ברגע שאנחנו נכנסים לרכב, שנייה אחרי שהוא מקלף מעצמו את המדים רז מניח עלי את הראש ונרדם, העייפות נוחתת עליו בבת אחת אחרי הימים המשוגעים שעברו עליו. אני מסתכל על גופו, כפות הרגליים הקטנות שלו מלאות שלפוחיות, המפשעה שלו אדומה משפשפת וכך גם בתי השחי, ידיו פצועות, הכתפיים שלו קשות כמו אבן אבל הוא דווקא נראה מרוצה, הוא סיים את המסע וקיבל את הכומתה מהמפקד שלו. נראה לי כאילו לראשונה מאז שאיבד את המשפחה שלו הוא אהוב ומקובל על ידי בני גילו, פעם אלו היו רק גברים מבוגרים שרצו לזיין אותו. אני מרגיש כאילו שהוא ניצל.

לקחתי אותו על הידיים למרות שכבר היה חצי ער, ואחרי טיפוס ארוך במדרגות מניח אותו במיטה. בלי שכמעט ירגיש פוצצתי את השלפוחיות מהרגליים שלו עם חוט ומחט, הוא נראה מצחיק ככה, כמו איזה פרנקנשטיין, בידיים היה יותר מסובך, הוא זז והתבכיין אבל כשסיימתי איתו לא הייתה יבלת אחת שלמה על הגוף שלו. מרחתי את המפשעות ובתי השחי במשחה נגד שפשפות. עיסיתי את כל הגוף שלו בקרם אלוורה, איזה כיף להרגיש את השרירים הקשים שלו מתרככים לאט לאט. הייתי עושה את זה שעות, בגב ובבטן ואחר כך בתחת, ברגליים ובידיים, בוחן מקרוב כל פצע, מרגיש כנגד ידי את השרירים החזקים שנהיו לו, את העוצמה שנאגרה בגוף בקטן והאהוב שלי.

פעם הוא היה מתלונן שאני מפריע לו לישון, אבל הוא מזמן התרגל להצקות שלי, היום אני יכול לדרוך לו על הראש והוא לא יתעורר.

אני מסיים אחרי הרבה זמן לעסות את כולו ונשכב לידו. הסוד שלי נכנס בין ידי מתוך שינה, הוא יודע איפה הכי בטוח עבורו, מפתל את רגליו בין רגליי, מניח את היד שלי על האוזן שלו כמו שהוא אוהב, מרחיב את פני השטח, עושה שניגע אחד בשני במאה אחוז שלנו. הדבר שהכי מרגיע אותי בעולם זה הנשימה שלו על החזה שלי. אני בחיים לא אשן ככה עם  אף אחד אחר, זה כל כך מסורבל ולא נוח, שלא לדבר על ה"בוקר טוב" בריח של שושנים שיוצאת מהפה, אבל איתו אני לא מסוגל לישון אחרת, זה שלם, כמו מעגל, ואני מרגיש את האויר נכנס ויוצא אליו וממנו כל הלילה ולא צריך לדאוג ששום דבר יקר לו.

בערב הוא העיר אותי בנשיקה על הלחי וקפה

"תשתה ולך להתקלח, יש לך ריח של צעיר."
הוא כבר מקולח ומחוייך מאוד, אירועי היום מקלים על נשמתו, הכל על השולחן.

סוד מסדר לי משענת של כריות ליד הכיר כמו שאני תמיד עושה עבורו, מחכה שאתיישב, שם את עצמו בידיים שלי ומגיש לי את הכוס.

"אתה עוד כועס?"
"לא עליך,  עליו, אני לא רוצה לבחור."

אני שונא לעזור לו לשמור את המפגע הזה קרוב אליו, זה כמו מוקש, אתה יודע שהוא שם והולך סביבו בזהירות, יכול להיות שהוא יישאר שם עד הנצח וכלום לא יקרה. יכול להיות שהוא יתפוצץ בלי שום סיבה נראית לעין ויעיף את המוח לכל מי שנמצא ליד.

"אתה לא צריך לבחור, רק להסביר לו שאני לא בא במקומו."

"לא יודע איך." הוא מרים כתפיים כמו ילד "בוא נצא הערב לרקוד?"

בדרך כלל אנחנו לא יוצאים יחד, הוא אוהב מסיבות ואני מעדיף פאבים, ואם אפשר אז שלא יהיו של הומואים, אני שונא לראות איך באמצע ריקוד כל מני חזירים חרמנים נדבקים אליו ולא יודע עדיין אם עדיף לתת לו לזרום, להיות בן גילו או להיות רכושני ולהרחיק כל מי שמנסה להתקרב, לסמן אותו. אבל זה היום שלו אז אני מסכים, מתקלח ונותן לו להלביש אותי.

במועדון אנחנו שותים ורוקדים, הוא כל כך יפה כשהוא זז מולי, נוגע בי ובעצמו, עוצם עיניים. ברגע שאני טיפה מתרחק מישהו מיד נדחף וממלא את מקומי מולו, החיוך שלו מזמין כל כך, הוא אוהב את זה, מפלרטט, נוגע, מצמיד פה לאוזן כדי לצעוק כמה מילים ואני לא צריך להפריע, גם ככה בכל פעם שהוא רואה אותי מתקרב הוא מנפנף את הבחור שנצמא מולו בסיבוב אלגנטי, לוקח את הבקבוק שהבאתי לו ומנשק אותי נשיקת שלום רטובה ועמוקה גם כי הוא שמח לראות אותי וגם כדי לסמן, "אני שייך לו." לפעמים אני אוהב לחשוב את זה.

אחרי כמה שעות אנחנו יוצאים משם, שנינו שיכורים והוא צוחק כל הדרך, מנסה לדחוף לי ידיים לתחתונים, ממלמל שהוא דווקא אוהב שהתחת שלי שעיר, נעצר לנשק אותי כל שני  צעדים. אני לא אוהב את זה במיוחד, להתמזמז באמצע הרחוב, גם עם בנות לא הייתי עושה את זה וזה לא שאני בארון או משהו, זה פשוט קצת יותר מדי ציבורי עבורי אבל גם הפעם אני לא אומר כלום, מנשק אותו קצת ומבקש להמשיך ללכת. אני פחות שתוי ממנו ובלי שישים לב אני מוביל אותו, הזרוע שלי כרוחה סביב העורף שלו, אני שומר שלו יתנדנד או ימעד וגם זה מצחיק אותו. אני יודע שזה רכושני אבל לפעמים בא לי לחשוב שבמיטה הוא היה צוחק ככה רק בשבילי.

האמת שזה לא ממש נכון, אני רוצה שהוא יצחק ככה בשביל כל מי שהוא אוהב, שהוא ידע להיות משוחרר איתם כמו שהוא היה איתי אבל לא נראה לי שזה יכול לקרות, הוא לא יכול להיות רגוע עם מישהו שהוא לא שייך לו.  

הוא תופש את ידי ואנחנו עולים הביתה בריצה מהירה, בנשיקה טובענית הוא דוחף אותי למקלחת, מפשיט את שנינו ונכנס מתחת לזרם הקפוא, מרים את הראש ונותן לי לחפוף אותו, הוא חופף לי, מסבן אותי ואני אותו, מתחת לבתי השחי, כתפיים וצואר. הוא עוצם עיניים וסוגר את הפה, נותן לי לסבן את פניו ואני עושה את זה בתנועות סיבוב קטנות ועדינות. חזה ובטן, יורד משם למפסעה שלו ומתעכב לא יותר מדי, ממשיך לרגליים, בין האצבעות, הוא בחיים לא מנקה שם ורק כשהוא חוזר הביתה אני מוציא את כל הג'יפה שמצטברת שם. מסובב אותו ועולה למעלה, לנשק את שתי הפלחים הקטנים והעגולים של התחת הלבן שלו, ואז עם הסבון, מסבן את הגב ואני עומד מאחוריו, מצמיד אותו אלי

"תביא לי את המברשת שיניים."  זה מין נס שהוא זוכר לצחצח במצב הזה, בדרך כלל אני צריך להכריח אותו

שנינו מצחצחים בעמידה מתחת לזרם ויורקים ישר לג'ורה. הנחתי עליו את החלוק הישן שלו.

אני נשכב במיטה אבל  הוא לא רוצה לישון

"אני חרמן!" ככה אתה נזכר שבן הזוג שלך צעיר ממך בכמעט עשור "אתה יודע אורן" הוא מתפתל מעלי "שלא זיינתי אותך אף פעם"

"האמת שכן ואין לי שום בעיה עם זה"

"אתה יודע מה בא לי?" הוא דוחף את הראש שלו בצואר שלי "בא לי לזיין אותך. אף פעם לא זיינתי, כאילו, זיינתי אבל זה לא היה כל כך כיף, בעיקר בשביל לשמח את יעקוב... אפשר לזיין אותך?" הפנים שלו עוד על הצואר שלי, בבית השחי, מלקק לי את הפטמות, בין הרגליים שלי כשהוא מבקש "אפשר אורן?"

הוא גבר עכשיו, לא? אני חייב לתת לו לעשות את זה, הוא לגמרי הרוויח את הזכות.

לקחתי אותו על הברכיים "אבל לא בא לי שתזיין אותי!"

"אני לא מזיין אותך, אני מרגיע אותך" הסתכלתי עליו בעיניים, ליטפתי את גבו ואת הראש שלו "אתה צריך להיות רגוע"

"טוב" הוא מהמהם ומשקיע את הראש שלו בצואר שלי, יונק וגונח, רק שהסימן הזה לא יישאר עד יום ראשון

"אם אתה רוצה לזיין אותי אתה חייב להיות רגוע."

הוא לא ציפה וכולו הנדהם, מסתכל עלי כמו משוגע "אתה נותן לי לזיין אותך?"
הזין שלו מתמתח עוד כנגד שלי, "אם תירגע." סוד נושם עמוק, מרפה שרירים מניח עלי את הראש "עכשיו אפשר."

אני מכין הכל, הג'ל לידהכרית מתחתי, מת מפחד אבל מספיק שיכור כדי לא לתת לזה להפריע.

הנשימה שלו מאיצה, כולו אדום, יודע רק בערך איפה למקם את עצמו המקום שלו מאז ומעולם בצד השני. אני מנסה לחכות אותו, מרים ישבן ועוצם עיניים

"אני מוכן" הוא צוחק, עדיין לא מאמין זה לא אמור להיות נורא, כל פעם שהוא מוצץ לי הוא דוחף אצבעות, יותר גדול יותר טוב. לא?

עוד אפשר להתחרט, שלא אהיה נהיה שיכורים ושיקול הדעת יהיה צלול.... אם לא לא יקרה עכשיו זה לא יקרה בחיים.

רז מפסק את רגליי, חונק צחוק, משחק אותה רגוע וכשהוא נכנס זה לא יותר גרוע ממה שציפיתי, זה נעים ואני נותן לו דרור לעשות מה שירצה בי, מרפה את כל השרירים, נותן לו להתאמץ, להזיע, לנשק אותי, לאונן לי, לשים את הידיים שלי איפה שהוא רוצה אותן, להתגלגל לאן שבא לו. הלחץ שלו יורד וככל שהוא יותר רגוע ככה זה יותר נעים, וזה קל. הוא גומר וכל הלחץ יותר בפרץ צחוק אדיר, בלתי מרוסן, קולני. אני צוחק אחריו בלי שום מעצור, כשהזין שלי בפה שלו אני גומר, למרות שהוא לא עושה את זה כל כך טוב עכשיו, הצחוק מפריע לו וזה בכל זאת נפלא.

הוא ניגב את הזיעה והזרע באיזה סדין, נחת עלי ונרדם ושנינו נרדמנו תוך רגע.