להתחיל לספר?..איך מתחילים דבר כזה?...
איפה מתחילים?..
איך להסביר איך זה קרה?..
טוב .. אז שוב.. אני והשטויות שלי !
למה אני לא יכולה להיות נורמאלית?.. למה אני לא יכולה לצאת עם בנים בגילי.. למה קשה לי להבחין בן טוב לרע?.. למה קשה לי להתרחק מהזבלים?.. מאלה שעושים לי רע.. ואני יודעת שהם ישעו לי רע גם אם כרגע זה לא ניראה ככה..
למה קשה לי לשלוט בעצמי..
לירון אמר עוד אז.."את טובה בדיבורים.." אז אולי כדי שאני אשתוק. אולי כדי שאני אבלע את הלשון, כדי שאני לא אוכל להכניס את עצמי למצבים האלה.
למצבים של להתאהב בחרא אנשים!!!
זה לא עוד מישהו שמדבר איתי ואז אומר .."מותק אני אוהב מישהיא אחרת".. או "יש לי חברה".. זה מישו שאומר .. "אני גרוש. את בת 16. מפחיד אותי.", הוא גרוש.. גרוש.. גרוש.. גרוש+ילד.. ילד בן 3 ..
הוא קרא לו ".. אבא.." איך מישהי בת 16.. איך אני .. איך?! איך אפשר להתמודד עם הדבר בעצום הזה..?
איך מעכלים את זה ?.. או שלא מעכלים ועוברים הלאה.
אני צריכה לשכוח אותו?.. אני רוצה לשכוח אותו?
הדמעה נעצרה לי על הלחי..
למה אין פה אף אחד שינגב אותה?
למה כל הזמן טעויות טעיות טעיות?..
למה אני?.. למה אני זאת שנבחרה מכל ההמון הגדול הזה?..
הוא נשוי+ילד.
הוא קרא לו"..אבא.." הוא פאקינג אבא
איך זה קרה?.. ככה:..
יום שני אחד.. חדר אמנות.. שיחה ממספר חסום. עניתי.. התנתק.. אחרי כמה זמן הוא חזר אלי שוב.. שאל אותי בקשר למשהו שעניתי עליו באינטרנט.
דיברנו כמה דקות.. אמרתי לו.. "אפשר את הטלפון שלך".. והוא כמובן היסס בהתחלה. טוב מי לא?..
הוא שאל .." בת כמה את בכלל".. "16.., אתה?" "וואו קטנטונת" הוא אמר.. עלה לי חיוך קטן.. ואז שאלתי שוב.." בן כמה אתה ?" אמר.."24".. אמרתי .."אתה לא נשמע בן 24".. ואז התחלנו לדבר.. ושוב שאלתי.." אז אפשר את המספר שלך".. הוא אמר "ניראה.."
ואז ניתקנו והוא חזר לעבודה.
בשעות הערב.. שיחה.. מספר לא מוכר.
עניתי.
הוא אמר את שמו.."הי זה אוריאל".. אמרתי.."מי?".. הוא אמר.."הבחור שהתחלת איתו בטלפון"..
דיברנו.
זה קרה לפני חודש ושבוע פחות יום. יום שני.
דיברנו. נפתחתי. דיברתי. שתקתי. עד שהתחלתי להרגיש.
דיברנו.. דיברנו.. סיפרתי לו על זה שאולי אני בהריון מישו בן 27 [אגב .. אני לא..] הוא דאג לי. שאל "ומה יקרה עכשיו".. "איך זה קרה"..
כמובן שסיפרתי.. בלי להסס הרי כבר נפתחתי.
קבענו להיפגש..בסילווסטר..ת"א..אני והוא..בחור בן 24.. ובחורה בת 16.
7 שנים הבדל
ואתמול .. אסמס.. "מותק רק שתדעי שמאז שראיתי אותך אני יותר רוצה לראות אותך.ובגלל שאת חשובה לי קשה לי. אני צריך להגיד לך משהו. אני גרוש. ואת בת 16. מפחיד אותי.
ישר התקשרתי .. לא היה לי זמן אפילו להיכנס להלם..
ניתקתי לו.
לא יכולתי לנשום. רציתי לבכות. אבל כלום לא יצא..
ואז אסמס.."תודה על הניתוק. חלומות פז.
אסמס חזרה.. ממני.." תודה על ההסתרה"..
אסמס ממנו.."עשיתי את זה בשבילך. אך ורק. קשה לי עם הקשר הזה. מההתחלה אמרתי לך..".. [דיברנו על זה באחת השיחות שלו.. שקשה לו לראות מה יש לבן 24 לעשות עם מישהי בת 16..]
המשך האסמס.." חוץ מזה. אני לא חייב לספר לכל אחד את קורות חיי.לא התפתח בנינו כלום. ברגע שהרגשתימשהו,אמתרי לך. במקום.הדבר האחרון שאני רוצה זה לפגוד בך.האחרון.את מדהימה. חלומות נעימים!"..
שלחתי לו כמובן אסמס חזרה.. אבל מחקתי אותו ישר כששלחתי.. אז אני לא זוכרת מה היה כתוב..
אזל הא שלך .על מה שכתבתי.."את לא גרמת לי להרגיש רע. להפך גרמת לי להרגיש טוב. געגוע. וכיסוף.אליך"-[כיסוףכמהה.מלשון:,נכסף,רוצה,חושק]
אז זהו.
הוא אבא לילד חמוד.. שאומנם לא ראיתי מעולם. אבל עדיין.
הוא אבא.אבא.אבא.אבא.אבא.אבא.
הוא ראה את התמונות שלי בפייס. ראיתי את שלו. אמר שאני נראת טוב. גם הוא..
נקווה לטוב.
אני חושבת שאני אפגש איתו למרות הכל.
אולי אני בעצם מיוחדת.. הוא הרי .סיפר לי.. לא ככה?..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
