בחופשת פסח האחרונה גיליתי כמה דברים אפשר לעשות כשלא רוצים לסדר את הארון.
בין דילוג לדילוג מעל ערימת הבגדים שעל הרצפה, מצאתי את עצמי צופה בכל השירים ששלחנו לאירוויזיון מאז 73'- השנה בה הצטרפנו לתחרות.
יתר חופשת הפסח חפרתי לחבר שלי (ואולי גם לסבתא שלו, בכל זאת, צריכה אשת שיחה) על כל התובנות שיצאתי עמן מהאירוע הזה בחיי, והוא רק אמר לי, "אולי תכתבי על זה פוסט".
סו היר איי אם.
תובנות מצפיה ב-43 שנים של אירוויזיון ישראלי או על איך הדרדרנו כאומה שונאת תלתלים
• המופע הראשון של ישראל באירוויזיון קרה באפריל 73'. אני לא יכולה להתעלם מהעובדה שמדובר בשישה חודשים סה"כ לפני מלחמת יום הכיפורים, שאולי שינתה את פני ההיסטוריה הישראלית בצורה הכי משמעותית מאז ועד היום (תופתעו לשמוע, אבל גם 43 שנה אחר כך, ישראל עדיין נאלצת להתמודד עם ההשלכות הקשות של אותה מלחמה). אבל הצד הטוב של אותה השנה, היתה אילנית המהממת שהופיע עם "שם" והשמלה הכי היפית מהממת שיש ויצגה אותנו בכבוד עם שיר עברי ו-ר' מתגלגלת למהדרין. עם השיר הזה אגב, סיימנו במקום הרביעי.
• פעם תלתלים היו באופנה. אשכרה היינו שולחים פעם תלתלים לארוויזיון. מתולתלות, הייתן מאמינות? ולביצוע האגדי של הכל עובר חביבי-הלילה ששלחנו ב81', עם המתולתלת הכי מגניבה שנשלחה לארוויזיון אבר. שימו לב אגב וספוילר להמשך: ה-ר' המתגלגלת עדיין מלווה אותנו. מקום: 7.
• הידעת? השיר "happy birthday to you, חלומות יתגשמו, אם נחגוג ונרקוד עד הבוקר..." ייצג אותנו בארוויזיון!!! כן כן, זה קרה בשנת 99' וזכינו במקום הפאקינג רביעי. מכובד, לא? צפו (ושימו לב למעברון המאוד לגיטימי).
• חייבת להגיד שכבר אז אדי באטלר כבש אותי, וזה עוד לפני שגיליתי שהוא ייצג אותנו בארוויזיון שוב, בשנת 06' עם "זה הזמן" שהגיע למקום ה-23 עם 4' נקודות בלבד. שזה מאוד לא רציני לדעתי, כי הוא פשוט מתוק. אבל זה כבר קרה אחרי השסע של שנת 2000, שעליו כבר נדבר בהמשך.
• >> הקליקו וצפו בסודות מארונו הפרטי של אבי קושניר. לא, באמת, אתם צריכים להיכנס לזה. זה אבי קושניר (אותו אחד מ"החיים זה לא הכל") מבצע בארוויזיון את שיר הבטלנים (הם קראו לעצמם דה לייזי באמס, חולה על זה). למה שלחנו את זה לארוויזיון? טרם גיליתי. מקום: 8.
• לכל התוהות, מסתבר ששלמה ארצי פשוט לא היה מכוער אף פעם. בשום שלב בחיים. זה פסח עליו, גיל ההתבגרות והחצ'קונים של הצבא או החוסר חינניות בזקנה. תראו אותו, מככב לו בארוויזיון 75' עם "את ואני"-שבעייניי הוא שיר סביר ומטה, אבל מה זה משנה? רק תראו איך הוא נראה.
• לא מעט מדינות ערביות, כגון לבנון ומרוקו, אשר זכאיות להשתתף בתחרות הארוויזיון, מוותרות על כך משום שמסרבות להשמיע את השיר הישראלי לכשיגיע תורו. על כך אגב, נקנסה בעבר לבנון כאשר הודיעה ברגע האחרון שלא מוכנה לשדר את השיר הישראלי (דבר שנוגד את חוקי הארוויזיון) ונאלצה לשלם את עלויות ההשתתפות בתחרות.
• עד שנת 2000, סה"כ היו לנו כ-3 זכיות במקום הראשון (כאשר 2 מהן קרו אחת אחרי השניה, בין השנים 78'-79'), פעמיים במקום השני, ופעם אחת במקום השלישי. עד שנת 2000 מעולם לא לא-השתתפנו באירוויזיון. את הרשימה המלאה אתם יכולים לראות בעמוד הויקיפדיה של "ישראל בארוויזיון".
• באג 2000 או "תקרית פינג פונג בארוויזיון", איך שתבחרו לקרוא לזה, אבל שתדעו שמפה הכל מדרדר. שימו לב לפינג פונג עם "שמח", יריית הפתיחה של המיני בפריים טיים והיעדרות ה-ר' המתגלגלת. אם תקראו את הכתבה שלינקקתי מקודם, תבינו שזה אולי אחד האירועים המכוננים ביותר בהיסטוריית האירוויזיון הישראלי. עם משפטים חינניים כמו "כל הזמן רק דכאון ושעמום, אם לא אגמור זה ייגמר ממש בבום" ומילים מרגשות כמו "ויש לי עכשיו חבר חדש מדמשק, כשאני עצובה הוא שולח לי ורד אדום, זה לא חוכמה לאהוב רק כשיש לך חשק, אני רוצה לעשות את זה איתו כל היום" שמזלנו שהאירופים המנומסים לא הבינו, הם בחרו לסגור את האירוע עם דגלי ישראל וסוריה ובעצם להפוך את כל האירוע למסיבת סיום של ט'2. בשניות המעטות שאפשר לצפות באירופים המתורבתים צופים באירוע הזה קורה על הבמה, אפשר להגדיר במדויק את המונח "הלם תרבות". בקיצור, מאוד חמוד. מקום: 22 עם 7 נקודות בלבד.
• מאז שנת 2000 שום דבר לא חזר להיות אותו הדבר. עד לשיר של פינג פונג, כל השירים ששלחנו היו בעברית טהורה עם ר' מתגלגלת, תלתלים וביגוד צנוע. מאז, אנחנו בעצם בלופ אינסופי של מיני וביגוד אקסטרימי, שירים שמכילים אולי מילה וחצי בעברית, סתם בשביל הקטע, וכמעט ולא תראו תלתלים בפריים טיים (טוב אולי חוץ מהרקדניות בשיר של ליאור נרקיס ב-2003. אבל זהו מבטיחה). מאז, היו לנו 6 פעמים שבכלל לא עברנו את הקדם, ובקושי פעם אחת שהגענו לחמישיה המובילה (ותודה לך שירי מימון על המקום הרביעי). אנטישמיות? לא נראה לי. באג 2000? אולי.
לא היה כזה בזבוז זמן.
♥
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
קר לי