|
 צביעות מערכת החינוך ( במיקרו) וצביעות קבוצות ההתרמה לחולי סרטן (במאקרו)
ערב טוב, אני יודע שהכותרת זועתית. אולי אין לי שום מושג בעניין אבל אני אספר את מה שקרה לי בבית הספר שלי לקראת יום ההתרמה שביום שני של ארגון שאני לא רוצה לנקוב בשמו.
היה זה שיעור ראשון, והיה אמור להיות לנו שיעור ספורט. תמיד עדיף לשבת במזגן ולהקשיב להרצעה מעניינת מאשר לרוץ, אז באנו בשמחה לאולם.
כמובן שהמרכזת שלנו התלוננה והפחידה אותנו במשך חמש עשרה דקות, וזה בכלל לא הפריע לי.
אז נותרה לאישה שהגיעה מהארגון בערך חצי שעה לדבר על מה שהיא צריכה לדבר עליו. זה היה הרצאה נחמדה על חולי סרטן העור והריאות, והפנמתי חלק מהדברים במיוחד לשמירה על עצמי. אבל, היא נתנה מספרים שאין לי שום מושג מאיפה הם מגיעים... 120 אלף חולי סרטן בישראל? מתי?
כמובן שאם הייתי שואל שאלות היה פורץ לינץ', אבל בעשר הדקות האחרונות איבדתי עניין כי היא החלה לדבר על עניינים שלא היו צריכים להיות מדוברים... למרות שהיא נתנה לילדה להקריא מכתב מידי בחורה בת 17 לכאורה שבמשך 5 שנים וחצי נלחמה ועברה כימוטרפיה כדי להיפתר מהמחלה.
אני יודע אם זה אמיתי? אני יודע מי היא? לא. מותר לי לשאול? לא.
ההמשך בכתבה
לקטע המלא...
| |
 אני והאנגלית שלי
שלום וערב טוב.
מה הענינים? אני די מסודר, כתבתי משהו נחמד באנגלית והסיפור שלי בעברית די מתקדם טוב, תודה ג'ק - אני אעשה את הסיפור בגוף ראשון, שלושה פעמים, כול פעם צד אחד מספר יותר מהשני, מעיין תחילת הסיפור lullaby שמתחיל במעיין תחושת תמיהה. אבל ההתחלה כאן מוסוואת - אבל מצד שלי, אל מי הם מדברים? וזהו יתגלה בגרסתו של הדובר השלישי שלנו, מלאך שסרח.
ועכשיו, מאסטרו - הסיפור ה( 4 דפים)קצר שלי, פרק א'.
לקטע המלא...
| |
בדיחת מחץ
עכשיו אני רוצה לספר לכם בדיחה מטורפת.
זה קרה אתמול כשנסעתי באוטובוס לבית הספר.
זה דו שיח בין שני חברים שלי, אבל אני אקרא להם זיו ואלי.
זיו: תשמע, אלי, היא ממש כיפית
אלי: אני יודע, שלי מאוד כיםית, במיוחד כשיש מה לתפוס
זיו: שלי שטוחה ואני אוהב את זה, וניא ממש רזה
אלי: אני אוהב שלשלי יש במה לשחק, שיש במה לתפוס. היא גם חכמה וקולטת יותר מהר
זיו: שלי די טיפשה, לא שאני מאשים אותה, זה בגלל מי שעשה אותה
אלי: תשמע... שלי די מסורבלת וקשה לי לשחק איתה בזמן האחרון... אז אני מקווה שלא תכעס אבל שיחקתי עם שלך וממש כיף לי איתה.
זיו: מה? אתה מה עשית? מתי?
אלי: אתמול... היה לי ממש נוח איתה וכיף
זיו: טוב... יש לי וידוי. אני שיחקתי גם עם שלך... ממך כיף לי איתה, היא חכמה ויש מה לתפוס וכיף לי איתה
אלי: אני לא כועס עליך... תשמע... אתה רוצה להחליף?
זיו: טוב, בסדר. רוצה עכשיו?
אלי: כן
מה יקרה? תגלו
לקטע המלא...
| |
 שאילתה לקהל הקוראים
כיוון שכבר דיסקסתי על ימי הולדת מקודם, ואתם כן יכולים לפתוח חלון חדש ולראות את הפוסט, לא לדאוג - הוא כן מצחיק.
היום אני רוצה לשאול אתכם שאלה - בגוף ראשון או בגוף שלישי?
אני רוצה לכתוב סיפור וכבר יש לי את כול העלילה מונחת לי בראש, אבל האם לכתוב בגוף ראשון או בגוף שלישי?
זאת אומרת שהדבר הוא יכול להיות מעולה, פשוט מדהים.
יש שמה כול כך הרבה טוויסטים שהוא יכול לסחרר כול אדם.
אבל... לכתוב בגוף ראשון או שלישי - או ש... לכתוב שלושה סיפורים כול אחד בגוף ראשון שמרכיבים את הסיפור השלם?
יש לי חתיכת דבר מדהים... אבל אין לי שום מושג איך להעביר אותו טוב יותר, כי כול הסיפור מתבסס על הונאה... בקנה מידה גדול, כול הסיפור.
אז מה דעתכם?
קדימה, תדברו!
היום יום ההולדת שלי, קדימה, תקראו !
לקטע המלא...
| |
 על מורות ועל כלבות והשילוב הנכון בינייהם
היום לא פרסמתי הרבה פוסטים בגלל ש:
1) אני התאבלתי על החופשה שהייתה ושהלכה... למה, אלוהים? למה לקחת את סוכות ונתת לי את התיכון?
2) אני כותב עכשיו סיפור ואין לי ממש הרבה זמן
3) עניינים אישיים... עזבו.
אז אני אפצה אתכם ! בערך.
ועכשיו נדבר על התיכון ועל כמה שהוא מעצבן.
לדוגמא, אני יכול לחלק את סוגי המורות לשניים, ואז לעשות עוד חלוקה. מאסטרו, ספארקלס - בבקשה -
( קראו את ההמשך בשביל פרטים עסיסיים. לא ממש)
לקטע המלא...
| |
| כינוי:
מחר יהיה היום הטוב
בן: 31
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
