 כינוי:
מין: נקבה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מרץ 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | 31 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 3/2010
 יהודי טוב, זה יהודי שכותב על פסח. יהודיה טובה, זו כזו שמנקה מאחורי המקרר.
*הפוסט נכתב לפני כמה ימים, אבל לא הייתה לי אפשרות לעדכן וחבל לזרוק אותו לפח (ואז מה שהוא זבל), אז תסבלו בשקט.*
טוב, אז חייבים לכתוב פוסט על פסח, נכון? אז יאללה. פסח.
פסח?
מה אני עושה בבלוג? לנקות! לנקות! לנקות!
הדבר היחיד שלא ניקיתי היום, זה את האוזניים שלי. תחסכו ממני את האיכס (ולא, זה שאני לא שומעת לא אומר שאני לא מרגישה את זה, כולכם עטופים באנרגיות שליליות, תרפו, התחברו לאני הפנימי שלכם, ואז מה אם בתוך תוככם אתם חארות- תחזרו אחריי, אני חרא ואני אוהב את עצמי, אני חרא ואני אוהב את עצמי. יופי. תהיו אמיתיים לשם שינוי). בכל מקרה, הזכרים שבבית מנקים את הזולה שלהם, אבל הגברת של הבית אומרת שהניקיון שלהם זה בכאילו, אז אני והיא חוזרות על זה שוב "אבל אמא, אז למה הם מנקים בכלל?" "תפסיקי לשאול שאלות, מה נהיית לי ילדת קופת-חולים?" אז שתקתי. וניקיתי. מה אני ילדת קופת חולים? לא, אני רק המנקה.
אז "אביב הגיע פסח בא" ואיתו הגיע גם שעון הקיץ הארור שגונב לנו שעת שינה, ממש "שמחה רבה, שמחה רבה". סעמק. לא מספיק שחצי מהיום שלך מוקדש לניקוי חריצים מסריחים עם נוצה ביד, גם גונבים לך שעת מנוחה. כאילו...מה? "תפרו, תפרו, תפרו לי בגד עם כיסים, מלאו, מלאו, מלאו כיסיי באגוזים" (זה לא קשור לכלום, אבל אם כבר התחלתי לצטט את השיר, אז עד הסוף. טוב, עוד שורה אחת, ביחד "שתו אשתה ארבע קושיות, שתו אשתה ארבע כוסות" -אבל זה בא עם סיפור. כשלמדתי בבית ספר דתי ביסודי והייתי החרשנית של הכיתה (כן, פעם פעם פעם היה לי שכל, סוגשל) הייתה לנו שאלה במבחן- "מה היה הקושי ע"פ רשי בהתנהגות משה כאשר הכה בסלע?" זו הייתה הפעם הראשונה שנתקלנו במילה קושי, ואחרי ששברתי את הראש הגעתי למסקנה שכנראה הסלע היה קשה מידי. המורה לא הוריד לי ניקוד כי התשובה הייתה יצירתית, אני חושבת שהוא היה בקטע שלי, אבל שיהיה. קונה יצירתיות. אין תלונות). עכשיו אני סתם אכתוב דברים כי זה לא הגיוני שהטקסט שבסוגריים עולה על הטקסט מחוץ לסוגריים, אז ירד אתמול גשם, ראיתם? אם הייתם רואים באיזה הרואיות רצתי לעבר חבל הכביסה הייתם סוגדים לי. בחיי. טוב, זה מאוזן.
אז בסדר, נעזוב את הניקיונות בצד, יש גם דברים טובים בפסח. מצות! וממרח! ומצות! וממרח! ומצות! ומצות! ומצות! מי אמר שדברים טובים באים באריזות קטנות? אני יכולה לחיות על מצות כל חיי, בתנאי שזה מגיע עם הממרח המתאים (ולא, ג'ני, אני לא מתכוונת לעלית גועל, אני מתכוונת לנוטלה). זה משמין, זה טעים, זה גורם לדימומים קטנים בפה אם אתה לא זהיר וזה כואב בבטן. אז מי אמר שדברים טובים באים באריזות קטנות? בוא לבוסה, בוא. כשאתה צודק, אתה צודק. אז בסדר, מצות זה באסה. והסיפור שמאחורי "אבל אמא, למה אוכלים מצות" מבאס עוד יותר. למה? אני אגיד לך למה, היהודים היו עייפים מידי כי בדיוק כיוונו את השעון וגנבו להם שעת מנוחה ופרעה המניאק ניצל את זה ונתן להם בראש, זה למה.
אבל בגדול, זה חג סביר. אם אתה לא אשכנזי. אם כן, אין מנוס מהגפילטע, וזה כבר...וואו, כדי לאכול גפילטע צריך להיות אמיץ. ולא, אל תבלבלו לי את השכל ב "אבל הגפילטע של סבתא שלי היה טעים" לא, זה שהיא מתה (זיכרונה לברכה, תנוח במשכבה בשלום למרות הגפילטע) לא אומר שהוא היה טעים, זה אומר שאתם חרטטנים לא נורמאליים וכל עוד לא תחזירו את סבתא שלכם לחיים כדי להוכיח את הטענה האבסורדית (כי לא משנה איך תקשטו את זה, זה עדיין יהיה כזה) הזו אתם אבודים. אני פתי מאמין, אבל יש גבול לכל תעלול, וזה וואחד תעלול.
ואיך אפשר לדבר על פסח בלי להזכיר את ליל הסדר. הלילה הזה שכל גיסה, דודה, מסעודה משדרות (שמסתבר שהיא קרובת משפחה רחוקה), מביאה ממטעמיה לשולחן. "טעמת מזה?" "ומזה?" "ומזה?" עזבו אותי בשקט, בחייאת- אני לא אתן לשום דבר להתפספס פה, פרה פרה (ולא, אין תרתי משמע, אחותכם פרה). תמיד תהיה אחת שתביא אוכל רעיל ותמיד תהיה זו *אהמאהמ* שתיפול בפח ותאכל את זה. כמובן שאחרי שטעמת מהזוועה, את רצה לאכול משהו אחר, לא משנה מה "וואו, את ממש אוהבת את השקר כלשהי שהכנתי, אה?" כן כן, מתה על זה (אני אוכל כל דבר שיבריח ממני את הטעם הזוועתי של הרעל הקודם, שלך סתם סביר ביצ', ומה את מסתכלת מה אני אוכלת? אמא אומרת שזה עושה עין הרע). אבל באמת, משפחה זה כיף כשלשם שינוי לא מתראים באירועים עצובים- הלוויות/ אזכרות/ חתונות.
ובקשר לחופש? הייתי שמחה לקיצוץ נחמד. בעצם, הייתי מאוד מאוד מאוד שמחה. זאטוטים זבי חוטם שמתקרצצים בבית לא ממש עושים לי את זה. בכלל לא. אפילו לא קצת.
שיהיה לכם חג סביר פלוס, עם אוכל סביר פלוס, ומשקל סביר להניח שהוא יהיה פלוס, וחיים סבירים פלוס פלוס פלוס. חג שמח שיהיה?
| |
לדף הבא
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
