש עכשיו, ולא יפסקו עד שאני ארדם בשעה טובה. המחשבות על הזמן שעובר לי כ"כ מהר, ועל הזמן שלא עובר לי בכלל. אין לי כוח להתעמת מחר עם המנהל שלי בעבודה. זה כמו לדבר אל קיר. >:| ~מתבכיינת~

כבר חנוכה. שוב חנוכה, ומה שווה חנוכה בלי גשם? אני כ"כ רוצה גשם :/ אני כ"כ אוהבת גשם 3>

ולמרות שקר, וכשקר חולים, וכן כבר שבוע ואני עדיין קצת חולה, אני פשוט אוהבת חורף.. אם אפשר לקרוא לזה ככה

כבר חנוכה, ואני לא זוכרת אפילו מה היה שנה שעברה בתקופה הזאת.

אבל אני יודעת מה הולך בתקופה הזאת, וזה לא רע, אבל גם לא טוב. אני רוצה לדעת, כמה זמן צריך לעבור בשביל להתגבר על אכזבה, ולדעת אם זה בכלל אפשרי, או שהכל סתם נדחק בפנים.

כל מיני מחשבות עמוקות שבאות מהתחת, מחשבות של אנשים משועממים יש לי. נמאס מזה. אני צריכה טיפול בעיסוק.

אולי אני אתחיל לסרוג או משהו?!

למה אין לי מתג כזה של - ON/OFF, כשברגע שאני מתחילה לחשוב יותר מדי אני יכולה לעשות סוויץ' ל OFF.

מתג כזה של - FORGET

מקש של - DELETE

או -> כשאמרתי משהו שעדיף שלא הייתי אומרת

וכשכל זה לא עובד, ויש פעמים שזה כ"כ לא עובד, למה אין לי איזה מקש של Esc

עכשיו כשאני חושבת על זה... לפעמים יש לי את כל המקלדת הזאת בראש. ואתם יודעים מה, בדר"כ יש לי אותה.

רק שלפעמים, יש מצבים בודדים ששומדבר לא עובד, גם לא  Esc. והמצב הבודד הזה, רודף אותי.

אז כמה זמן צריך עוד לעבור?

זה לא שאני לבד, אין אפאחד וגם אם שוב אעצום את עיניי השמש תזרח, כולם יחיו בטוב גם בלעדי

גם אם לא הייתי בכלל הבוקר יבוא. העולם גדול מדי עלי, העולם יפה מדי אולי

אני אחלום לנצח, אולי אחלום לנצח.

לילה טוב