ואם הם יתפסו אותי והשמש תשקע
ואם הם יתפסו אותי, קח את היתד הזה ללב שלי ו....
ואם הם יתפסו אותי והשמש תשקע
ואם הם יתפסו אותי, קח את היתד הזה ו...
תתקע את היתד הזה בלב שלי!
ואם השמש תזרח, האם זה יקרע את העור מעצמותינו?
ואז, חד כמו סכין גילוח, שיניים לבנות יקרעו את צווארינו, ראיתי אותך שם
שמישהו יביא אותי לרופא, שמישהו יביא אותי לכנסייה
איפה שהם יוכלו לשאוב את חור הרעל הפעור הזה
ואתה חייב לשמוע על נשמתך כמו על סוד בגרונך,
ואם הם יבואו ויתפסו אותי,
מה אם....תתקע את היתד הזה בליבי!
ואם הם יתפסו אותי והשמש תשקע
ואם הם יתפסו אותי, קח את היתד הזה ו...
האם תוכל לקחת את היתד הזה?
האם זה ימלא את לבבותינו במחשבות של
שמי לילה אינסופיים?
האם תוכל לקחת את היתד הזה?
האם זה ישטוף מאיתנו את הרגשות השחורים הכהים הללו?
ועכשיו הלילה בא, מכין את הבמה בשביל זה. הם באים בזוגות. היא אמרה:
נירה בחזרה מים קדושים כמו ויסקי זול, הם תמיד שם.
שמישהו יביא אותי לרופא, ומישהו יקרה לאחות
ושמישהו יקנה לי ורדים, ומישהו ישרוף את הכנסייה
אנחנו מסתובבים עם גופות, ונוהגים ברכב להובלת ארונות המתים הזה,
ושמישהו יציל את נשמתי הלילה, בבקשה הצילו את נשמתי!
האם תוכל לקחת את היתד הזה?
האם זה ימלא את לבבותינו במחשבות של
שמי לילה בילתי נגמרים?
האם תוכל לקחת את היתד הזה?
האם זה ישטוף מאיתנו את הרגשות השחורים הכהים הללו?
ובזמן שהימים האלו משגיחים על הזמן, ובזמן שהימים האלו משגיחים על הזמן,
ובזמן שהימים האלו משגיחים עלינו הלילה
לעולם לא אתן להם, לעולם לא אתן להם,
לעולם לא אתן להם לפגוע בך, לא הלילה.
לעולם לא אתן להם, אני לא יכול לשכוח אותם,
לעולם לא אתן להם לפגוע בך, אני מבטיח!
הותקפנו לפני עלות השחר
לפני שקמת מהריצפה,
האם תוכל לשפד את ליבי? האם תוכל לשפד את ליבי?
האם תוכל לשפד את ליבי? האם תוכל לשפד את ליבי?
(והמחשבות הללו על לילה אינסופי
מביאים אותנו בחזרה אל האור
ואל הרעל הזה מליבי)
האם תוכל לשפד את ליבי? האם תוכל לשפד את ליבי?
(והמחשבות הללו על לילה אינסופי
מביאים אותנו בחזרה אל האור
הרוג את הרעל הזה מליבי)
האם תוכל לשפד אותי לפני שהשמש תשקע?
וכמו תמיד, תמימים כמו רכבות הרים.
הגורל הוא כמו רוחות רפאים בשלג, ואין לך שום מושג נגד מי אתה,
בגלל שראיתי איך הם ניראים,
נהפכים למושלמים כאילו היו שלשלאות מסור כסף אמיתי, הגולשים כמו מפלים
ארי