"היי רוצים לשחק משחק?" שאלה שירי ואני יצאתי מהחלומות בהקיץ על העבר."כן, בטח" אמרנו. היינו שבעה וישבנו במרתף של שראל. ההורים שלו תמיד לא בבית ולאח שלו לא אכפת מה הוא עושה.מיכל ונדב ישבו חבוקים בצד החדר והסתכלו על שירי מחכים שהיא תגיד מה המשחק ונעמה ועדן שיחקו בפלאפון אבל הרימו את הראש כשהם שמעו את שירי מדברת. "אוקיי אז המשחק הולך ככה. נכתוב על פתק את מי כל אחד צריך לנשק עד מחר בצהריים ומי שלא עושה את זה משלם. חח ברור?" היא שאלה עם חיוך על הפרצוף. קיוויתי בלב שיצא לי את דניאל כי ממש חיבבת אותו. כל אחד בתורו שלף פתק ולי יצא את אח של שראל,תומר, שגדול ממני בארבע שנים-הוא בן שבע עשרה.
"טוב אז כל אחד לדרכו ייאלה ביי!" היא אמרה וכשעליתי במדרגות של המרתף כדי לחפש את תומר שמעתי אותה אומרת, "נחש את מי יצא לי דניאל". גלגלתי את העיניים, עם שירי רוצה אותו, הוא בחיים לא יהיה שלי. עליתי לקומה השנייה של הבית ונשמתי עמוק. זה לא הפעם הראשונה שאני הולכת להתנשק עם בחור שגדול ממני. לפני חודש בערך שירי אמרה לי לנשק את אלון, שהוא בן שש עשרה והיה כיף בסך הכול. שיחקתי עם העגיל שבלשון שלי. אני ושירי עשינו אותו לפני חודשיים, בגלל שההורים שלה מגניבים והכול הם נתנו לה אישור, אבל לי אימא שלי לא אישרה אז עשיתי בלי שהיא ידעה ועכשיו כל פעם שאני חוזרת הביתה אני צריכה להוריד אותו כדי שהיא לא תראה, בקיצור חרא של הורים.
דפקתי על הדלת ולא חיכית לתשובה. תומר ישב עם האוזניות של המחשב והקשיב למוסיקה. הגוף שלו זז בהתאם לקצב. הורדתי לו את האוזניות והוא הסתובב אחורה. "אה! היי נועם" הוא אמר בחיוך, "היי" אמרתי ונשענתי על השולחן של המחשב שלו. "אז.. תקשיב אני צריכה לנשק אותך עכשיו, סבבה?" אמרתי בחיוך,הסתכלתי על הפרצוף שלו והוא חשף לפניי חיוך של שיניים לבנות. "רק אם את ממש צריכה" הוא אמר וקם. הוא הניח יד אחת על קצה הלסת שלי ויד שנייה על המותן. הוא משך אותי אליו והשפתיים שלנו נפגשו. חום התפרש בגוף שלי ואני לא יודעת אם הנשיקה נמשכה עשר דקות או עשר שעות. כשהתנתקנו לבסוף אמרתי, "אתה מנשק טוב, אתה יודע?" אמרתי בחיוך, "גם את לא רעה" הוא השיב בחיוך. "טוב נתראה, תוכל ככה לחזור למוזיקה שלך" ויצאתי מהדלת. רק נשיקה, זה לא כזה עניין גדול, רק חננות חושבות שבנשיקה צריך לשמוע כינורות ולהרגיש זיקוקים, אבל בסופו של דבר זאת רק נשיקה.
***
נכנסתי הביתה והוצאתי את העגיל מהלשון.ספרתי בדיוק שבעה צעדים ואז התותחים החלו לירות, "איפה לעזאזל היית?" אימא שלי צעקה עליי מהכניסה לסלון. "עם חברה! מה הבעיה שלך?!" צעקתי בחזרה, "אל תדברי אליי ככה! השעה כבר אחת בלילה ואם אני לא טועה את אמורה להיות פה כבר בעשר" היא צעקה אליי בחזרה ולקחה נשימה ארוכה כדי להרגיע את עצמה. "אוי! קפצי לי אימא! אני יכולה לעשות מה שאני רוצה. פשוט אל תתערבי לי בחיים" אמרתי תוך כדי שאני טורקת את הדלת של החדר שלי מאחוריי ונועלת אותה. דיברתי עם שירי במחשב עד שעה מאוחרת עוד יותר וביקשתי ממנה שנבריז מחר מבית הספר, היא אמרה שאין לה בעיה כי בכל מקרה יש מחר מדעים. היא כתבה שהיא יודעת כבר איך תינוקות יוצאים לעולם. פתאום הפלאפון שלי צלצל בשתיים בלילה, "הלו?" שאלתי, "היי נועם את באה למסיבה? יש עכשיו אצל עידו שפלר, את יודעת הבחור ששמת עליו עין מי"ב" היא אמרה. תוך חצי שעה הייתי מוכנה עם שמלת מיני ועקבים. התגנבתי בשקט דרך הדלת החוצה וחיכיתי שחברה שלי שסיימה את התיכון תבוא לאסוף אותי. "היי סקסית"היא אמרה כשהיא עצרה מול הבית שלי, "חחח סתמי מפגרת! בואי נעוף מפה!" אמרתי לה, "תביאי קצת" אמרתי והיא העבירה לי את הסיגריה.
הגענו למסיבה, השתכרנו, עישנו קצת סיגריות והתנשקתי עם יותר מעשרה בחורים, בשלב מסויים מצאתי את עצמי מקיאה לתוך השיחים ברחוב. "נועם בואי יש אפטר פארטי!" שירי צעקה לי ממכונית של כמה בחורים, "אני לא מרגישה טוב!" צעקתי לה, "אני אקח מונית, לכי את!" והם נסעו משם. אחריי כמה דקות-התעלפתי.
אור לבן חזק בקע מהחלון. שכבתי במיטה לא מוכרת לי ולא נוחה. הסתובבתי הצידה וראיתי את אימא שלי מדברתי עם גבר מבוגר שנראה עייף מאוד, "אל תדאגי גברתי. זאת הרעלת קיבה במצב יחסית בטוח. היא תשתחרר מכאן עוד היום בצהריים, כדאי שתגידי לה שאלכוהול לא מתערבב טוב עם הגוף" הוא אמר בסבר פנים חמור. "אתה יכול להיות בטוח בזה" היא אמרה בקול שלא חשבתי שאימא שלי יכלה לעשות. הרופא יצא מהחדר ואימא שלי הסתובבה אליי, "שכחת את זה" היא אמרה והניחה לי ביד את העגיל של הלשון שלי. "את עוזבת תוך יומיים" היא אמרה, "את הולכת להיות האחריות של אבא שלך מעכשיו, כי נועם אני באמת כבר נכנעת" היא אמרה הרימה את התיק שלה ויצאה מהחדר.
זה היום הראשון שלי בחטיבת הביניים שנמצאת ליד הבית של אבא שלי.לו לא אכפת מה אני עושה. נכנסתי לחנות של בגדים, "כן חמודה? מה את מחפשת?" שאלה המוכרת המבוגרת עם עיניים חביבות. "שינוי" אמרתי עם עיניים דומעות.
מקווה שתאהבו ומקווה לנצח בתחרות כתיבה =)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
