לימודים! כול השבועיים האלה היום רק בלימודים! כולם היום! עבודות..מבחנים...יומני קראיה...סיכומים...
לימודים.!! נאמס!
אני משקיע ומשקיע ומשקיע ומקבל את ה60-70 המעצבן הזה שזה כבר מתחיל לעלות לך על העצבים שלא משנה כמה אתה לומד אתה מקבל את הציונים המסריחים האלה!
ולמה בכלל? בשביל מה אני צריך לדעת למה השושנה מסמלת את השלום הנצחי האצילות,היופי ועוד כול מידי דברים מיופיפים אחרים?
למה? למה אני צריך לדעת שX שווה Y בשלישית + הQ בחמישית לחלק בהיטלר ב1939 שהתחיל את המלחמה על שקספייר בתקופת התיאטרון האליזבתני כדי שהפרנסט פרפקט לא יהרס וה was היה במקום הנכון כי אלוהים ברא את זה ביום החמישי בשעה 13:00 בחודש ניסן ממש לפני שהתחיל לרוץ 2000 ולהפעיל את המסת השרירים הימנית!!!
פאק המוח שלי לא עובד בזה יותר >.<
יותר מידי חומר
יותר מידי מילים
יותר מידי דברים לזכור
בנושאים שהרוב ממש משמעמים!!
שהדבר היחד שאתה רוצה לעשות זה לשרוף את הכול אבל אתה לא יכול! כי יש לך את החרא הזה שנקרא בגרות!!
והבגרות קובעת את כול החיים שלך!
ומי שלא משקיע נכשל!!
בלה בלה בלה!! דפקתם לי את המוח עם כול החומר הזה! ואז אתם בוכים למה אני לא מרוכז בשיעור שאני כותב במחבן במטמתיקה
X בחזקת 2 לחלק לרבין= רצח
ומקבל על זה 4 מתוך 8
2 נקודות על התחלה
2 נקודות על ההומר השמשמעה!!
אני מרגיש שהגוף שלי על קריסה הוא רק מחכה לרגע הכי קריטי כדי לקרוס!!
אז אני צריך לנקות את הראש!! וחושב ללכת לסבתא שלי ברמת הגולן לחמישי-שישי-שבת רק כדי לנקות את הראש...בלי פייסבוק..בלי מחשב..רק לרכל עם סבתא על כוס של קפה....
אך....חלום...
טוב אני זז ללמוד על 12 שירים+ להתחיל לקרוא ספר קריאה+ לזכור טקסט לבגרות+ללמוד להיסטוריה למבחן הקרוב שהוא ב16 לחודש...
כן אני יודע שאני שמן ובוא נגיד אני לא מתייבש בזה אני מודע לבעיה שלי וגם אני מטפל בה ^_^
כמה דברים שאני רוצה לומר פה זה די קצר אז...
1. כן אני שמן, כן זה משפיע לי החיים מבחינה בריאותית בעיקר , כן המשקל שלי כמעט כמו של כול המשפחה שלי
2. כן ליפמיים בגדים לא עולים עליי וזה מבאס
3. זה משפיע עם נשים נכון
בכללי זה מעצבן!! זה סיוט להיות שמן! זה עולם חרא אפל קודר! ועצוב! שמי שמן צריך לסבול ולמוות!!
מה היום אני לא אוכל יותר כלום חוץ מחסה!! רק חסה!! זה לא משמין זה בריא!! הליכות מבצפר וחוזר כול הזמן ספורט!!"
חחחחח איזה הומר גרוע יש לי..
אבל כן אני בעובר משקל זה נכון אבל אני לא בוכה על זה ^_^ אני לא עומד מול המראה משחק לי בקרס שלי ואומר "מה עשיתי לעצמי?"
למה אני יודע מה אני עשיתי לעצמי ואני יודע גם איך לתקן את זה וכן אני מתחיל לתקן המשקל שלי עכשיו הוא 97 קילו. {עכשיו כולם בשוק!! מה?! ואו!! הוא שמן!!} אבל שתראו אותי לא תחשבו שאני 97 קילו אני לא נראה ככה. אבל אני מתחיל להוריד
סיבה אחת פשוטה
הבריאות שלי.
המצב הבריאותי שלי לא מאפשר לי להתגאות בקרס שלי בים, לקפוץ איתה בחברי הקיבוץ בלי חולצה ולשים זין על העולם
אבל היי אין מה לעשות שמגיעים למצב קשה צריך לעשות דברים קשים! אז בה ביי קרס שלי
שלום לכם 6 קוביות מרובעות ומעוצבות יפות כאלה!!!{חחח אל מי אני עובד?P=} שלום לך בטן שחוטה איפה הייתי?
מחזה שנכתב ב1976 על ידי המחזאי האוסטרי פיטר{פטר} טוריני. המחזה עולה בגרמניה מספר פעמיים עד שירד בגלל המסר החזק הנוקב ואולי בגלל יותר מידי ציצים בהצגה אחת...
אחרי מספר שנים המחזה חזר והעולה ברחבי העולם כמו כן גם בישראל{אפילו שבישראל הייתה התנגדות,כי עכברושים מזכיר יהודים..אז צייד היהודים..אא נאצים}.המחזה מדבר על גבר ואישה,חסרי שמות,בגיל ה25-30 שיוצאים לדייט ראשון במזבלה. למה במזבלה? כבר תבינו.
הגבר עובד במפעל די ממורמר מהחיים שלו אוהב סקס,מין,סיגריות,מין עוד קצת סקס ולצוד עכברושים. זה חלק מהטבע שלו לצוד עכברושים.
להיות גבר, לשחרר את הרצונות והצריכה הגברית,להרוג כדי לחיות לזיין כי ככה גברים עושים.המזבלה המקום שיש בוא הכי הרבה עכברושים שאפשר לצוד בלי שהמשטרה מפריעה שהכול יש שם! זה המקום הכי מושלם שיש לגבר להרוג בלי שאף אחד לא היה אכפת..מה זה משנה אם כמה עכברושים מתים? אבל לבסוף כש אנחנו מתים הם אוכלים אותנו. מה שמביא לעוד חלק של הגבר.
הגבר שמתחיל לקלל את כול החברה האנושית בעיקר אם המונולוג שנראה לי הכי מרכזי שלו
הוא:"
שמעת טוב מאוד.הכול זבל,חרא,אשפה בתוכנו.הנה המיץ שאתה עשויה
ממנו.יש לו ריח של ביצים סרוחות..אחר-כך אתה מגיעה לעולם ומוצצת מהציצי של אמ'שלך
את החבל שהחמיץ בבטן..מלמעלה דוחפים לך את האוכל,מלמטה הלכלוך יוצא..אז את מגיעה
לבית-ספר.והמורים מזיינים לך את השכל ודוחפים לך בראש דברים שמסריחים כמו נוד בן
אלף שנה.. הדבר היחד שלמדתי בביצ'פר זה איך עושים ביד,בבית שימוש..אני זוכר עוד
בדיוק את המשפט שהיה כותב שם על הקיר במחראה:"תחי האוננות כלפיים,אמנם היא
מחלישה את הברכיים,אבל חבר נכבד,אל תזיין,עשה ביד" הא,הא הנה את רואה מה באמת
זוכרים מבצפר,ועוד דבר שלמדתי זה לעשן..היום אני גומר שלושים ביום..בזפת שיש לי
בריאות אפשר לזפת את כול דיזנגוף..כול מוציא שבת אני הולך לקולנוע.סרט מטח,אחרי זה
הדם עולה לי מסריח וחולה לראש.מבינה? ובמשך השבוע,במפעל,שם כולם מדברים רק על
חתיכות וזיונים ובערב אחרי העבודה מסריח לך בראש כמו בית זונות הכול זבל האשפה
בתוכנו רק מישהו פותח ת'פה כבר מסריח אתה חושב ש'תה הולך לטבוע בג'רה."
כן מילים כאבן לקלל את החברה האנושית לספר איך בן אדם חיי, את מערכת החינוך הדפוקה, את הרצון שלהיות בסיפוק מיני תמידי עם יחד עם המשפט "תחי האוננות כלפיים,אמנם היא מחלישה את הברכיים,אבל חבר נכבד,אל תזיין,עשה ביד" מה אומר לנו המשפט הזה? לנואשים, זה מה שאני עושה כול החיים שלי. לטיפוסים סביר יכול לעזור מידי פעם.. לרודפי שמלה חרמנים טיילים-גבות אש מטורף! עזוב אותך אחי כבר נשבר לי הזין מי זה....
ומה אני אומר? צודק וואלה צודק. עם המערכת החינוך המעפנה שלנו שהדבר היחד שלומדים בצפר זה לעשן,לאונן, להבריז ,להמציא תירוצים, להכיר את המין השני וללמוד נהיגה. אא כן וגם יש את כול החרא הזה שנקרא בגרות, הסיוט של כול תלמיד... הורס אותך במפנים שזה משפיע על בחוץ. חופרים לך במוח שהציונים זה הכי חשוב!! שזה מה שיקבע לך את כול החיים!! זבלנים, חראות טיפשים.
ונמשיך עם המחזה.
האישה. גם כן האישה חסרת שם באותו סביבות גיל 25-30 האישה שאפשר לומר....מקבלת הרבה קללות במחזה, הצעות לסקס...הצעות לירות בעכברושים...עוד הצעות לסקס...לבסוף מה קרה? האישה? נשארת אישה. שותקת רוב הזמן מקבלת את העלבות של הגבר לא אומרת כלום..יושבת שם מדברת קצת משפטים קצרים מילה פה מילה שם נהיה אישה... אבל איך האישה יוצאת פה? או!! האישה מסמלת את כול החברה המזויפת! המגעילה! שעשויה מפלסטיק!! שהכול זה איפור,מסכות, ריסים מזויפים, המשביר לצרכן! שצריך להכיר כדי לזיין שצריך לדעת מי זה הבחור שעומד להיות איתי ברגע זה!!.
בשלב מסוים במחזה הם מתחילים להוריד את הכול. ואני אומר רק על בגדים. אני אומר את הכול. עם זה לחטט לאחד בשני בארנק להוציא את כול האיפור מהארנק של האישה את כול הרשימת זיונים של האדון הנכבד! כי סקס לא מגיע תמיד וחושב לזכור מתי עשיתה אותו, כי יש 365 ימים ומתיי שאתה מזיין זה יום מיוחד! אז תרשום לך בצד על דף קטן מתיי עשיתה. אם מי. איך. כמה זמן. ואם קונדום או בלי למה אם היא פתאום בהריון, בבקשה תראי! עשינו עם!.
הם מגיעים למצב שהם ריקים,בלי שום דבר שהוא לא הם. הפאות.איפור.הבגדים אם אפילו פירוקו את המכונית!! התחילו להשתגע על הבמה ללקק אחד את השני לנשוך,לשרוט לעשות כיאלו הם עושים סקס!,לצרוח! להשתגע! להתנשק, לגעת לקרוע! עד ש....
באים שני שוטרים ויורים באישה. אחרי שהאישה מתה הגבר עולה מעלייה ואומר "מה היה שמך?" וגם הוא מקבל ירייה ומת. אחרי שהם מתים עוברים השוטרים ואחד מהם אומר שהיה נראה לו שהעכברושים האלה היו דומים לבני אדם.. והשני אומר אתה בהזיות עכברושים הם לא בני אדם! ואם כן אז זה ממש נורא!! וככה נגמר המחזה....
מדהים לא? למות בתור עכברושים ערום מכול הזבל המסחרי שקיים, למות במקום שאפשר לשחרר את היצרים שלך את כול הרצונות שלך להרוג עכברושים ולמות בתור עכברוש. איך זה מרגיש? שבתור צופה אתה רואה שמשווים אותך לעכברוש? מה זה עושה לך? גורם לך לאיסורים מצפון? כעס שזה שקר שאתה לא אחד כזה! או נותן לך מחשבה עמוקה לחיים ולחשוב על כמה בני האדם דפוקים ועד כמה כול המערכות דפוקת! מה זה נותן לך!?
אני יסביר לכם.
זה נותן לך רק דבר אחד.
השתקפות
זה מה שזה נותן. מראה לנו את עצמנו ועד כמה אנחנו דומים לחיות האלה, עכברושים.. אז שהיה לכם לילה טוב או בוקר טוב או לא משנה מתי אתם קוראים את זה.. ואם בכלל יש לכם כוח לקרוא את זה.
אא כן ותהנו מהשיר הוא נחמד הוא יכול לעשות לכם נעים בזמן הקריאה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
שונקי*_*