נה..כל כך הרבה ילדים צומינאלים.. אני לא יכולה לסבול אותם מפגרים כאלה שרק מזיקים ולא תורמים לשומדבר, המחשבה עליהם עושה לי סחרחורת שגורמת לי לרצות לשכב ולא לזוז, רק לחשוב על מה אני ומי אני..

אוי שהסחרחורת תיגמר כבר..למה אני צריכה את הסחרחורת? מה כבר עשיתי רע? הסחרחורת רק גורמת לי לחשוב שאני בתוך מערבולת וכל דבר שעובר כל דבר שקורה ניכנס לי לראש והכל עושה כל כך הרבה רעש ואני רק רוצה שזה יפסיק שהרעש הזה יגמר..כאילו מישהו שורט את הקיר עם הציפורנים שלו וזה מצמרר כל כך.

רק לעצום את העיניים..ולתת לדמעות לנזול..לא להתמקד בזה יותר מידי, לתת לזה לעבור לבד..כי באמת יהיה לידי מישהו ויחזיק לי את היד ויגיד לי שהכל באמת יהיה בסדר ושהוא באמת יתכוון לזה?

צריךלמצוא את האחד..האחד והיחד שיהיה לצידי בטוב וברע באש ובמים ביום ובליל..איפה אתה?

שהלילה יגיע..וההשפעה תעבור..

לאן אני צריכה לברוח? מתי אני אוכל להפסיק לברוח..הצילו...