 כינוי:
מין: נקבה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יוני 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 6/2010
לא לשכוח לירוק.
זה לא סוד שיש לי חתולה, וכדי לפגוע באינטליגנציה שלכם אני אציין שהיא נקבה. נפגעתם? יופי. סליחה. נמשיך?
השעה: שלוש לפנות בוקר.
סיטואציה: נענע ישנה שנת ישרים (גם עקומים ישנים שנת ישרים, זה לא סותר), ובשנת ישרים הכוונה לכפיות עם החתולה (כי להכניס אותה מתחת לחולצה הפך להיות רעיון גרוע בהתחשב בגודל שלה, באורך הציפורניים שלה, ובגודל הפטמות שלה (זה לא שבדקתי, הן פשוט בולטות, נשבעת)). נענע מרגישה רטובה (לא, בחייאת, ההומור שלכם נמוך מידי בשבילי- אגב, חיח, אני יודעת, גיח, אבל אותי זה מצחיק אז חיח), זו רק אני או שבנים לקחו זכות ווטו על זואופיליה? ובכלל, איך זה עובד עם בנות?). נענע חושבת "האם יכול להיות שהשליטה בסוגרים כבר לא כ"כ מובנת מאליה?" נענע עונה לעצמה בנחרצות- "לא!" נענע חושבת "טוב, חם היום, אה?" (אז מה? את באה לפה הרבה?) בודקת מה השעה, וחוזרת לישון.
השעה: שלוש ושתיים עשרה.
סיטואציה: נענע שומעת רעשים מוזרים. נענע מגיבה לרעשים המוזרים "עשיתי לך משהו רע, אלוהים? לא, באמת...מה עשיתי שלא מגיע לי לישון? גאד!!!" אחרי הדיאלוג עם אלוהים (אם הוא הנהן בראשו זה נחשב לסוג של דיאלוג) נענע חוזרת לישון.
השעה: שלוש ורבע.
סיטואציה: לנענע נמאס לסבול בשקט, והיא החליטה להתעורר, אבל על אמת. נענע מתעוררת, מתהפכת לרגע ורואה את החתולה המדהימה (אז מה שהיא מכוערת, יש מכוערות ממנה) שלה שוכבת כשלידה שני גורים קטנטנים. נענע הגיבה באיפוק אהההההההההההההההההההההה. שהוחלף ביווווווווווו חמדמד, והתחלף בכושלראבק כשהבינה כי הרטיבות שהפריעה את מנוחתה היא סה"כ הבלעכס המימי של החתולה.
השעה: שלוש ועשרים.
סיטואציה: נענע מתבוננת בעיניים בורקות בחתולה בזמן שהיא מלקלקת את הגורים כי "שיוווווווווווווווווווו, הם כאלה חמודים", נענע חושבת לעצמה שפעם היא נהנתה מהלקלוקים, ופרץ נוסטלגיה זה גורם לה להיות עצובה. מאוד עצובה. אני צריכה מישהו שילקלק אותי בלילות. זה בסדר, אני יודעת שאין מתנדבים בקהל.
השעה: שלוש עשרים ואחת.
סיטואציה: נענע מתקשרת לאמא כדי להתלהב. משום מה, אמא עונה בעצבנות "אבל אמא, את חייבת לראות! הם כאלה חמודים!" טוב סתמי, איפה היא המליטה בדיוק? "ביי" החתולה ישנה איתי, מה שאומר שהיא ישנה איפה שאני ישנתי, מה שאומר שישנו על אותו המזרן, ו...אה כן, זה המזרן שאמא הביאה לי. אותו מזרן שהוכן ספיישלי פור מאם בעבודת יד ע"י ערביית מחמד שאמא שלי מאמצת (זה באמת גורם לה להרגיש טוב יותר "לא כל הערבים חארות, יש את סמירה, עשתה לי הנחה").
השעה: שלוש עשרים ושלוש.
"נענע, תנקי אותו מהר!!! חסר לך שישאר סימן!!!" אמא אין לי בטריה, נכנסתי לתוך מנהרה, א-א-א-נ-י לא שו-שו-שו-מ-עעעע-ת, ביי".
השעה: לא יודעת, כבר הפסקתי לבדוק.
סיטואציה: נענע מארגנת לחתולה מקום כדי להעיף אותה מהמיטה. נענע עייפה. נענע עדיין עייפה. וזה רק מתגבר. נענע מסיימת ומעיפה את החתולה בבעיטות (שמה כפפות ומרימה את החארות הקטנות תוך כדי אנחות "יווווווווווווווו" אבל לא מדברים על זה). נענע עייפה, אבל יותר מסריחה. נענע מתפשטת כדי לעוף להתקלח, נענע מאושרת (כי להתקלח סתם כי צריך זה שונה מלהתקלח כי אתה מסריח), אין מים חמים- נענע עצבנית. ההיגיון אומר לי "נו טוב, אין מים חמים, חזרי לישון" האי-גיון (נו, הנשי) אומר "עדיף להיות ערה ומסריחה, מאשר ישנה ומסריחה". נענע עייפה, נענע מסריחה, נענע מתקלחת במים קרים, נענע רוצה למות, נענע הולכת לישון במקום".
השעה: שבע וחצי.
סיטואציה: נענע מתעוררת ובודקת מה שלום החתולה. מתברר שבדרך קסם הגורים הכפילו את עצמם והחצאית שאילתרתי מקודם (סליחה א', אבל זו אחת החצאיות המכוערות, אז אין בעד מה) הסריחה גם כן, אבל החתולה מסרבת לתת לי להחליף אותה, אז שתחיה בסירחון של עצמה. אם אני יכולה, כל אחד יכול, אז אני מאמינה בה. אחרי ההשרצה המדאיגה של החתולה, נענע מתקשרת לאמא. אמא אומרת בעיה שלך, מוסיפה משהו על זקנות רוסיות ומנתקת. בא לי למות, מה אני אעשה איתם? והם מכוערים כמו אמא שלהם.
החתולה שלי היא אנטיפתית. היא לא מייללת, היא לא משחקת, היא לא עושה כלום חוץ מלאכול ולחרבן (יו, אני מזכירה לי את אמא שלי עכשיו, מבחינת אמא שלי כולם לא עושים כלום חוץ מלאכול ולחרבן "נענע, זרקי זבל" לא עכשיו, עדיין יש שם מקום, חבל "את לא עושה כלום חוץ מלאכול ולחרבן" אני רואה טלוויזיה... *אבאנענע חזר מהעבודה, מתקרב בצעדי ענק לטקס הענקת נשיקת "הגעתי" (אני יודעת, איכס) מואה* אמאנענע בקול מתחנחן "כפערלייך, זרוק את הזבל" מה לזרוק? יש עוד מקום "אתה בדיוק כמו הבת שלך! לא עושה כלום חוץ מלאכול ולחרבן!" ואני שואלת- אז מהההההה?
בכל אופן, כן...החתולה שלי. היא נראית כ"כ מותשת בחיי. המכוערים האלה יונקים אותה בלי סוף, לפעמים היא יושבת עליהם "בלי כוונה" ואני מבינה אותה, גם אני אשב על הבן שלי אם הוא יהיה מכוער. היא התחילה ליילל!!! זה אולי נראה לכם טרוויאלי שחתולה מייללת, אבל זה לא! היא התחילה להתחנחן ולהתרפק עליי, אני חושבת שאני מתחילה להתאהב בה, למרות שהפטמות שלה נראות נורא! הם גמרו עליה. סיימו עליה עדיף. סיימו. מה שגורר אותי לשאלה הבאה- מי נגע בה? מי הפריק שאנס לי את החתולה? היא כולה בת חצי שנה בערך, זה לא נחשב קטין בעולם החתולים? מה כן נחשב קטין בעולם החתולים? גאש. הם כאלה סוטים. ולא בררנים, כי...כבר הזכרתי שהיא מכוערת? ובכלל, למה להרוס לה את התמימות? למה?
א' ו-ב' חושבים שאני הולכת להיפטר מהגורים בדרך מפוקפקת, גם אני חשבתי על זה במהלך המקלחת הקרה, אבל התחרטתי. אנחנו מצרפים אותם למשפחה אבל אני הולכת לעקר את האמאמא שלהם. נשבעת. והיא מייללת!!! קולטים?
אבל קבלו אותם, באמשלי חמודים. מכוערים, אבל בצורה חמודה.    
אני יודעת, יווווווווווו מכוערים. נענע, שבכלל שונאת חתולים.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
