הבלוג שאף אחד לא יקרא

הפוסטמה לא באמת קשורה (או שאולי כן?). פשוט נורא רציתי להמשיך עם המסורת שבניתי.

אז...מה יש לכתוב על כותרת כזאת? היא אומרת הכל...

לבן אדם שקול וקר כמוני (אני באמת כזה, בחיי), סטואי אפילו יש לומר, נורא קשה עם דברים שמוציאים אותי מאיזון. ואפילו לכתוב פוסט על נושא כזה, זה נקרא להוציא אותי מאיזון.

אבל... בלוג זה בלוג, והחלטתי שגם נושאים לא מאופקים כמו זה יבואו לידי דיון (מאופק, חייב לציין).

אז ככה...

אני אדם חסר בטחון כמו שאמרתי... ביישן, אם זה גורם לכם לנכס את התכונה הזאת לצד החמוד. אז אם בנות לא מתחילות איתי בעצמן, אני לא אעשה את זה כמעט אף פעם (היוצא דופן בעניין כולל המון חומרים כאלו ואחרים בגוף שלי).

עד לפני הצבא הסתדרתי, אבל עכשיו צה"ל נותן את אותותיו, ובחורה לא נראתה באופק הרבה זמן.

מה שגורם לי לפזול ברצינות לכיוונים אסורים

אני לא הופך צד, לא. פשוט יצא איכשהו שהאקסית הנושנה של אחי מתחילה איתי קשות, וגם אקסית שלי, שיש לה חבר רציני כבר איזה שנה.

אדם סטואי שכמותי, מנסה כבר שבועות ארוכים למנוע מעצמי צעדים שאתחרט עליהם לאחר מעשה.

אבל התנהלות העניינים גורמת אפילו לאדם אתאיסט כמוני להאמין בשטן, מלאך וקשקושים אחרים (עם דגש גדול על השטן. האָמוּן על החרמנות כמובן)

אז, הנה אני מסיים עוד פוסט חסר תובנה, מסקנה או משל לחיים.

יום טוב אנשים טובים (ורעים כאחד?)