מעולם לא חיבבתי ערבי, ובכל זאת אני שמאלנית, תאמינו או לא, אפילו גאה בזה, אבל מבינה שקצת איבדנו את דרכינו. אנחנו רוצים שלום ומאמינים במדינת ישראל דמוקרטית אבל הבעיה הגדולה ביותר שלנו היא ששכחנו שהדמוקרטיה תפקידה להיות צורה ודרך להגן על העם היהודי, היהודים במדינת ישראל.

אני חברה כבר כמה שנים בתנועת הנוער העובד והלומד ולפני מספר שבועות סיימתי טירונות במסלול של בנות גרעינים. רובן- חולצות כחולות כמונו, חלוציות-מגשימות-ציוניות או משהו. כולנו מגייסים למסלול נח"ל בצה"ל ומטיפים לשרות משמעותי, אך כשבאה שעת השין בנות הגרעין היקרות המיועדות להיות מורות חיילות, נציגות הצבא בפני העם, הן מתקפלות ובוכות או מוחות, תלוי. כשיורים ב-M16 המחורבן הן בוכות, אני לא אהיה מוכנה להרוג. וכשנשבעים בתנ"ך הן מוחות, סמל לדיכוי, אנו תנועות אנטי דתיות.

מה אגיד ומה אומר? אולי השמאל שכח מהי ציונות, זו הנלחמת באויבה בחרב, הכובשת לעיתים את אדמותיו ומקימה עליהם קיבוצים צודקים, זאת הדואגת לילדיה וחייליה ראשית כל. לא אדבר בשם מחנה השמאל אלא ממנו, חיי פלוני-אלמוני מתל אביב או שדרות חשובים לי יותר מחיי פלוני או אלמוני בעזה או מהגדה המערבית. כנראה שלעולם לא ארה יותר ברובה או אעמוד בפני הדילמה בשעת אמת, אבל לפעמים עדיפה האצבע על ההדק מאשר הדיבורים וחיבוטי הנפש של כל מינייי שמאלנים צדקניים.

ולגבי התנ"ך, הבנות סרבו להישבע "מה לי ולזה?" מה הקשר של עם ישראל, או של השמאל בפרט, של התנועות שקוראות לעצמן ציוניות, לתנ"ך? לסממן הבולט ביותר של היהדות? כלום. אנחנו נאורים וזה הכל הבל הבלים, בולם קידום העם והעולם.

והינה לנו התשובה למה רק ימנים-שורפי-מסגדים ומחללי כנסיות (בהכללה גסה ואפילו מגעילה) נחשבים היום ציונים. הם לא שחכו מאיפה נולדה הציונות. הציונות היא בת הזקונים הרעננה והבועטת של היהדות הבלה, בת חוקית לכל מי ששאל את עצמו. ככל שנמרוד ביהדות כך נרחק מקונצנזוס ויקטן המנדט. כי הציונות נולדה למטרה אחת ויחידה ואל לה לחפש אחרת, כל תפקידה הוא להגן על היהדות מפני כל מי שירצה לפגוע בה. לא על פיסת אדמה, על ציון, אנחנו נלחמים, אלא על היהודים החיים בה המכונים ישראלים.

היהדות אינה דווקא דת אלא לעיתים רק סיפור ודרך, היהדות היא לאום שבנשק נוכל להגן עליה, על אדמתה ועל ילדיה.

ולכל החיילים שלנו, לחברים שלי הטירונים שמחכים בתל ערד, שומרים בחברון או בקו מצריים , למילואימניק שלי שבבקשה שלא יקפיצו, לצנחן היקר שנמצא בעזה, לכל לוחם שמחזיק עכשיו נשק ומפחד עד מוות שיקראו לו להיכנס לשטח, לאנשים בעוטף עזה ועוד הרבה יותר רחוק, מי ייתן והשקט שיבוא אחרי הסערה ישמור עלינו ויישאר איתנו לעוד זמן מה ושכולנו נסיים את זה בריאים ושלמים.  

אוהבת המון, אלה.

ומי אלה עם לא בני הגרעין המכוערים שלי, שמרו על עצמכם.